“ישראלים” “להצלת” “הדמוקרטיה”

“להצלת”

האובססיה הנוכחית שלי היא נבירה באתר ישראלים להצלת הדמוקרטיה, נבירה ואחריה כעס. חלק מהכעס הזה קיבל ביטוי במה שכתבתי לפני כמה ימים על טור של יער גדיש שפורסם באתר. אני לא מתיימר לטעון ששיטת הממשל בישראל היא מושלמת, אני משוכנע שיש כמה תיקונים טכניים שיוכלו לשפר אותה, מה שמכעיס אותי בישראלים להצלת הדמוקרטיה הוא היומרה הבעייתית לחשוב שהתיקונים הטכניים הללו הם לב המאבק על נפשה של הדמוקרטיה הישראלית, האמונה שכדי לעצור גל בעייתי של זלזול בערכים דמוקרטיים מה שדחוף מאוד לעשות הוא (בין השאר, כדוגמה אחת) לאפשר הצבעה בפתק פתוח.

כפי שכתב דובי לפני ימים אחדים בנוגע להגבלת מספר החברים בממשלה, דווקא הליכוד, שהוא מפלגה גדולה המקפידה על דמוקרטיה פנימית כפי שאנשי ישראלים להצלת הדמוקרטיה היו רוצים לראות, אחראי לממדיה המפלצתיים של הממשלה הנוכחית, הוא ולא הקיום של מפלגות קטנות שכוחן מתעצם במשא ומתן הקואליציוני.

לא על זה אני רוצה לדבר עכשיו, אלא על כמה עניינים שוליים שנתקלתי בהם. הפעם משכה את תשומת לבי הפניה בולטת מהעמוד הראשי לתוצאות סקר מאפריל 2011 שבחן את ההסכמה הציבורית לעיקרי התכנית של ישראלים להצלת הדמוקרטיה.

“הדמוקרטיה”

savedem70

כך נראית ההפניה בעמוד הראשי, אחרי מעט מעקב אחרי קישורים אפשר להגיע גם לתוצאות המלאות של הסקר (pdf) מהן עולה כי השאלה המדוייקת שנשאלה במסגרת הסקר היתה “האם אתה תומך או מתנגד להעלאת אחוז החסימה כדי להקטין את מספר המפלגות שיכנסו לכנסת?”. הניסוח הזה, אני מודה, טוב יותר מזה שמופיע על גבי הגרף, ועדיין, אני מרגיש שיש בו משהו צורם.

מכלל השאלות בסקר זו השאלה שזכתה לאחוז הנמוך ביותר של תשובות “לא יודע / מסרב לענות”. זה לא מקרי, אני חושב. השאלה הזו, שימו לב, בנויה בשני שלבים שאוחדו לכדי שאלה אחת. הנסקרים לא נשאלו בשום שלב אם הם חושבים שיש בעיה של ריבוי מפלגות או אם הקטנת מספר המפלגות בכנסת היא מטרה ראויה. וכך, מי שמגיע לשאלה הזו בלי דעה מגובשת בנוגע לבעייתיות (או היעדרה) בריבוי המפלגות שבכנסת, מונחה על-ידי ניסוח השאלה לחשוב שהקטנת מספר המפלגות היא מטרה ראויה בפני עצמה, וכעת יש לשקול אם העלאת אחוז החסימה היא דרך נכונה להשיגה.

יחד עם הדיון בהעלאת אחוז החסימה מופיע, תחת הכותרת “הבוחרים רוצים מפלגות שלטון” גם דיון בשאלה “האם בבחירות לכנסת אתה מעדיף להצביע למפלגה קטנה שעמדותיה מתאימות באופן מדויק לעמדותיך, אך כוחה להשפיע מוגבל מאוד או למפלגה גדולה שעמדותיה מתאימות מעט פחות לדעותיך ויש לה יותר כוח השפעה?”

רוב גורף (70%) מכלל הנשאלים תומכים בהעלאת אחוז החסימה (26.2% מתנגדים לכך). 55.5% מהנשאלים מעדיפים להצביע למפלגה גדולה שעמדותיה מתאימות מעט פחות לדעותיהם, אבל יש לה יותר השפעה (35.8% מעדיפים מפלגה קטנה שיותר מתאימה להם רעיונית). התשובות לשתי השאלות הללו מורות על נטייה חזקה לצדד במפלגות גדולות, הרואות עצמן כמפלגות שלטון, ולפיכך מציגות סדר יום ציבורי רחב ומכנה משותף רעיוני כללי.

אם קודם נתפסתי למה שהוא לא יותר מניואנס מילולי-מתודולוגי קטן, הרי שהדיון בשאלת המפלגות הגדולות אל מול מפלגות קטנות כבר ממש מרתיח אותי. הקטע עם מפלגות גדולות, אתם מבינים, הוא שהן, איך לומר את זה, גדולות. לכן אין טעם של ממש להיות מופתעים או להסיק מסקנות מהעובדה המפתיעה שהרבה אנשים מעדיפים להצביע למפלגות גדולות, זה מה שהופך אותן לגדולות.

אם נניח שבבחירות 2009 נתפשו קדימה, הליכוד והעבודה כ”מפלגות גדולות” (ונדמה לי שבתודעה הציבורית שלושתן כאלה באמת) נגלה ש-54% מהקולות הכשרים ניתנו לשלושתן, אם נוסיף למניין הזה גם את “ישראל ביתנו” שקיבלה יותר קולות ממפלגת העבודה  נקבל כי 65.7% מהקולות הכשרים הלכו למפלגות הגדולות (וזה עוד לפני השאלה אם ש”ס נתפשת גם היא כמפלגה גדולה). במלים אחרות, תוצאת הסקר לא מלמדת אותנו דבר על קיומה של נטייה חזקה לצדד במפלגות גדולות. אבל לישראלים להצלת הדמוקרטיה חשוב לקרוא את הנתונים האלה כאישוש לקמפיין שלהם, אז זה מה שהם בוחרים לעשות.

הנתון הזה, אם כבר, מלמד על ההפך הגמור, לטעמי לפחות. הוא מלמד אותנו שיש 35.8% מהציבור שחשוב להם לקבל אפשרות להצביע למפלגה קטנה שעמדותיה מתאימות להם. שום דבר בשיטה הקיימת לא מונע מ-55.5% האחוזים שמעוניינים בכך ללכת ולהצביע למפלגה גדולה, אבל העלאה הדרגתית של אחוז החסימה ל-4% היא פגיעה אנושה ברצון הלגיטימי, הסביר והדמוקרטי לחלוטין של 35.8% שמעדיפים אחרת.

יש כאן, אני מודה, שאלה צפויה של ביצה ותרנגולת. ייתכן בהחלט שאנשים מעדיפים מפלגת בוטיק על מפלגת סופרמרקט כיוון שהשיטה מאפשרת להם העדפה כזו. אבל בהיעדר מידע נוסף, כל מה שאפשר ללמוד מהנתונים האלה הוא שפריחתן היחסית של מפלגות קטנות בכנסת מהווה ביטוי ישיר לרצון של אותם 35.8% ואינו תוצאה של הצבעות טקטיות שנכפו על-ידי השיטה. צריך, אני חושב, נימוק טוב מאוד כדי לבטל את הרצון הזה. ולא, לקרוא לנימוק הזה “הצלת הדמוקרטיה” לא הופך אותו לנימוק טוב מאוד.

“ישראלים”

savedemparties

בחינה של פילוח התשובות לפי הצבעת עבר (בבחירות 2009) מניבה תוצאות צפויות למדי, עם כמה הפתעות מינוריות או אבחנות מעניינות. ש”ס, למרות שמדובר במפלגה בינונית-גדולה מאז בחירות 96’, עדיין נתפשת בעיני רוב מצביעיה כ"מפלגה קטנה”, בעוד שישראל ביתנו הצעירה יותר נתפשת בעיני חלק ניכר ממצביעיה כבר עכשיו כמפלגה גדולה. נתונים אחרים יכולים לבטא אכזבה של מצביעים מבחירתם ב-2009, בין אם מדובר באכזבה מבזבוז קול על מפלגה קטנה וחסרת השפעה או באכזבה מבחירה במפלגה גדולה שאינה מביאה לידי ביטוי את השקפת עולמם של המצביעים בכנסת.

אבל מה שצורם במיוחד בנתונים האלה הוא ההתפלגות עצמה.

הסקר נערך מטעם ישראלים להצלת הדמוקרטיה על ידי מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה. הנתונים נאספו על ידי מכון דחף באמצעות 600 ראיונות טלפוניים בתאריכים 10-6 באפריל 2011, במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, הכולל ערבים ועולים.

נכתב באתר, ואין סיבה להטיל ספק באמירה הזו. אבל הפילוח לפי הצבעת עבר כולל רק 397 משיבים, קצת פחות משני שליש מכלל המשיבים. חלק מזה, סביר מאוד להניח, נובע מאי-רצון של חלק מהנסקרים לדווח למי הצביעו, חלק אחר, אולי, נובע מהשמטה (לא לגמרי ברור למה) של משיבים שלא הצביעו בבחירות 2009. אבל מעבר לשתי הסיבות האלה כדאי לשים לב לייצוג המגוחך של חד”ש בפילוח הזה, להיעדרן המוחלט של בל”ד ושל רע”ם-תע”ל. הפילוח לפי הצבעת עבר, כך זה נראה, אינו כולל מצביעים ערבים. אני יכול לחשוב על כמה סיבות לבחירה הזו, אני לא אוהב אף אחת מהן.

2 תגובות ל““ישראלים” “להצלת” “הדמוקרטיה””

  1. בנושא שאלת מפלגות גדולות / קטנות: "למפלגה קטנה … אך כוחה להשפיע מוגבל מאוד או למפלגה גדולה … ויש לה יותר כוח השפעה". רגע, לא כל הסיפור שלהם הוא שלדעתם למפלגות קטנות יש *יותר מידי* כוח השפעה?

    [להגיב לתגובה זו]

  2. […] אודות | “ישראלים” “להצלת” “הדמוקרטיה” […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting