משלי סופרמרקטים 1

הפוגה קלה מסדרת המדריך המפוכח לתלמידי מחקר.

צרור ראשון של אנקדוטות וזכרונות בענייני סופרמרקטים שאולי יתלכדו לכדי אמירה קוהרנטית, אבל סביר יותר להניח שלא.

1. את הסופרמרקט הראשון שלי הכרתי, כמו כולם, מעמדת הישיבה הנוחה והקומפקטית בתוך עגלת הקניות. משם, כך יודעים לספר לי, דרשתי במפגיע שיקנו לי בננות בעוברנו לאורך מדפי הפירות. קצת לפני שעברנו דירה נכנס הסופרמרקט ההוא לתקופת שיפוצים, יריעות ניילון כיסו את המדפים ועובדים התרוצצו בו הלוך ושוב. נדמה לי שהספקתי לראות את תוצאות השיפוץ פעם אחת, מבחוץ, אבל מעולם לא זכיתי לשבת לסיור במעברים החדשים והבוהקים. מאז ועד היום מלווה אותי התחושה כאילו הושלכתי מאיזה גן עדן צרכני שלעולם לא אזכה עוד לבוא בשעריו. הייתי בן שש.

1.1 הסניף ההוא, שעבר מן הסתם עוד כמה שיפוצים מאז, שמותג מחדש בכל פעם שצריך היה להתמודד עם סניפי הרשתות המתחרות הוא ככל הנראה עוד "מגה בעיר" סטנדרטי ומשמים היום. לפני כמה שנים, כשהמרחק שהיה עצום עבור הילד בן השש הצטמצם לכדי עשר דקות נסיעה חשבתי לעבור שם ולהיכנס אליו.

2. בקיץ של מעבר הדירה ההיא ביקרנו בלונדון, חמישה זכרונות ברורים יש לי מהביקור ההוא:

באופרה שמשום מה נגררתי אליה עלה על הבמה סוס אמיתי.

במוזיאון המדע ויתרנו על הקומה האחרונה וההבטחה שנשוב אליה ביום אחר לא מומשה מעולם.

ברחובות היו פזורות פרסומות מהסוג שמתחלף באופן מכני אחת לכמה שניות ושנראו לי אז עתידניות להפליא.

ערב אחד כשנשארנו לבד עם טיפוס בריטי צונן ואדיב הצלחתי לאבד את אחד מטילי הפלסטיק של הרובוט שקניתי באותו בוקר ובמשך שעות, ולמרות מחסום שפה בלתי עביר ניסה הצונן והאדיב להרגיע אותי.

בסופרמרקט שבו עברנו ביום הראשון היו המעברים רחבים ובהירים יותר מאשר במקבילה הישראלית, באגף החלב היו ערימות של יוגורטים בטעמי פירות עם ציורים של המרים (מר אפצ'י, מר דגדוג וכו') על המכסים שלהם.

2.1 במשך עוד שנים ארוכות, בכל נסיעה לאירופה מצאתי את עצמי מתרגש מהכניסה לסופרמרקט זר.

3. בפינת הרחוב שאליו עברנו אחרי הקיץ ההוא עמדה מכולת קטנה, מדפים אפלוליים, צפופים ומאובקים, מוכר אנטיפת עם עט מאחורי האוזן. במרחק גדול מעט יותר עמד סניף גדול של רשת סופרמרקטים. החלוקה היתה ברורה, קניות קטנות או דחופות במיוחד במכולת, כל השאר בסופרמרקט. כמו בהרבה מקרים דומים המכולת לא שרדה את הזמנים המשתנים. נדמה לי שהמודל העסקי שלה קרס ביום שבו הונהגה החובה להטביע תאריכי תפוגה על מוצרי מזון. למרות הכל, בפעם הראשונה שבה ראיתי את בעל המכולת חוזר מקניות בסופרמרקט לבי נחמץ.

4. עוד כמה שנים קדימה וליד הסופרמרקט ההוא נפתח אחר מרשת מתחרה, לנצח אזכור את האריחים החומים שריצפו אותו, ובעיקר את כניסתה של עמדת המאפים לחיי. כמה קינאתי באלה שמסלול ההליכה לבית הספר נשא אותם אל הסניף הזה עת היו מגיעים לשיעור הראשון עם שקית נייר קטנה של שבלולי קינמון או קרואסונים מיניאטוריים.

2 תגובות ל“משלי סופרמרקטים 1”

  1. קבל את זה: לגמרי אבוד בסופרמרקט. הקלאש:
    http://www.deezer.com/track/5659

    [להגיב לתגובה זו]

  2. […] לפני הרבה מאוד זמן כתבתי כאן פוסט בשם משלי סופרמרקטים, תמיד הרגשתי שראוי שיהיה לו המשך, ואיכשהו לא יצא עד […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting