על הפנים 1

כולם כותבים על פייסבוק.

גם אני נשברתי והצטרפתי בשבוע שעבר. יש לי לא מעט להגיד בנושא, ואם הדברים עוד יישארו רלוונטיים כשיהיה לי זמן יבוא כאן פוסט ארוך ורציני, אולי.

שתיים מנקודות הזכות הרבות שמהללי פייסבוק נוהגים לציין הן עמוד הכניסה שמביא אל המשתמש News feed ובו עדכונים לגבי רשימת החברים שלו, והפתיחה של פייסבוק למפתחי אפליקציות חיצוניות שהפכה אותה לרשת החברתית הגמישה ביותר.

הבעיה היא שהיתרון השני מבטל כמעט לחלוטין את הראשון. מבול היישומים החיצוניים גורם לכך שרוב מוחלט של עדכוני ה-News feed מספרים לי שחברים הוסיפו אפליקציה חדשה לפרופיל שלהם. מרגש ככל שעניין כזה יכול להיות, מדובר בעיקר ברעש רקע.  אני לא קונקטור, רשימת החברים שלי היא מצומצמת למדי, ותישאר כזאת, אבל כשאני חושב על מישהו שהשתמש בפייסבוק כדי לשמור על קשר כלשהו עם עשרות, או אפילו מאות, אנשים, ושעכשיו הוא מוצף במידע על עוד שאלון שכל אחד מהם בחר למלא, אני חושש שאנשי פייסבוק ירו לעצמם ברגל.

דממה דקה ל“על הפנים 1”

עדיין אין תגובות

השארת תגובה

Subscribe without commenting