יש לך את זה? ל”ח–נאום הסית’ (סיום זמני)

כבר הרבה זמן שהסיפור הזה תקוע, מכל מיני סיבות, ובינתיים קרו המון דברים בחוץ. הפרק הזה, נכון לעכשיו לפחות, הוא פרק סיום, הוא מדלג על כמה חודשים שעברו מאז הפרק הקודם, היישר לשבת האחרונה.

כאן תמצאו את רשימת הפרקים המלאה (וגם הסבר קצר על הסיפור וההיסטוריה שלו)

השעה עשר בערב, אתה יודע לאן מכוונים הטילים?

כבר כמעט שבוע שאתה חי בעיקר את הפיד הישן שלך.

כן, כשצריך אתה יודע להתפנות לרגע, להתמקד במה שצריך, אתה יודע להסתכל על הנתונים, להתנתק מכל מה שקורה עכשיו בישראל, מכל מה ששואב אותך לתוכו.

יום אחד, אתה מבטיח לעצמך, תהיה חייב לשבת ולנסות לסכם את החודשים האחרונים, את סחרחרת האירועים שנפתחה בבוקר שלפני ליל הסדר, את השיחות הקשות שבאו אחר כך, את הפגישות הטעונות עם המחלקה המשפטית, את האיום בתביעה ואת צו עיכוב היציאה מהארץ, את הפשרה שהושגה מאחורי הקלעים, בלי ידיעתך, ואת הכסף שמן הסתם היה מעורב בה.

אבל לא עכשיו, לא לפני שתתייצב כאן, לא לפני שתצלחו את הטלטלה הגדולה הזו, הרוסית שלך משתפרת מיום ליום, רק שזה אף פעם לא יספיק.

כבר כמעט שבוע שאתה חי בעיקר את הפיד הישן שלך, צופה בו מהצד, אסור לך להתערב, אסור לך לכתוב שום דבר, זה חלק מהסיכום, חתמת על קו מרוסק בתחתית דף צפוף שכולו אותיות קטנות.

אתה צופה מהצד בבדיחות על טילים ועל חדרי מדרגות, על אספרסו, המון אספרסו, אתה יכול לעצום עיניים ולדמיין את המסך הישן שלך מרצד, אתה רוצה להיות שם בפנים, אתה רוצה להצטרף, אבל אתה מנוע.

barista

הוא עוצר ליד השולחן שלך לרגע, מסמן לנהג שלו להמשיך ולחכות לו במכונית. גם עכשיו החליפה שלו נראית כאילו כרגע יצאה מגיהוץ, העניבה שלו קשורה בקפידה. מאז שאתה כאן גם אתה התחלת ללכת עם חליפות, אבל אפילו אחרי שלוש פגישות עם החייט האישי שלו הן תמיד מונחות עליך רע, משהו לא מצליח להתחבר נכון, ובשעה הזו של הערב כבר רופפת את הקשר בעניבה מזמן, פתחת שני כפתורים, חושף איזה כתם ישן על הטי-שירט שלבשת מתחת.

“אתה עוקב אחרי החדשות מהבית?” הוא שואל בחיוך, “אל תדאג, אני מניח שהכל יסתדר פחות או יותר כמו בפעמים הקודמות”.

“אני יודע” אתה מהנהן, שמח לקבל ממנו מעט עידוד.

“אני יודע”, הוא אמר לך אז, שעתיים לפני ההמראה, “אני יודע מה אתה חושב עלינו, גם אני קראתי את זה. אתה חושב שאנחנו עושים לפוטין את העבודה, שאנחנו אחראים, לפחות חלקית, לפלישה לאוקראינה. אבל אתה יודע שזה שטויות. אין לנו שום דרך לעשות כזה דבר, אתה יודע בדיוק מה אנחנו יכולים לעשות ואתה יודע בדיוק מה מעניין אותנו לעשות. אנחנו בדיוק כמוכם, אולי עם קצת יותר חופש פעולה. כל מה שמעניין אותנו זה לדעת רגע לפני כולם, אם אפשר אז גם למכור את הידע הזה למישהו בזמן הקצר שאפשר להרוויח מזה, לפעמים אולי לעשות את הרווח בעצמנו. אין ממש הבדל בין התגובות לאוקראינה לבין השאלה איזה מועדון יהיה הכי לוהט במוסקבה מחר בערב, זה בסך הכל מרחב ממטי קצת אחר”.

נאום הסית’, ככה קראת לזה אחר כך בינך לבין עצמך בימים הקצרים של ההתלבטות.

תיכף אמור להגיע מטח הטילים שהובטח לגוש דן, אתה לא רוצה לצאת עכשיו מהמשרד. אשתך והילדה בבית, עם מטפלת ועם מבשלת, עם שומר מקצועי בשער, בוגר של איזו יחידת קומנדו ושל המלחמה בצ’צ’ניה. אתה לא דואג להן.

הראש שלך ממשיך לעבוד, בזו אחר זו אתה רואה את הבדיחות שלך מתממשות אל הפיד ממקלדות של אחרים, חלקם בטח בוטים של צייטגייסט, יש אחד שאתה חושד בו במיוחד, חושד שהוא היורש שגוייס בחופזה עם העזיבה שלך.

הכל קורה בו זמנית, סטטוסים מצייצים נפרץ, ואתה רואה את אדוות התגובות ששוטפות את הפיד, “האריות של הצל” מתקבצים מול הפגנת שמאל בתל אביב, תמונות וציוצים משם זורמים אליך.

אתה רוצה להתקשר למשרד. אתה רוצה לתת הוראות, הכל ברור לך כל כך, אתה יודע בדיוק איך לנווט דרך זה ולצאת מנצח מהכל. אבל אף אחד לא ירים את הטלפון בצד השני, לאף אחד מהם אסור להחליף אתך אפילו מילה.

מישהו מקיש על הדלת שלך, באנגלית רהוטה הוא מסביר לך את המצב שהם נקלעו אליו. תקלה מביכה בבטא של הגירסא הרוסית שרקחתם ל-NiteCrawlr. “זה שום דבר”, אתה מרגיע אותו, שולח אותו לפרמטרים שצריכים שינוי.

עד שהוא יוצא מהמשרד אתה מגלה שהמטח הגדול כבר עבר. אין נפגעים.

אתה שולח הודעה לנהג שיחכה לך למטה בעוד חמש דקות.

יש לך קצת זמן לסרוק את הפיד עד אז, לחפש בו את התגובה של צייטגייסט לשעות האחרונות. זה נראה סביר לגמרי, אתה חייב להודות, מתעקש להאמין שלו היית שם זה היה יוצא יותר טוב.

אחד הבוטים הישנים שלך מפרסם סטטוס שמצליח להרגיז אותך.

“לא בשמי”, אתה ממלמל לעבר המסך, אוסף את התיק ונכנס למעלית.

2 תגובות ל“יש לך את זה? ל”ח–נאום הסית’ (סיום זמני)”

  1. דווקא די טוב כסיום, אם יורשה לי, למרות שלגמרי לא אתנגד אם תנצל את הפתח שהשארת והסיפור הזה בכל זאת ימשיך מתישהו. :)

    לייק ענק על משפט הסיום.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting