חשבון נפש ארספואטי (1א’)–יותר חשבון, פחות נפש

מחר אמור להתפרסם הטור השני שלי במסגרת קורא בספרים.

לפני שאמשיך לפרקים הבאים בחשבון הנפש חשבתי שראוי להוסיף לפוסט הקודם עוד כמה הערות. ארבעים ושבעה טורים כתבתי ל”שפה זרה” כאמור, וכולם מרוכזים עכשיו בקובץ אחד. זה לא ממש big data, נכון, אבל יש כאן הצטברות מעניינת של מידע שמאפשר לי לבחון את עצמי ואת הרגלי הקריאה שלי, כמו גם, במידה פחותה, את תחומי הסיקור של מוספי הספרות.

אכזבה גדולה ותיקון חלקי

אחרי ששה עשר הטורים הראשונים שלי, אני זוכר, הסתכלתי לאחור ונבהלתי מעצמי. ארבעה עשר  מתוך אותם ששה עשר הוקדשו לספרים שנכתבו על-ידי גברים, אחד הוקדש לאנתולוגיה שערך גבר ורק ספר אחד מתוך הששה עשר הוקדש לספר שנכתב על-ידי אישה.

התביישתי בהטיה הזו, הטיה שהיתה קיימת בהרגלי הקריאה שלי מאז ומעולם ככל הנאה. בזכות הפומביות הפתאומית הזו של הקריאה השלי נדרשתי פתאום להתמודד עם ההטיה הזו ועם המשמעויות החברתיות והתרבותיות שלה.

קיבלתי החלטה לנסות ולהתמודד עם ההטיה, להכריח את עצמי להרחיב את תחום הקריאה והסיקור. זה עבד חלקית בלבד, אני מצטער לגלות עכשיו. מתוך שלושים ואחד הטורים שבאו אחר כך הוקדשו ששה עשר לכותבים גברים (עדיין יותר ממחצית), שניים לאנתולוגיות (עורכים גברים) ושלושה עשר לכותבות. זה שיפור. זה לא רע בפני עצמו, אבל זה עדיין לא מספיק לטעמי. לא כל עוד ההטיה הגברית של הסיקור הספרותי ממשיכה להתקיים.

Eliot-Image

עוברת כגבר, ג’ורג’ אליוט

באופן סמלי למדי, שניים מתוך אותם שלושה עשר טורים הוקדשו לרוברט גלבריית’, שם העט הגברי שבחרה ג’יי. קיי. רולינג  כדי לפרסם בו את סדרת קורמורן סטרייק שלה.

הפתעה

אלמלא הפנקסנות הנוכחית הייתי מניח שאני איש של סיפורת ולא של עיון. ככה אני חושב על עצמי כקורא, אבל המספרים מבקשים לחלוק עליי. עשרים ושניים טורים הקדשתי לספרי עיון ומספר זהה לספרי סיפורת, עוד שלושה טורים על קומיקס משלימים את התמונה (ראוי מן הסתם למנות אותם עם הסיפורת, אבל קומיקס הוא נושא מרתק שאני מקווה לחזור אליו בקרוב).

אני לא לגמרי בטוח איך זה קרה. אני לא לגמרי בטוח מה אני חושב על זה.

המעבר לדיגיטלי

שני ספרים בלבד מתוך הרשימה הזו קראתי בגירסת הנייר הכרוך שלהם, כל השאר נקראו על הקינדל שלי (או על אייפד במקרה של הקומיקס). שניים הם בכלל קינדל-סינגלס, יצירות קצרות מכדי להוות ספר, שיצאו רק בפורמט דיגיטלי. עוד אחד הוא ספר ישן מהמאה התשע-עשרה שזכה לעדנה ויראלית ברשת, ולא במקרה, Wired Love: A Romance of Dots and Dashes המצויין, החינמי והמפתיע, קשה להאמין שגירסא מודפסת שלו היתה נוחלת הצלחה דומה.

לא מעט ספרים ברשימה, גם בעיון וגם בסיפורת, מוקדשים לדיון במה שאפשר לכנות תרבות דיגיטלית. החל מאותו Wired Love שכבר הזכרתי ועד (לעת עתה) Dataclysm של כריסטיאן ראדר שמבקש לעשות פופולוריזציה של Data Science.

אקלקטיקה אהובתי

הנסיון לפלח את רשימת הספרים לפי נושאים כשל. למעט הטיה משמעותית לכיוון המד”ב והפנטזיה, ובעיקר ליצירות מטא-ז’אנריות עמוסות מודעות עצמית גיליתי, לשמחתי הרבה, בחירה אקלקטית מאוד, הרבה פחות אחידה ממה שחשבתי שאני זוכר.

תגובה אחת ל“חשבון נפש ארספואטי (1א’)–יותר חשבון, פחות נפש”

  1. […] 5) בבלוג אשפתון בדקו מה אחוז הגברים המופיעים במוסף הספרות של הארץ לעומת אחוז הנשים. אגב, לפני כמה חודשים, שחר אבן-דר מאנדל, שביקורות שלו מפורסמות לעתים אצלנו, כתב חשבון נפש על כך שהוא גילה עדפה ברורה לספרות גברית (מ… (עברית) […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting