השבט חוזר אל

אשכנזים, יאפים, תל אביבים, חילונים, יהודים, קיבוצניקים, בורגנים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מרקסיסטים, מרקסיסטים-לניניסטים, מרקסיסטים לניניסטים, אנרכיסטים, אנרכו-סינדיקליסטים, אנרכו-קומוניסטים, בוהמיינים, בובואים, היפים, ייפים, ביטניקים, מסוממים, ברנז’איסטים, אינדיבידואליסטים, ציונים, פוסט-ציונים, אנטי-ציונים, א-ציונים, אינטלקטואלים, מתנשאים, פופוליסטים, חנפנים, שינקינאים כמעט שכחתי, היפסטרים, סחים.

האליטה מורכבת מאליטות, ככה זה, קוראים לזה כמו שקוראים לזה כי זה בדיוק מה שזה, נו. כן הייתי שם. הייתי שם יותר מפעם אחת. אפשר אפילו לחשוד בי שנשארתי שם. מלכוד.

הייתי בעד אילן גילאון, אבל הוא הפסיד. הייתי בעד עמיר פרץ כשהוא ניצח והייתי בעד שלמה בן עמי פעם כשהוא הפסיד. זה לא רלוונטי. זה מאוד רלוונטי. שום דבר אחר אינו רלוונטי.

לעזאזל.

אי אפשר לצאת מהמלכוד הזה.

לעזאזל.

הייתי חסר תועלת בלילה ההוא, אבל הייתי שם. התכנסנו איפה שהתכנסנו ואז התפזרנו בכל הארץ, לכסות אותה בכרזות של הקשת הדמוקרטית המזרחית. לא היתה לי מכונית, לא היה לי אפילו רשיון, הייתי חסר תועלת. אבל הייתי שם.

ניסיתי לברוח מהזהות השבטית שלי. חשבתי שאני מצליח.

חשבתי שאני גבר שיכול להבין מצוקות נשיות, חשבתי שאני אשכנזי שיכול להבין מצוקות מזרחיות, חשבתי שאני בורגני שמסוגל להבין מצוקות פרולטריות, חשבתי שאני סטודנט רווק שמסוגל להבין מצוקות של אנשי משפחה.

אז חשבתי.

כן, החברה הישראלית מורכבת מאאוטסיידרים. אתם יודעים מה, גם החברה הצרפתית ככה, וגם זו האמריקאית.

אבל אין אאוטסיידרים בבית הנבחרים, בהגדרה.

כי מי שנמצא בבית הנבחרים חדל באותו רגע, לכל המאוחר, להיות אאוטסיידר. הוא יכול, אפילו כדאי לו, להמשיך ולהעמיד פני אאוטסיידר גם אחרי קריירה ארוכה של פעילות לוביסטית ושלושים שנים בצמרת הפוליטית, אבל זה לא משנה.

אין אאוטסיידרים בכנסת גם אם קוראים להם דרעי או מג’אדלה, אין אאוטסיידרים ברשימת העשירים, גם אם קוראים להם תשובה או לבייב.

קל מאוד לשפוט את מרצ, להגחיך את הפער שבין יומרות לבין מציאות, אפשר לסמוך על השמאלנים שיכו על חטא. לכו על זה.

כן, בטח, כי לו רק היו הקיבוצניקים האשכנזים המתנשאים משכילים להביט אל מעבר לגבולות השבט ובוחרים בהוא הצולע והאותנטי מאשדוד הכל היה נראה אחרת.

ובעצם, ההומו מהטלוויזיה, אולי הוא יותר אאוטסיידר למרות שהוא אשכנזי?

אה, לא?

כן, אה?

אבל תראו, אף זה רק למראית-עין.

מסקנות זה במקום אחר, תעזבו אותי בשקט.

4 תגובות ל“השבט חוזר אל”

  1. מאת אורגניזם:

    פוסט מעולה. ואני כל כך מזדהה איתו.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. פוסט מצוין.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מאת anonymous moose:

    זו תגובה לאחרון של בוגוסלבסקי? גם אם לא, זה מתאים בתור תגובה.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    כן, במידה רבה זה אכן היה הטריגר, ואני חושב שזה די ברור בברירת המלים המדוייקת שלי. אבל חשבתי שראוי להשאיר את זה קצת יותר אבסטרקטי מכל מיני סיבות.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting