רסלינג בליסינג

התחלתי לנסות ולעשות קצת סדר בכל התמונות וקטעי הוידאו שהצטברו בכל מיני מכשירים ובכל מיני שירותים מקוונים ונתקלתי בשתי תמונות עתיקות למדי.

כשהבלוג הזה היה צעיר ומסביב עוד היתה התרגשות גדולה מהפוטנציאל של הבלוגוספירה גלגלתי בראש רעיונות לכל מיני בלוגים אחרים שאפתח. אחד מהם היה בלוג שכונתי. חשבתי אז שיש מידה לא מוצדקת של נתק בין ההוויה השוקקת ונטולת המיקום הגשמי של הבלוגוספירה לבין החיים כפי שהם מתנהלים מחוץ לרשת, כבולים לאיזור תחום. חשבתי אז שאפשר יהיה לגשר על הפער הזה ולחזק תחושת קהילתיות דרך בלוגים שכונתיים שכאלה.

באותה תקופה בערך אפשר היה לחוש בקיומה של פריחה עירונית בשכונה הפרברית שלנו. לצד מוסדות שכונתיים ותיקים נפתחו כמה מקומות חדשים ומעניינים, מקומות שהעידו על רוח חדשה, קצת יותר צעירה ופתוחה שמתחילה לנשב בשכונה.

יצאתי לרחוב מצוייד במצלמה (באופן שקצת קשה לי לדמיין היום, אז זה לא היה טלפון) ושוטטתי בנסיון לצלם כמה מהמקומות ההם. אני די בטוח שכבר היו לי טיוטות פוסטים בראש.

באמצע השיטוט ההוא לכדה את תשומת לבי התמונה הזו.

ליסינג1

באחד ברחובות הצדדיים והשקטים עמדה מכונית ליסינג (מאזדה 3 כמובן) עם לוגו של אמדוקס. דרך החלון האחורי אפשר היה להבחין בספר שהונח מאחורי המושב, דוהה בשמש. צילמתי את התמונה, ואחר כך התמקדתי על הספר, כדי שאפשר יהיה לזהות אותו.

כשחזרתי הביתה חיברתי את המצלמה למחשב והעתקתי אליו את התמונות, ככל הנראה באמצעות פיקסה. מתישהו לאורך השנים שחלפו מאז, באחד מאותם תרגילי שינוי מדיניות של גוגל הפכו כל התמונות ההן לאלבום שממשיך ללוות אותי לכל מקום, היום הוא מסופח לחשבון הגוגל+ שלי.

אבל בדרך לרשת קרה לתמונה ההיא משהו עצוב. זה ככל הנראה היה בימים של נפח אחסון ושל מוגבל בהרבה, אז התמונה נדחסה וכווצה. את הספר, גם אחרי הזום כמעט בלתי אפשרי לזהות.

ליסינג2

אפשר, בקלות, לזהות שזה ספר של רסלינג כמובן. למזלי זכרתי במעומעם עוד כמה פרטים, ולאחר נבירה קצרה בקטלוג של רסלינג הצלחתי לוודא שהספר הוא “אידאולוגיה – מבוא” מאת טרי איגלטון.

אני זוכר שחשבתי אז עד כמה התמונה הזו מדוייקת, איך היא לוכדת בקלות את המתח המרכזי שמגדיר את השכונה באופן שהוא גם מתסכל וגם משעשע.

שכונה של אנשים שנוסעים במכוניות ליסינג של חברות היי-טק בינלאומיות עם ספרים ביקורתיים של רסלינג שדוהים בהן מאחור. בדיוק מתוך המתח הזה צמחו גם המקומות החדשים ההם שרציתי לתעד אז, מנסים להיחלץ מהבורגנות הפרברית המנומנמת של הליסינג, לייצר, או לפחות לדמיין, חיים רסלינגיים יותר.

בערך חצי שנה אחר כך גם אני קיבלתי את הליסינג שלי (מאזדה 3 כמובן).

כמעט שמונה שנים במכוניות ליסינג.

לא חושב שקראתי ספר של רסלינג בשמונה השנים האלה* **.

המקומות שצילמתי אז, אגב, נסגרו כמעט כולם – החומוסייה המשפחתית הקטנה, חנות הקומיקס שהיגרה לתוך תל אביב, ספריית ה-DVD הקטנה עם סרטי האיכות הפינים והקוריאנים.

* לא כולל הגליון הראשון של גרנטה ישראל שהוא לא באמת ספר של רסלינג.

** טוב, זה לא שקודם הצלחתי באמת.

דממה דקה ל“רסלינג בליסינג”

עדיין אין תגובות

השארת תגובה

Subscribe without commenting