מרק קפקאי, טירמיסו פרוסטיאני

למארק קריק, המוצג כ"פיתום ספרותי", היה רעיון מבריק, ואם לשפוט לפי המעט שאמזון מאפשרת לראות גם ביצוע מוצלח למדי. המרק של קפקא (היסטוריה מלאה של הספרות העולמית בארבעה עשר מתכונים) הוא תרגיל אינטלקטואלי משעשע על קו הגבול שבין ספרות לבישול, והוא מורכב מארבעה עשר מתכונים שכל אחד מהם מובא כקטע קצר בסגנונו הספרותי של סופר אחר. כמו תמיד אפשר להלין על ההתמקדות בספרות מערבית בלבד, על מיעוטן של סופרות, ועל משקל היתר של כותבי אנגלית. אבל אפשר גם לקרוא ולהתמוגג.

אז הנה הפתיחה של וירג'יניה וולף למתכון הקלפוטי

She placed the cherries in a buttered dish and looked out of the window. The children were racing across the lawn. Nicholas already between the clumps of red-hot pokers, turning to wait for the others. Looking back at the cherries, that would not be pitted, red polka dots on white, so bright and jolly, their little core of hardness invisible, in pity she thought of Mrs Sorley who knew the hard core but not the softness; and she placed the dish of cherries to one side.

והנה הפתיחה למתכון הריימונד צ'נדלרי לשוק טלה ברוטב שמיר

I sipped on my whisky sour, ground out my cigarette on the chopping board, and watched a bug trying to crawl out of the basin. I needed a table at Maxim's, a hundred bucks, and a gorgeous blonde; what I had was a leg of lamb and no clues. I took hold of the joint. It felt cold and damp, like a coroner's handshake. I took out a knife and cut the lamb into pieces. Feeling the blade in my hand I sliced an onion, and before I knew what I was doing a carrot lay in pieces on the slab. None of them moved. I threw the lot into a pan with a bunch of dill stalks, a bay leaf, a handful of peppercorns, and a pinch of salt. They had it coming to them, so I covered them with chicken stock and turned up the heat. I wanted them to boil slowly, just about as anything can boil. An hour and a half and a half-pint of bourbon later they weren't so tough and neither was I. I separated the meat from the vegetables and covered it to keep it moist. The knife was still in my hand but I couldn't hear any sirens.

עוד בספר מרק מיסו לפי קפקא, טירמיסו לפי מרסל פרוסט, ריזוטו פטריות מימי השפל הכלכלי לפי ג'ון סטיינבק, טוסט גבינה לפי הרולד פינטר, טארט בצל לפי ג'פרי צ'וסר ועוד.

2 תגובות ל“מרק קפקאי, טירמיסו פרוסטיאני”

  1. אוי, ענק! אבל אני חושב שהתבלבלת בין הקטעים.

    שחר: צודק כמובן, תוקן .

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אוו!
    בדיוק היום, בחיפוש אחר מתנת יום הולדת לחברה, תהיתי לגבי קיומו של ספר בישול קפקאי (ופסלתי את הרעיון כמדכא ולא מעורר תיאבון)
    אבל שילוב שכזה! כמה מגניב!

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting