כמה פעמים ספרת עד טריליון?

יצאתי טמבל

בתגובות לפוסט הזה קישר עודד להחלטה של האקדמיה ללשון העברית מינואר 2013 שמאמצת את שיטת השעטנז הבעייתית שרולניק ואנשי אלכסון משתמשים בה. אני חושב שזו החלטה בעייתית מאוד, לכל אחת מן השיטות יש הגיון פנימי ברור, הגיון שקורס לחלוטין ברגע שמסכימים לערבב ביניהן באופן כזה. יש משהו מרתק בהחלטה הזו, אני חושב, ובמה שהיא מעידה עליו. מיליארד הפך למספר שימושי בעברית (אולי כדי למנות את אוכלוסיית העולם הכוללת) בימים שעינינו היו נשואות לאירופה כמרכז תרבותי. עד שהגענו למספר הגדול הבא כבר הסתכלנו לכיוון ארצות הברית בלבד. בכל מקרה, כאמור, יצאתי טמבל.

(עדכון בתחתית הפוסט)

תוך כדי שיחה עם קרן נויבך על אודות הסדר החוב של נוחי דנקנר שהתייתר הסביר הבוקר גיא רולניק שהגיע הזמן שהציבור ידרוש דין וחשבון מהבנקים. הבנקים, הוא הסביר, חולשים על “מאות מיליארדים, כמעט טריליון שקלים”. בבת אחת החזיר אותי רולניק שלושים שנים לאחור.

כילד גיק של חוגי אסטרונומיה ידעתי לדקלם בגאווה עצומה את סדרת “המספרים הגדולים” בחזקות קופצות, ובגאווה גדולה בהרבה ידעתי גם להבדיל בין השיטה האירופית, הנהוגה בישראל (מיליון, מיליארד, ביליון, ביליארד, טריליון, טריליארד) לבין השיטה האמריקאית (מיליון, ביליון, טריליון*). למספרים האלה, חשוב להגיד, לא היתה שום משמעות מעשית מעבר ליכולת לבדל את עצמך כמישהו שיודע לדקלם אותם.

קרל סייגן אמנם יכול היה להתקבע בזכרון הקולקטיבי כמי שלאט על מסך הטלוויזיה שוב ושוב את הביטוי Billions and billions (מסתבר שהוא מעולם לא השתמש בו באמת, ממש כמו ה”במקרה הכינותי מראש” של בתיה עוזיאל) כדי לעורר בצופיו סקרנות והשתאות. אבל בעולם המדע, שהיה הראשון להידרש באמת למספרים כאלה, הקפידו להשתמש בסימון האחיד של הכתיב המדעי ולא ליפול למלכודת של שיטות השמות השונות.

sagan_billions

מתישהו גם תחום המחשוב הגיע לאזורים האלה, וגם בו נמנעו מהמלכודת על-ידי התחמקות מהשיטות הסותרות. אנחנו לא מדברים על מיליון בתים (כלומר בייטים) אלא על מגה-בייט, ולא על מיליארד או ביליון, אלא על גיגה-בייט, וגם המשך הדרך סלול היטב, הטרה-בייט כבר נמצא בשימוש ביתי, הפטה-בייט והאקסה-בייט עוד שמורים לדיונים על חוות שרתים של ענקי תוכנה, אבל הם שם, מוגדרים היטב, בלי שום אפשרות לסתירות.

כלכלה היא סיפור אחר לגמרי. כשהייתי ילד “מיליונר” היה שם קוד מקובל למי שעושרו בלתי ניתן לתיאור, “מולטי-מיליונר” היתה מילת הקוד למי שאנחנו מכנים היום טייקון. מאז הכל השתנה, בועות פיננסיות וטכנולוגיות התנפחו, מיליון הוא כבר מזמן לא סכום מיתולוגי כל כך, וידיעות כלכליות נדרשות לא אחת לטפס במעלה סולם החזקות הגדולות.

כשרולניק מדבר על “מאות מיליארדים” הוא משתמש, כנהוג בישראל, בשיטה האירופית, אבל אז הוא אומר שמדובר ב”כמעט טריליון” ומדלג לשיטה האמריקאית. בשיטה האירופית כדי להגיע עד ל”כמעט טריליון” צריך היה לדבר על “מאות מיליוני מיליארדים” ולא על “מאות מיליארדים”. הכלכלה, ולא חשוב עד כמה התנפחה בעשורים האחרונים עוד רחוקה מאוד ממספרים כאלה.

השגיאה של רולניק, שולית וזניחה ככל שתהיה (זו לא תהיה הפעם הראשונה בה אואשם כאן בקטנוניות) מספקת גם הצצה ברורה לתת-מודע הקולקטיבי של תקשורת ושל חברה שצריכות להתקיים במציאות שהשתנתה הרבה יותר מהר מידי לנגד עיניהן, מציאות שמחייבת עיתונאים להתמודד בסיקור שלהם, על בסיס יומי, עם מספרים שהם אפילו לא יודעים איך בעצם קוראים להם.

עדכון מפתיע

לפני שהתיישבתי לכתוב את הפוטס הזה חשבתי שהוא יוכל להתאים למדור הרעיון של היום באלכסון החדש והמעניין בעריכת דב אלפון. בסופו של דבר ויתרתי על האפשרות לנסח ולשנות אותו כדי שיתאים לרוח המדור, לשלוח אותו למען לא ברור (אין באתר כתובת למשלוח רעיונות או פוסטים, רק טופס יצירת קשר) ואז לחכות לתשובה, מה גם שבכל מקרה אני בעיצומה של תקופת החייאה של הבלוג.

בערב התיישבתי לקרוא את המאמר המרתק הסיכוי הלא טבעי של המין האנושי (תורגם מהמקור האנגלי של צ'ארלס מאן ב"אוריון"), ושם נתקלתי בפסקה הבאה שעסקה בביטול מוסד העבדות

אי הסבירות הטהורה של שינוי זה מדהימה. ב-1860 היו כלל העבדים הנכס הכלכלי היחיד החשוב ביותר בארצות הברית. שוויים הכולל הוערך ב-3 מיליארדי דולרים, סכום עצום באותם הימים (כ-10 טריליוני דולרים במספרים של היום).

(ההדגשות שלי כמובן)

לא רק עורכים כלכליים, מסתבר, מתבלבלים מול המספרים הגדולים האלה, זה קורה גם לכתבי עת שלא מתביישים להכריז על עצמם שיהיו מעמיקים, מלומדים ואליטיסטים.

* את ההמשך, קוודריליון, קווינטיליון, סיקסטיליון, לא הכרתי, אבל המצאתי משהו במקומו.

4 תגובות ל“כמה פעמים ספרת עד טריליון?”

  1. איזה כיף שהחזרת את הבלוג לחיים, פוסט מעניין מאוד.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. רולניק פשוט דיבר עברית.

    מתוך ויקיפדיה: בישראל ובעברית הייתה נהוגה פורמלית עד פברואר 2013 השיטה האירופית (על-פי מילון מונחי המתמטיקה תשמ"ה, וכן בספרים שקדמו לשנה זו), עד שהאקדמיה ללשון העברית אימצה את השיטה האמריקאית בהבדל אחד: המספר אלף מיליונים נקרא "מיליארד", ולא "ביליון". השינוי בא בעקבות התבססות המונח "טריליון" במשמעותו האמריקנית כמיליון מיליונים בעיתונות הכלכלית ובמקומות נוספים.

    [להגיב לתגובה זו]

    עודד Reply:

    והנה הפרסום של האקדמיה: מספרים גדולים: אל האקדמיה הגיעו פניות לאמץ רשמית את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים, שהוא שילוב של השיטה האירופית והאמריקנית. השאלה נדונה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר התייעצות עם אנשי מתמטיקה וכלכלה הוחלט להיענות לבקשה. ההחלטה אושרה במליאת האקדמיה. לפיכך אלו הם המספרים הגדולים הרשמיים: מִילְיוֹן (10 6), מִילְיַרְדּ (10 9), טְרִילְיוֹן (1012), קְוַדְרִילְיוֹן (1015), קְוִינְטִילְיוֹן (1018).

    אפשר לטעון שרולניק מרמה, משום שהאקדמיה פשוט אימצה את השפה הנהוגה בעיתונות הכלכלית (שרולניק הוא מבכירי העורכים בה אם לא הבכיר בהם). ובכל זאת.

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    תודה רבה על הקישור.
    זו לא הפעם הראשונה שבה אני חושב שהחלטות של האקדמיה הן שערורייתיות, אבל אין ספק שיצאתי קצת טמבל כאן. בכל מקרה יש כאן תהליך מרתק.
    נכון לעכשיו חיבור האינטרנט שלי מקרטע, אבל הפוסט יעודכן מאוחר יותר.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting