רעיונות ב(אימ)פוטנציה: Sickr – Broadcast Your Aches
אלעד-וו כתב תגובה משועשעת לפוסט שלי בדבר יומן מעקב אחרי כאבים שינוהל דריך טוויטר
וואו, זה רעיון מעולה. טוויטר לכאבים. טוויטר גריאטרי. הכי מצחיק. חלומו הורוד של כל זקן היפוכונדר. הוא יכול לטווטר את הכאבים שלו לבנים, לנכדים, לשכנה חיה, לרופא, לכל העולם. קורע.
ואני בתגובה עניתי לו
אני ממש לא בטוח שאין לך פה סטארט-אפ.
מאז המשכתי להפוך קצת בעניין הזה, ואני עוד פחות בטוח.
בינתיים פנה אליי גיל גרינגוז עם הפניה למאמר המרתק הבא של כריס אנדרסון ב-Wired על האפשרויות הנפתחות בפני המדע היום בעקבות הנפח והזמינות של נתונים (הפנייה באה בהמשך לדיון בפוסט הזה של המדריך המפוכח לתלמידי מחקר). שני אלה ביחד התחברו לי בראש לרעיון שנשמע מבטיח.
קצת רקע
יותר ויותר אנשים מטופלים בשנים האחרונות במרפאות כאב, חלקם כיוון שלסיבות לכאבים שלהם אין טיפול, אחרים כיוון שהסיבות לכאב לא אותרו, ואחרים, יכול להיות, כיון שהכאב הוא המחלה עצמה. אחרים, כמוני נכון לעכשיו, עוד נמצאים בתהליך של ניסיון לאבחן את מקור הכאב שלהם, ומתבקשים לנהל יומן מעקב שאמור לסייע לרופאים. ניהול של יומן כזה הוא משימה מורכבת וחמקמקה מאוד. בסופה תתייצבו מול הרופא, אחרי שחיכיתם בתור, ובזמן הקצר שיוקצב לכם יציץ זה בדפים הפזורים שלכם, או בפנקס המקושקש שלכם, יבהה מעט ברשימת ויתהה יחד איתכם עם הצלחתם לאתר איזו חוקיות. במקרה הטוב תגלו משהו משמעותי, בדרך כלל לא ממש, ובינתיים החולים האחרים שכבר כועסים על האיחור המצטבר ידפקו על הדלת בחוסר סבלנות.
לא עוד.
מה זה Sickr
Sickr הוא שרות ווב 2.0 שיאפשר לכם ולרופא לעשות שימוש מושכל ביכולות החברתיות של עולם האינטרנט החדש כדי להקל על מצוקתכם. חולה שיירשם לשרות יקבל עם ההרשמה אחד משני מכשירים ייעודיים שמטרתם לאפשר לו לשדר לעולם את כאביו באופן אמין מדוייק ושוטף. עבור חולים מבוגרים או כאלה שאינם חובבי טכנולוגיה יפותח מכשיר סלולרי מיוחד בצורת גוף אנושי, עבור חובבי טכנולוגיה יוחלף המכשיר באפליקציה מיוחדת לטלפונים בעלי מסך מגע. באמצעות שלוש לחיצות פשוטות ייצור כל חולה דיווח על מיקום הכאב, עוצמתו וסיווגו, לחיצה רביעית תשגר את התיאור המפורט למאגר נתונים מרכזי, כמו גם למיקרובלוג אישי וייחודי לחולה.
אוזן קשבת
כן, למשפחה כבר נמאס לשמוע את התלונות החוזרות שלכם על הכאב החוזר במרפקים, פעם הם עוד התרגשו, רצו איתכם לרופאים, סידרו תורים, ניסו לעזור, אבל מספיק. הרופא אמר צריך ללמוד לחיות עם זה אז תתגברו. למדתם שאין טעם להתקשר שוב לספר להם שאתם מתקשים לנהוג עם הכאב הזה. אבל אתם הרי חייבים להמשיך ולספר למישהו, גם זה חלק מהטיפול.
גם אחרי פרנואידים רודפים לפעמים
בסדר אז נמאס להם לשמוע אתכם כבר אמרנו, ובכל זאת, אפילו אתם אולי לא תשימו לב, אבל לפעמים יש שינוי במצב. כבר חמישה ימים שהכאב חזק יותר מבעבר, תוקף אתכם בתדירות גבוהה יותר. אתם מרגישים שיש איזה שינוי, אבל לא מצליחים לאתר אותו, או לתאר אותו במלים. הבנים עסוקים בעבודה ובלימודים שלהם, לא ממש פנויים לשמוע אתכם. אבל Sickr שומע, ומאתר הרבה לפניכם את אופי ועוצמת השינוי בתיאורי הכאב שלכם. כל חריגה מהדגמים המוכרים של הכאב תיצור התראה מיידית שתישלח לרשימת אנשי הקשר שלכם, כמו גם לרופא המטפל.
רשת חברתית
יש אחרים, אתם אולי לא מכירים אותם עדיין, אבל יש אחרים שדווקא ישמחו לשמוע על הצרות שלכם, אם רק תסכימו לשמוע קצת על שלהם. Sickr הוא גם רשת חברתית ראשונה מסוגה שתצליח לאתר עבורכם את החולים בקרובים אליכם, בעלי תחומי עניין משותפים, ובעיקר, חשוב מכל, כאלה שחולקים איתכם סוג דומה של כאב. עם עוד מישהו שסובל מכאבים חדים בלסת פעמיים ביום הייאוש נעשה יותר נוח.
פריצת דרך רפואית בתחום הדיאגנוזה
כל אלה הם רק הקדמה לתכנית השאפתנית באמת שמאחורי Sickr, תכנית שמושתתת על מאגר הנתונים העצום שיווצר בשרתי החברה ועל יכולות הניתוח הסטטיסטי שמעמיד בפנינו עידן גוגל. עם עשרות אלפי מנויים ברחבי העולם קל יהיה לאתר דגמים חוזרים, להצליב ולהשוות. לא עוד תיאלצו להסתפק באותו מבט חטוף של הרופא המטפל על רשימת הכאבים האקראית והלא מאוד מסודרת שלכם. לא עוד ייאלץ הרופא לנסות ולהסתמך על אינטואיציה בלבד. האלגוריתמים הייחודיים שיפותחו על ידי צוות המומחים המתמטיים של Sickr יידעו לספר לרופא שאתם סובלים מבעיה דומה מאוד לזו של עשרה חולים אחרים בעולם. יותר מזה, שלושה מתוכם אובחנו בסופו של דבר, ונמצא עבורם טיפול הולם, טיפול שמיושם כבר עכשיו בהצלחה חלקית על חמישה מתוך השבעה הנותרים. הרופא שלכם אולי לא חשב בכיון הזה, ויכול להיות שאינו מודע אפילו לקיומו של טיפול מהסוג שנוסה עליהם. אבל אתם כבר לא צריכים להסתמך עליו, עם הטכנולוגיה פורצת הדרך של Sickr רופאי כל העולם עומדים ומקשיבים לתלונות שלכם.
3 ביול, 2008

3 ביולי, 2008 בשעה 10:04
אתה רוצה להפוך את כולנו לדמויות של חנוך לוין!
[להגיב לתגובה זו]
3 ביולי, 2008 בשעה 14:03
יאללה, עכשיו גבש ביזנס מודל ותעשה תוכנית עסקית. נשאלת גם השאלה אם זו אפליקציה/מוצר פיזי נפרדים או משהו שיכול לרכב על רשתות אחרות עם פילטור מתאים. כמו כן צריך לתת את הדעת על הרמות השונות של הסודיות הרפואית של המשתמשים, איך ומי קובע אותן.
רעיון שימושי ועונה על צורך, עוד לא ברור של כמה אבל מן הסתם לא מעטים.
[להגיב לתגובה זו]
3 ביולי, 2008 בשעה 14:27
איתמר: זה לא אני אלה החיים.
גדי: ביגוד לפוסטים קודמים בסדרה המזדמנת הזו, הפעם היתה לי התלבטות רצינית אם לפרסם או לנסות לבדוק עם האנשים המתאימים את ההיתכנות של פרויקט כזה. כמו כל פרויקט שקשור ברפואה מסתבר שיש אכן הרים של בעיות רגולציה בדרך עד שיאושר לך אפילו ניסוי ראשוני של מערכת כזו, בעיקר בגלל ענייני סודיות רפואית כמו שציינת (בסך הכל, במובני מסויימים, זה הרבה יותר פשוט מתרופה או ציוד רפואי חדש שמצריך בדיקות דקדקניות). אבל אני בהחלט מאמין בפוטנציאל של הרעיון הזה (בין אם אתה התכוונת לזה ובין אם התגובה שלך היתה מבודחת).
[להגיב לתגובה זו]
3 ביולי, 2008 בשעה 20:50
ועל זה כתב מאיר שלו, שאי אפשר לתאר כאב ככה… כאב לא חותך, דוקר, צורב. לכל כאב יש אופי שונה – כאב יכול להיות כמו אהבה, אבל בכבד. כמו געגועים במרפק. את זה ידע שירות הווב לזהות?
(ומי שיש לו את עשו בבית בטח יוכל להביא ציטוט יפה יותר)
[להגיב לתגובה זו]
3 ביולי, 2008 בשעה 21:50
אילן: זו טענה מעניינת, פיוטית מאוד, ובעיקר מופרכת לחלוטין. מופרכת קודם כל בגלל שכבר בשורה השנייה שלה מגיע תיאור מילולי של הכאב למרות שהיא מנסה להגיד שאין דבר כזה. אבל היא מופרכת גם בגלל שלמרות דלות השפה בהתמודדות עם כאב הסטטיסטיקה תנצח. יכול להיות ששני אנשים יתארו כאב זהה במלים שונות לחלוטין, אבל כשנגיע לאלף אנשים עם אותו כאב נגלה שמספר התיאורים השונים לכאב הוא לא באמת אינסופי, אפילו לא קרוב.
[להגיב לתגובה זו]
3 ביולי, 2008 בשעה 23:21
התכוונתי ברצינות, וזו יכולה להיות אפליקציה שתימכר לשירותי בריאות כמו הביטוח בארה"ב או קופות החולים אצלנו. לא יודע איך זמנך מאפשר, אבל בטח שווה לבדוק מעט מעבר לרעיון עצמו.
[להגיב לתגובה זו]