סלייט נגד תוכן גולשים

הפוסט הזה אמור היה להתפרסם בגם-שם (פורסם), אבל איזו בעית וורדפרס עלומה מונעת ממני את הפרסום נכון לעכשיו, אז בינתיים כאן, אחר כך אולי גם שם. זאת גם ההזדמנות להסב את תשומת לבכם ל'טעימות רשת' בעמודה השמאלית כאן, שמשמשת כבר זמן מה לפרסום לינקים מחשבון הדלישס שלי (הערה לעצמי: אולי הגיע הזמן להוסיף גם פיד מהגוגל רידר).

סלייט הוא אתר תוכן מוצלח מאוד מהדור הישן, עם קשר עסקי הדוק לאחד מגופי התוכן הישנים ומבוססים אף יותר (הוושינגטון פוסט), כך שהתקפה שלו על תוכן גולשים בהחלט ראויה להתקבל בחשד מסויים. מצד שני, אין כמובן טעם לצעוק "הם מפחדים" ולבטל את הטענות שמועלות בו.

טים הרפורד, הכלכלן הסמוי, בטור מעניין על איקאה כאבטיפוס למודל תוכן גולשים, עם השוואה מרכזית לפייסבוק, ועל היכולת של הרשת השוודית לגרום ללקוחות שלה (ספקים וקונים) לעבוד בשבילה ולהרגיש עם זה טוב.

Facebook, like Ikea and like Microsoft has mobilized an army of independent suppliers. In Facebook's case, they are developers who produce applications that can be plugged into the Facebook platform. In all these cases, the idea is the same: If Facebook (or Ikea) can woo the customers, independent suppliers will be queuing up to help, and if the independent suppliers are queuing up, Facebook (or Ikea) should be able to woo the customers.

כאן.

וגארת' ריסק הולברג על התככים, הפוליטיקה והכסף שמאחורי רשימת כותבי הביקורות המובילים של אמזון

My own research suggests that GH is no more or less credible than Amazon's other "celebrity reviewers." Harriet Klausner, No. 1 since the inception of the ranking system in 2000, has averaged 45 book reviews per week over the last five years a pace that seems hard to credit, even from a professed speed-reader. Reviewer No. 3, Donald Mitchell, ceaselessly promotes "the 400 Year Project," which his profile identifies only as "a pro bono, noncommercial project to help the world make improvements at 20 times the normal rate." John "Gunny" Matlock, ranked No. 6 this spring, took a holiday from Amazon, according to Vick Mickunas of the Dayton Daily News, after allegations that 27 different writers had helped generate his reviews.

למי שתוהה, GH הוא גריידי הארפ, מספר 7 ברשימה, והאיש שדרך ביקורת שלו על ספר של הולברג מתחיל כל הסיפור.

כאן.

תגובה אחת ל“סלייט נגד תוכן גולשים”

  1. זה אולי המשלים לחוק של חסון – מתקפה על אנונימיות ברשת מהכיוון השני?!

    סלייט רק לקחו את הטרנד (המוצדק) לרדת על אמזון עוד צעד קדימה.
    פחד ותיעוב באמזונס (כך הייתי קורא לרשימה העתיקה הזו מסלון.קום):
    http://archive.salon.com/21st/feature/1999/03/02feature.html

    וגם בNYT כתבו על מלחמות המבקרים האמזוניים ומניפולציות אחרות:
    http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C07E0DC1F3AF937A25751C0A9629C8B63

    והנה גם באקדמיה התחילו לתקוף את המודל של אמזון – מאמר ארוך ומעניין של חבר'ה מקורנל על התככים והרמאויות בביקורות הגולשים באמזון (אמזון כדוגמא):
    http://www.firstmonday.org/issues/issue11_3/david/

    ויש גם מאמרים כבדים יותר במדעי המחשב שמראים הטיות אמזוניות…

    (יצאה לי כאן רשימת קריאה. טוב, נגמרה השביתה וחזרתי ללמד…)

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting