הערות כוכב נולד

סליחה: אז כתבתי איזה פוסט מיותר, עם השוואה מופרכת בין אדיר אוחיון לבין מארינה מקסימיליאן בלומין, עם שורה תחתונה מטופשת, ורפרור מקושקש למיתולוגיה של מלחמת הכוכבים. וכמו הרבה פוסטים כאן, היו כמה אנשים שקראו אותו, היתה גם תגובה אחת מהירה, שגרמה לי לשקול איזו התנצלות, אולי איזה הסבר. אבל החלטתי לתת לו לשקוע לתהומות השכחה הדיגיטלית. רק שלוורדפרס תכניות משלו, וכך, בלי שממש כיוונתי לשם, נוצרו כאן עמודי תגיות שהשמות המפורשים של שני המתחרים מופיעים בכתובותיהם, והבלוג הקטן הזה, שאינו אתר קשת, וגם לא אחד הבלוגים שעוקבים בעקשנות ראויה לציון אחרי נפתולי העונה הזו, דווקא הוא טיפס למקום הראשון בגוגל בחיפוש אדיר אוחיון. ומאז ההדחה של אדיר אתמול בערב, זורמים לכאן המוני מחפשים, שמן הסתם לא מוצאים כאן שום דבר קרוב שמה שבאמת חיפשו.

סליחה 2: ורציתי גם לסייג את הפוסט ההוא, ולהבהיר שאין בו עידוד לאלימות או רצון לחזות בסוף זוועתי באמת, ורציתי גם להסביר שכולו נוגע רק לפרסונות הבימתיות שיצא לי להכיר, שאין בו להעיד על היחס שלי לאישיותם של מי מהמתמודדים באמת. שהמעט שראיתי מצילומי הרקע ומהבלוגים האישיים דווקא גורם לי לחשוב שמארינה היא מהמתמודדים היותר מעניינים. אבל חשבתי גם שהתנצלות כזו היא מתחמקת, ומיותרת, שאין בה צורך.

עד כאן בעניין הפוסט ההוא והשלכותיו, אבל אם כבר התיישבתי, אז הנה עוד כמה הערות

על שיטת ההצבעה: עד אמצע העונה השלישית, בואו ניזכר, לא היתה הגבלה על מספר ההצבעות (זאת אומרת היתה, אבל היא נקבעה על המספר המופרך בעליל של 250, מה שהוציא מחוץ למשחק את רובנו), בפעמים הספורות בהן היה חשוב לנו להצביע, שלחנו SMS יחיד, והרגשנו כאילו מילאנו את חובתנו האזרחית. השנה, עם החידוש המהפכני של חמש הצבעות בכל אמצעי, המצב השתנה. פתאום המקסימום הוא קרוב מכדי שהצופה יוותר עליו, כבר לא איזה קו מרוחק ומופשט, בסך הכל עוד ארבע הצבעות, וכך קרה שכבר כמה פעמים ניצלנו את הזכות הזו עד תום (רק בנתיב החינמי של הצבעה באתר, ובכל זאת). אני משער שב'קשת' מרוצים מאוד מהצעד המבריק שלהם.

שנתיים וארבעה חודשים: לפני כחודש, אחרי תכנית הסולואים שמנתה 13 מתמודדים טרחתי לשבת ולאסוף נתונים. שנתיים וארבעה חודשים היה הגיל הממוצע של חבר נבחרת כאשר יצא השיר שבחר לשיר באותו ערב. בספיישלים שבאו אחר כך הנתון הזה כמובן הקצין. אמרו את זה קודם, לפניי, ובכל זאת, יש משהו מחריד בעובדה שהצעירים האלה, כשהם מתבקשים לבחור שיר נוטים לנבור כל כך רחוק לאחור. הם מוזיקאים, הם צעירים שנמצאים כמעט כולם בגיל ההתבגרות, לא יכול להיות שאלה השירים שמדברים אליהם יותר מהכל. פשוט לא יכול להיות, מה, אין להם תקליט שיצא כשהיו בני חמש עשרה ושינה את החיים שלהם? כזה שהם רצו לחנות התקליטים כדי לקנות אותו, כזה שהם הקשיבו לו בלופ אינסופי?

גל אוחובסקי: כשגל אוחובסקי בחר לסקר את העונה השנייה של כוכב נולד בטור האישי שלו ב'העיר' היה בהחלטה הזו משהו נועז ושובר מוסכמות. דווקא הוא, דווקא שם, בחר להתייחס לתכנית באופן ישיר וגלוי, ולא כסמל להתנוונות התרבות הישראלית, היו לא מתחרים מועדפים, היו לו עצות לבחירת שירים. עד כדי כך חריג היה הטור שלו, שלרגע הצלחתי לשכוח את העובדה שמדובר באחד ממבקרי המוזיקה הוותיקים והמשפיעים שיש לנו כאן. עד כדי כך חריג היה הטור הזה, שלמרות הפורמט המודפס, שרתה עליו רוח בלוגרית משהו, וכשאוחובסקי הצטרף לצוות השופטים בעונה הרביעית הרגשתי שמחה על הבחירה הלא קונבנציונלית הזו, כאילו מדובר באמת ובתמים באיזה ילד מישראבלוג שהגיע רחוק בזכות החלום והעקשנות שלו.

שופטים\קטעי קישור\ראיונות אישיים: עצה דחופה לעונה הבאה – לקצץ, לקצץ, לקצץ. התכניות הופכות לעינוי מתמשך, אז בסדר, מכונת הפרסומות חייבת לעבוד, אבל מספיק עם ההומור העבש הזה, צדי צרפתי אמנם מנסה להתנזר מהשימוש ב'ליד', אבל מישהו צריך לאסור על כל השופטים להגיד 'ערב טוב', ולו פעם נוספת אחת. צביקה הדר חייב להפסיק לשיר, חייב לצמצם את עצמו מחדש לתפקיד של מנחה, ולא של כוכב, מספיק לכפות על צעירים, מוכשרים אמנם, אבל מאוד צעירים, ומאוד מבולבלים, לבזות את עצמם בקטעי ראיונות משעממים ומגוחכים. מספיק.

התגית הנעלמת: רק אחרי שגמרתי לכתוב את הפוסט הקודם ההוא, ועברתי על רשימת התגיות, בחרתי לאילו מהן לשייך אותו, ואילו תגיות חדשות ראויות להגדרה לכבודו, ורק אחרי שכבר פרסמתי אותו, הבחנתי בתגית אחת, שאפילו לרגע לא העליתי בדעתי לשייך אותו אליה – מוזיקה.

תגובה אחת ל“הערות כוכב נולד”

  1. ההפניה הראשונה שלי מבלוגלי!

    ואפילו אין לי הורים נכים!

    בעצם, אמי נכה.

    דמט.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting