ישראלים בחלל – בונא מיוזיק

 

גילוי נאות כזה או אחר: קצת אחרי שקניתי את הדיסקמן הראשון שלי ואילתרתי לעצמי מיני-מערכת, ואחרי שקניתי כמה קלאסיקות כדי להתניע את אוסף הדיסקים שלי, הדיסק הראשון שקניתי בזמן אמת היה Disintegration של הקיור. בתוכו מצאתי את Love Song. כיוון שהימים היו אלה שבהם נהוג היה לערוך קלטות אוסף לבני זוג דמיינתי אותו פותח או חותם איזו קלטת כזו. בסופו של דבר הוא חיכה בסבלנות עד לקליפ הערוך מהחתונה.

אתמול בבוקר, כשהורדתי את תמר בגן אפשר היה לשמוע בין צעקות הבוקר של הילדים את הצלילים שלו בוקעים מהרדיו, עד שחזרתי מטקס תליית המעיל (הקולב שלנו מסומן במדבקה של רמזור למקרה שתהיתם) התחלפו הצלילים באלה של מוניקה סקס ומכה אפורה. עמדתי לצאת כששוב חזרו הקיור לתמונה. בשלב הזה נצמדתי לרדיו כדי לוודא שלא טעיתי, דוחה לרגע את נפנופי השלום דרך חלון הדלת.

כמה שעות, חיפוש אחד, שלושה שקלים ועשרים אגורות מאוחר יותר הפכתי לבעליו החוקיים של קובץ מפ3 איכותי של 'אהבה אפורה' מבית היוצר של בונא מיוזיק ומוניקיור.

אבל זה הרי לא נגמר כאן, שום דבר לא נגמר כל כך מהר היום, זנב ארוך, אתם יודעים. אז קראתי קצת במומה, ומצאתי איזה אייטם בנרג', ובסופו של דבר, כאילו הייתה איזו אפשרות אחרת, התגלגלתי למייספייס שלהם.

כבר די הרבה זמן אני מגלגל בראש את הרעיון הזה של ישראלים בחלל, ובונא מיוזיק נתנו לי את הדחיפה. קצת בעייתי כל הקטע הזה של הזנב הארוך, במיוחד כשהוא יושב על התשתית הכעורה להחריד והבלתי ידידותית בעליל של מייספייס. לך תמצא משהו חדש ומעניין כשכל דף במייספייס מכיל כמה מודולים מזעזעים למראה שפזורים באופן אקראי על כל המסך שלך, ובדרך כלל גם הרבה מחוץ לו. אבל נניח שכבר מצאת משהו נחמד, כריס אנדרסון טוען תמיד שהזנב הארוך יעזור לך להגיע ממנו למשהו אחד, אולי נחמד יותר, איך זה אמור לקרות לעזאזל כשכל צמד עם שתי רצועות דאנס בהפקה מחורבנת כבר מתגאה ברשימה אקלקטית של תשע מאות שלושים ושמונה חברים (בטח שגם קית' ריצ'ארדס, למה לא?). נו, אז אם כבר נפלתי על משהו טוב למה לא לספר כאן.

המייספייס של בונא מיוזיק, למרות השקעה ניכרת בעיצוב, נראה זוועתי כמו כל עמוד טיפוסי במייספייס, עם הבדלים ניכרים בין פיירפוקס לאקספלורר כמובן (ולמרבה ההפתעה באף אחד מהם לא כל האלמנטים עובדים כראוי), באופן משמח משהו הוא נטול רשימת חברים מפוצצת ומנופחת, ומתרכז בעיקר.

נתחיל מהשורה התחתונה -המש-אפ המושלם שבונא רקחו ב'אהבה אפורה' נעדר לעת עתה אבל מבזק חדשות מבשר לנו שהקיור נתנו את האישור, כך שאפשר לקוות שבקרוב הוא יפציע שם, תמונות ראשונות מהקליפ אפשר כבר לראות. מה שאפשר למצוא הוא מסך מיניאטורי של MySpaceTV ובו הוידאו למש-אפ הקודם והמוצלח רק במעט פחות Enjoy the Sheket (דפש מוד ובלגאן למי שתהה), והזמנה לשמוע ארבע רצועות מקוריות של בונא, משום מה לא בנגן המובנה של מייספייס אלא בחלון פופאפ שזורק אתכם לגרג'בנד. אף אחד מהשירים המקוריים, אני נאלץ להודות, לא גרם לי לרצות לשמוע אותו פעם נוספת באופן מיידי, ובכל זאת, Face 2 Face האייטיזי הוא סוג של פנינה.

Love Song של הקיור הוא סוג של ניסיון ליצור את שיר האהבה האולטימטיבי, כזה שבו האהבה היא נצחית וטהורה ומזוקקת ומזוככת, מכה אפורה הוא סוג של אנטי שיר אהבה, כזה שבו האהבה מורכבת מקלישאות תל אביביות דהויות יד שנייה, שבו האהבה ממהרת להיסדק ולהתפורר, והחיבור של שניהם הוא סוג של אמירה מתוקה מרירה וגאונית, במיוחד ברגע הסיום שלו כשה"איך אני אמרתי לה" של יהלי סובול גולש אל ה"However far away" של רוברט סמית'. אז חכו בסבלנות, עוד מעט אפשר יהיה למצוא אותו שם, ואני די בטוח שעם קצת מאמץ תצליחו לשזוף את אזניכם בו עוד קודם.

10 תגובות ל“ישראלים בחלל – בונא מיוזיק”

  1. אני דווקא מעדיף את Enjoy the Sheket, (יותר זורם, לדעתי) אבל זה כבר עופרה חזה נגד ירדנה ארזי.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. היי, תודה, כמה זמן חיפשתי את enjoy the sheket!

    בפעם הראשונה ששמעתי אותו כמעט עשיתי תאונת דרכים מרוב התלהבות.
    גם השני נחמד, למיטב זכרוני. לא מצאתי אותו במייספייס שלהם.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. ערן: רגע, עופרה חזה נגד ירדנה ארזי דווקא נשמע לי כמו מאבק איתנים ולא כמו משהו שאפשר לבטל.
    מרמיט: בבקשה, וכמו שציינתי, הם מבשרים במייספייס על כך שהאישור לחדש התקבל ולכן אפשר לצפות לו שם בקרוב.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. :)

    אפרופו מייספייס ומוזיקה, יש שם סאב-קלצ'ר (בעברית זה לא נשמע הכי מוצלח) של מוזיקאים והרכבים ישראלים, שמגיבים זה לזה עם תמונות כדי להודיע על הופעות. שווה מחקר, אם מישהו צריך לכתוב איזה רפרט או סמינריון על התפתחות של נטיקט ברשת חברתית.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. ערן: האמת היא שלפני שבונא מיוזיק זרקו אותי לפוסט הזה תכננתי לפתוח את 'ישראלים בחלל' בקינה לימים שבהם הייתי עובר ברחוב ורואה זמרים ולהקות מזי-רעב מדביקים פוסטרים להופעות הקרובות שלהם, ובתחייה המוזרה של הימים האלה דרך שרשורי התמונות האלה בתחתית עמודי היוצרים הישראליים במייספייס.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. וואלה. זה רק מוכיח את מה שכבר אמרו לפני ואמרתי בעצמי: שהשוליים הם בין הראשונים לאמץ כל מדיום תקשורת חדש כדי להפיץ את הבשורה שלהם למיינסטרים (ולעצמם).

    [להגיב לתגובה זו]

  7. אפשר לשמוע קצת כאן: http://www.imusic.co.il/album_details.asp?album_id=768
    נתת לי אחלה רעיון לפוסטקיור.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. אני זוכר קומוניקט של פרטנר תקשורת (אורנג' בשבילכם) שבישר על יציאת הסינגל והקליפ שיתאפשר לרכוש רק אצלם, ברשת הדור השלישי המהוללת שלהם. אני תוהה אם מישהו באמת קנה.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. עיקר שכחתי: הקליפ ביוּטיוב (לי כבר נמאס ממשאפס. זה אף פעם לא הצליח להתעלות מעבר לקוריוז זול)

    http://www.youtube.com/watch?v=JUzHJkFeYLo

    [להגיב לתגובה זו]

  10. שי: תודה על היוטיוב. גם אני לא נוטה להתלהב ממשאפס בדרך כלל, אבל הבחירות של בונא מיוזיק מצליחות לעשות לי את זה. אולי בגלל שלא מדובר בהתחכמויות הרגילות נוסח "בואו נדביק להיט טראשי במיוחד של ביונסה על איזו קלאסיקת רוק מהסיקסטיז וייצא מגניב" אלא בחיבורים שניכר שיש מחשבה מאחוריהם.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting