מחלקה 3, חמש דקות עדכנתם פרופיל בפייסבוק

נו, טוב, עוד פעם פייסבוק.

רשימת החברים המצומצמת למדי שלי בפייסבוק כוללת גם את אחותי שמבלה את החודשים האחרונים בקורס קצינים. כך קרה שמצאתי את עצמי ברגע שעמום נחשף לתמונות של חבורת בנות בקורס מדריכות חי"ר משתטות בפני המצלמה במסדרון צה"לי אקראי, ונאלצתי לתהות.

בטירונות שלי, הרבה מאוד שנים לאחור, היה חייל שדיבר על חבר שמכיר את אחד המ"כים, שיודע לספר עליו סיפורים מסמרי שיער, על התנהגות פרועה בסופי שבוע, על השתוללויות משולחות רסן במסיבות, היו אפילו רמיזות קלות על שימוש בסמים. במחתרתיות מפוחדת עברו השמועות האלה מאוהל לאוהל, כשכל אחד מוסיף להן איזו נימה אישית, משנות צורה, הופכות למיתולוגיה פלוגתית סודית.

בקורס קצינים, קצת אחר כך, בסוף שלושה חודשים שרק נס העביר אותי עד קיצם, פונה האולם הגדול של בה"ד 1 למסיבת סיום. הרעש והבככנליה הרתיעו אותי, עד שמצאתי את עצמי ממהר בחזרה לחדר. בשלב מסויים של הלילה, הרבה אחרי שנרדמתי הגיע המד"כ שלנו לחדר, מעיר את הישנים בשאגות. שיכור לחלוטין הוא השליך את עצמו על אחת המיטות הפנויות, ברך אותנו בקולניות על סיום הקורס, והבהיר לנו ש"דרגות על הכתפיים עושות טוב בין הרגליים". עכשיו תבינו, המד"כ שלנו היה טיפוס נאלח, קצין תותחנים שמצא את עצמו בבה"ד 1 כי לא רצו אותו בשום מקום אחר. במהלך הקורס הוא הוכיח שיקול דעת של סנדוויץ' טונה ששכב שלושה ימים במקרר, והמליץ להדיח תשעה מתוך אחד עשר הצוערים שהיו תחת פיקודו. כל זה בא להבהיר שלא הערכתי אותו, לא נשאתי אליו עיניים כמופת פיקודי. ואף על פי כן, השניות הספורות ההן בליל הסיום הצליחו לנתץ עבורי איזו שארית עלובה של הדרה, ולהדהד באכזבה לכל אורך המשכה של הקריירה הפיקודית המקרטעת שלי.

חזרה לאחות ובני דורה.

לטירונים של היום אין צורך במישהו שמכיר מישהו שלמד עם הסמל שלהם בתיכון. כבר בשבת הראשונה שלהם בבית, אפילו בשעת הת"ש הראשונה עם סלולרי דור 3 יזכו תמונות מביכות של הסגל הפיקודי להסתובב בין כל חיילי הפלוגה. הדיסטנס, כפי שהכרנו אותו, כבר לא יחזור. איכשהו, למרות כל הבעיות שלי עם המערכת הצבאית אני מגלה שזה מטריד אותי ולא ממש מצליח להבין למה.

אולי כי בתוך כל הדיונים שמתנהלים לאחרונה על האופן שבו הרשת משנה את האינטרקציות החברתיות ועל צמיחתו של דור חדש ולא מובן לנו, נטיתי להאמין שכאן בישראל, החוויה הצבאית, הודות לממסד הצה"לי המאובן תישאר כשהייתה, ובאיזה אופן מעוות ועקום תחזור לשמש ככור היתוך משותף לדור שגדל על 'דבר לילדים', הדור שגדל על 'מה יש?', הדור שגדל על ערוץ הילדים, והדור שצומח עכשיו לתוך פייסבוק.

3 תגובות ל“מחלקה 3, חמש דקות עדכנתם פרופיל בפייסבוק”

  1. אני זוכר שבקורס שאני עשיתי, דאגתי לעשות חיפוש באינטרנט על המדריכים שלנו. ככה גיליתי את ימי ההולדת שלהם (הופיע ב-ICQ) ואת העמוד ב"במה חדשה" של אחד מהם (שכלל מס' שירים מטרידים).
    בכל יום הולדת, למרבה הפתעת המפקדים, דאגנו לברך אותם בהתאם. ולקראת סוף הקורס, באחד הפק"לים שעשינו הקראנו את השיר של אותו מפקד… :-)

    אם היה אז פייסבוק זה בהחלט יכל לאפשר לאסוף יותר מודיעין משעשע עליהם. :twisted:

    אריק

    [להגיב לתגובה זו]

  2. בקורס שלי בחיל הים מצאנו את המפקדים שלנו לוגמים ליטרי בירה באתר "חבר'ה".

    הקיץ עבדתי במחנה קיץ, ובמהלכו אספו את כל המדריכים לשיחה על התכנים בפרופילי הפייסבוק והמייספייס שלהם, ועל כך שהחניכים שלהם צופים בדפים אלה.

    מתי בצה"ל?

    [להגיב לתגובה זו]

  3. אני תוהה אם הסטודנטים שאני מלמד כעוזר הוראה יחפשו אותי בפייסבוק, או בגוגל באופן כללי – וימצאו את הבלוג שלי באנגלית. עשוי להיות מביך. הממ…

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting