אשליות הבלוגוספירה 3: הקלילות המדומה

הבלוג ממשיך לחפש את עצמו וחוזר לרעיונות העבר, את הפוסטים הקודמים בסדרה אפשר למצוא כאן (על ההומוגניות המדומה, בעקבות זרובבלה) וכאן (על הבלוג כאלבום קוספט בעקבות השאלה הממשיכה להדהד אם אנשים קוראים בלוגים).

למרטין רונדקויסט יש בלוג על ארכיאולוגיה, ואפילו כזה שמדורג על-ידי טכנוראטי כבלוג המוביל בתחום, מעמד שמקנה לו ממוצע של 650 כניסות ייחודיות ליום. אבל נסיבות חריגות בדמות פוסט על החשיפה של חרב מהמאה השש-עשרה באתר החפירות של Djurhamn, גרמו להקפצה של הבלוג שלו ב-Digg, שגררה בתורה 52,200 כניסות ביום רביעי שעבר.

בפוסט הסיכום שלו לארועים רונדקויסט מוצא את עצמו משועשע מהתגובה הציבורית לפוסט המקורי, מהתגובות ב-Digg ומפוסטים וידיעות שפורסמו באתרים אחרים. לא מעט תגובות הניחו באופן מיידי שמדובר בתמהוני שמסתובב בחצר ביתו עם גלאי מתכות בחיפוש אחרי מטבעות אבודים, שייכו את הגילוי לצרוף מקרים ממוזל (למרות שכאמור הוא חלק מפרויקט חפירות באזור שהיה נמל פעיל במאה השש-עשרה), והעלו ספקולציות על המחיר שתגרוף החרב באיביי. גם אני השתעשעתי מהתגובות, וכאיש מדע מצאתי את עצמי מזדהה עם היאוש הקל שנלווה לפוסט בדבר התפיסה המעוותת של הקהל הרחב את העבודה המדעית. עד שקראתי גם את הפוסט המקורי.

למרות שהגעתי לפוסט המקורי חמוש בלא מעט ידע על הנסיבות מצאתי את עצמי קורא אותו בצורה דומה מאוד לזו של המגיבים, הסיפור על ההיתקלות בחרב באמצעות גלאי מתכות, השימוש בציוד שהושאל לרונדקויסט על-ידי אביו, התמונה של שני ארכיאולוגים בעלי מראה פנסיונרי כורעים לצד החרב, כל אלה הצליחו לטשטש את הידע שכבר היה לי על נסיבות מציאת החרב האמיתיות, וליצור סיפור חדש, משעשע, מופרך וקליל בהרבה. חלק מהתהליך הזה, אני משער, אפשר לזקוף לחובת הפורמט שבו פורסמה הידיעה, הבלוג.

ככה זה עם האינטרנט הזה, כמו שאיתמר כתב לא מזמן

האינטרנט הוא קריוקי אחד ארוך, שבו ביצוע רודף ביצוע. ככל שהביצועים מתרבים, כך הם נעשים מופרכים וייחודיים יותר. וכשאנחנו מתפעמים, אנחנו לא מתפעמים רק מהייחודיות של הדבר, אנחנו מתפעמים מהגודל של הרשת שאכלסה אותו. קל להיתפס על היפנים, מכיוון שהזרות התרבותית שלהם גדולה מספיק כדי ליצור את האפקט הנ"ל על כמעט כל דבר שהם נוגעים בו, אך גם ללא היפנים היינו זוכים לאותה כמות של ביזאר קשה. הרשת פשוט גדולה מספיק.

אנחנו משוטטים במרחב הזה חסרי מנוח, מבקשים להתפעם מגודלה של הרשת, מהזרות התרבותית, מסיפור מדומיין על זקן תמהוני במעיל גשם מרופט שמצא איזו אקסקליבר בחצר ביתו כשיצא לחפש מטבעות, אנחנו לא רוצים לקרוא פרטים על שיגרת העבודה של חפירות ארכיאולוגיות, לא רוצים לזכור שגלאי מתכות הם כלי עבודה מקובל וחשוב בחפירות כאלה, אנחנו רוצים משהו קליל, נוח לעיכול, כשה שעומד בפני עצמו, מפתיע ומפעים, כמו היפנים.

2 תגובות ל“אשליות הבלוגוספירה 3: הקלילות המדומה”

  1. מי זה איתמר?

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting