על אפליקציית האייפד של ידיעות אחרונות (3)–שובו של ה-CD-ROM

אז זהו זה. החל מהיום, רשמית לפחות, אפליקציית האייפד של ידיעות אחרונות עברה למודל של מנויים בתשלום.

אני ממשיך לשפוך כאן הרהורים בנושא (לחלקים הקודמים: על האפליקציה של ynet, על מותו של התעביר לי את הספורט, על מותו של ההייפרטקסט).

במחצית הראשונה של שנות התשעים אפשר כבר היה להרגיש משהו באוויר, איזו מהפכה דיגיטלית עמדה להתרחש, זה היה די ברור. אף אחד לא ממש ידע איך היא תיראה ובאיזה כיוון היא תתפתח. האינטרנט (או הסייברספייס היומרני) היה חלק מהסיפור, אבל ממש לא הציר היחיד או אפילו המרכזי שלו.

קסדות וחליפות של מציאות מדומה עוררו אז הרבה יותר התרגשות וספקולציות עתידניות מאשר מודמים חדשים. ה-CD-ROM שהפציע באתם ימים עם נפח אחסון חסר תקדים הוליד את ההייפ המנופח סביב מושג המולטימדיה, מושג שהסתיר מאחוריו מעט מאוד בסופו של דבר, בטח ממרחק של שני עשורים.

virtual-reality-8

כן, היה משהו מאוד מפעים בדיסק אחד רגיל למראה שיכול היה להחזיק אנציקלופדיה שלמה, ואפילו לכלול פה ושם קטעי וידאו בנוסף לתמונות שליוו את הערכים. היום מצחיק להיזכר בזה.

בשם המולטימדיה היה חשוב אז לרוץ ולדחוף אלמנטים איטראקטיביים לכל מה שרק אפשר היה, לארוז ולמכור כמה שיותר מהר. קשה להיזכר היום בהישג חשוב של הרגע ההיסטורי ההוא, למרות שהוא ככל הנראה סיפק דחיפה הכרחית לפיתוח של לא מעט טכנולוגיות שאנחנו מקבלים היום כמובנות מאליהן.

ידיעות אייפד

עשרים שנים עברו מאז כאמור, אבל הפרסומת של ידיעות אחרונות למהדורת האייפד שלה נראית כאילו נשלפה היישר מ-1993.

אף אחד, הרשו לי לגלות לכם, לא ממש מצפה שאובמה יושיט לו יד מתוך מסך האייפד (או שמטוס קרב ימריא מתוכו בפרסומת אחרת). היינו שם, התרגשנו לכמה רגעים מכל האינטראקטיביות השוקקת הזו ואז הבנו שאין מאחוריה הרבה.

לזכות הפרסומת של ידיעות ייאמר שהיא מייצגת היטב את אחד הצדדים הבולטים של מהדורת האייפד. לגנותה ייאמר שמדובר באחד הצדדים המעצבנים יותר של האפליקציה.

דפדוף שגרתי באפליקציה בהחלט מספק תחושה חזרה לשנות התשעים.

כך למשל נראה עמוד מיום ו’ האחרון שעוסק בהעלאה מתוכננת של משכורות חיילים.

photo(2)

הפלוס הצהוב שליד הכותרת הוא המקום להקיש עליו כדי לעבור לקריאת הכתבה המלאה. שלושת החצים הצהובים יאפשרו לכם, אם תחליקו כל אחד מהם (בנפרד) כלפי מעלה, לראות את התוספת המתוכננת למשכורת.

במקום להציג בכל מלבן כזה שני מספרים (משכורת ותוספת) החליטו בידיעות שחשוב להפוך את הקריאה לאינטראקטיבית, או בעצם סתם לחייב אותי להחליק את האצבע על המסך שלוש פעמים. נכון, זה מגניב בפעם הראשונה, ויש עוד כל מיני סמלילים צהובים כאלה שכיף ללמוד את המחוות שהם דורשים מכם. אבל בלא מעט מקרים זה פשוט מטריד ומיותר.

באופן דומה משולבים לעתים טקסטים קצרים אל תוך העמוד באופן שמקשה על הקריאה בהם ומחייב גלילה זהירה של שבריר הטקסט הקצרצר שמצליח להשתלב היטב בעיצוב המוקפד של העמוד, כמו במקרה של ציטוט הסטטוס של נעם פרתום בעמוד הזה.

partom

קורה גם, לא אחת, שאלמנטים אינטראקטיביים תופסים חלק ניכר משטח המסך וגורמים לכך שפעולת הדפדוף, שבכל מקום אחר היתה מעבירה את הקורא עמוד קדימה או אחורה, הופכת לפתע למשהו אחר לגמרי, מאלצת אותו לחפש שטח נקי בעמוד כדי שיוכל לצאת ממנו. יש גם קטעי וידאו שמתנגנים מעצמם (אחרי שהכבידו מעט על טעינת העמוד בו הם משובצים), משהו שהייתם מעדיפים להימנע ממנו, בטח אם אתם קוראים את העיתון בסביבת אנשים נוספים.

לא הכל רע, חשוב לי לציין, יש הרבה מאוד אלמנטים אינטראקטיביים מוצלחים למדי באפליקציה של ידיעות – אפשר לשמוע קטעי מוזיקה מתוך אלבום מסוקר, אפשר לדפדף בגלריות של תמונות באיכות מרשימה, גם הציור השבועי לילד של ג’קי קיבל שדרוג נחמד מאוד.

כל אלה, ועוד, הם אכן תוספת מבורכת שיודעת לנצל לא מעט יכולות של הטכנולוגיה החדשה, וראוי לשבח את אנשי ידיעות עליהם.

ובכל זאת, בסופו של דבר, קשה להימנע מהתחושה הלא נעימה של חזרה להייפ המנופח ההוא של שנות התשעים.

חבל שכך. האייפד, כסמל, בהחלט פתח דלת למשהו חדש. לא צריך להיסחף ולהכריז על “המצאה מחדש של חווית הקריאה”, אבל אפשר בהחלט לנסות ולשחק איתו ועם האפשרויות החדשות שהוא צופן בחובו.

למרבה הצער נדמה ששוב בחרו ביותר מידי מקומות (וידיעות כמובן הוא רק דוגמא אחת שאני מתמקד בה דווקא בגלל היותה מוצלחת) בפתרון הקל ביותר של פירוטכניקה מרשימה לרגע ומעצבנת בהמשך. אני מאמין ומקווה שזו בסך הכל מחלת ילדות של התחום, שמתישהו, אולי אפילו בקרוב, נתחיל לראות אפליקציות שיודעות לנצל את הטכנולוגיה בלי להשתעבד לה.

4 תגובות ל“על אפליקציית האייפד של ידיעות אחרונות (3)–שובו של ה-CD-ROM”

  1. אני חייב להגיד שרוב מהפכות הקריאה שהייתי אמור להתפעם מהם בשנים האחרונותlice-in-wonderland-ipad_n_537122.html">מהפכות הקריאה שהייתי אמור להתפעם מהם בשנים האחרונות קצת דילגו עלי, ואני עדיין מתלהב בעיקר מכמה בקינדל *אין* את הפיצ'רים הללו. אבל אני עדיין מאמין, ברמה העקרונית, שיש להם מקום. לא בתור תחליף לקריאה ולספרים, בדיוק כמו שמוזיקה וסרטים ומשחקי מחשב הם לא תחליף לספרים, אלא הם דבר נוסף, חדש, שעושה משהו קצת אחר.

    ולכן חבל לי שהאפליקציה של האייפד נראית יותר כמו משחק ב-7th Guest יותר מאשר כל חוויה אינטראקטיבית* עדכנית.

    * המילה "אינטראקטיבית" עברה כבר את התהליך ש-"מולטימדיה" עברה בעבר, ונהייתה חסרת משמעות לחלוטין.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. העיגול של החצים-כלפי-מעלה קטוע בכוונה? זה אחד מהדברים המזעזעים ביותר שראיתי בחיי. אתה אומר לי שזה כל הזמן ככה?

    [להגיב לתגובה זו]

    שחר Reply:

    אני משער שזה אמור להוות ייצוג גרפי של לשונית שאתה צריך למשוך בהתאם לכיוון החץ.

    [להגיב לתגובה זו]

    גדי אלכסנדרוביץ' Reply:

    ברור לי מה הרעיון מאחורי זה, אני פשוט אומר שזה עיצוב שגורם לי לתחושה מקבילה לזו של מישהו שחורק עם ציפורניים על לוח. משהו באותה רוח כמו זה:

    http://xkcd.com/1015/

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting