הבלוגיזציה של הפרסום

שרית מהפרדוקס ממשיכה את הדיון העקרוני בחדירה של פרסום ותוכן שיווקי לבלוגים. נושא שראוי לדיון וליבון רציניים, על מגוון הסוגיות האתיות שהוא מעלה. למערכת היחסים החדשה הזו שנוצרת בימים אלה יש גם צד שני, הרבה פחות בעיתי אבל לא פחות מעניין לטעמי – החדירה של דרכי ביטוי בלוגיות לעולם הפרסום, הבלוגיזציה של הפרסום.

אני חושב שהפעם הראשונה בה נתקלתי בפרסומת שעוררה בי את המחשבה הזו הייתה במסגרת קמפיין "המומחים" של איסתא, שהציג כמה מעובדות החברה בלבוש אופייני ליעד תיירות פופולרי, תוך כדי רמיזה לכך שמי שתמכור לכם את כרטיס הטיסה לברצלונה היא לא דוגמנית, היא אפילו מעט שמנה, אבל היא יודעת בדיוק לאן היא שולחת אתכם, ויכולה גם לפצוח בריקוד פלמנקו סוער.

אחר כך הגיעו מודעות הדרושים של אמדוקס ושל פלאפון. אצל פלאפון קיבלנו פרצופים מאושרים של עובדים שמסבירים בלשון ישירה ופשוטה למה 'שווה' להיות עובד פלאפון, כמה כיף לקבל רכב על חשבון החברה, ואילו אפשרויות קידום נפתחות בפניהם. אצל אמדוקס קיבלנו את העובדים בצילום שמספר על התחביבים שלהם, למדנו עליהם פרטים אישיים, מעבר לקידום המטאורי בעשר שנות עבודה גילינו מי ממשיך לנגן בגיטרה חשמלית ואף זכה להיות די.ג'יי במסיבה האחרונה של החברה, ומי הצליחה כבר למצוא שידוך למספר לא מבוטל של עובדים.

גם "שומרי משקל" הצטרפו לטרנד, כשהוסיפו לתמונות הלפני והאחרי המסורתיות טקסט אישי על סיפור ההצלחה האישית שהתלווה לירידה במשקל, על הביטחון האישי שעלה ואפשר הרשמה ללימודי מחול או קידום בעבודה והעלאה בשכר. כל אלה כתובים בפנייה אישית, משל היו רשומה מלאת אופטימיות בבלוג אישי. משהו דומה מאוד קרה גם בסטודיו C.
נדמה לי שאפשר לאתר תנועה משמעותית בתפישה של עולם הפרסום. הפרסומאים מבינים שחלק גדול מקהל היעד שלהם התרגל לקרוא טקסטים אישיים בבלוגים. קשה להחליט אם הרצון והצורך לקרוא טקסטים כאלה היו קיימים גם קודם והבלוגים עונים עליהם או שהם נוצרו יחד  עם הבלוגוספירה, אבל אי אפשר להכחיש את קיומם. גם בבלוגים מקצועיים לעילא אפשר למצוא טון חדש שלא היה קיים בתקשורת הממוסדת קודם לכן, צורת ביטוי שלא מתביישת להכניס את האני של הכותב מבלי להפוך לניו-ג'ורנליזם ירוד ונבוב. מי שהתרגל לקרוא על גרסה חדשה של וורדפרס מלווה בקיטורים אישיים על תלאות ההתקנה וגילויי שמחה פרטיים על ההצלחה ועל יתרונות המערכת שהתגלו בסוף התהליך כבר לא יסתפק בנתון היבש על מספר הקילוגרמים ומספר השבועות. אנחנו רוצים לשמוע עוד משהו, קצת אישי, נו, ועכשיו אחרי שחמישה עשר קילו נשרו איך השתפרו חייך? מצאת אהבה? הצלחת ללבוש שוב את הג'ינס ההוא מהתיכון? יופי שמצאת עבודה בחברת היי-טק יוקרתית, אבל מה עם הנפש? ספרו לנו עוד משהו, אנחנו רוצים לדעת.

2 תגובות ל“הבלוגיזציה של הפרסום”

  1. הכל טוב ויפה, רק תשנה את הצבע של כותרת המשנה של הבלוג למשהו בהיר יותר, כי פשוט לא רואים את הכיתוב על רקע התמונה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. מצטערת שלקח לי יומיים להגיב- מסיבות אישיות לא הייתי בסביבה.
    זו דרך מאוד מעניינת לראות את הפרסום מהבוג הזה, אבל אני חושבת שעוד לא ראינו את המימוש שלו בצורה כזו בצורה מלאה. הבלוגרים עדיין לא נתפסים כמושג רציני, אבל כשזה יקרה- זה בטוח יהיה נפוץ הרבה הרבה יותר.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting