באוטובוס, ל”עתידים” (בשולי מהומת הליסינג)

בניגוד למה שיכול היה להשתמע מפוסט קודם שלי, את הדרך מהבית (ברמת-אביב) לעבודה (בקריית עתידים) אני עושה על פי רוב באוטובוס. זכתה "קריית עתידים" לשכן בכניסה אליה מסוף אוטובוסים של "דן" שאף נקרא על שמה. הקורא התמים ישער בשלב זה שיש בכך להעיד במשהו על קלות הגישה אל המקום באוטובוס. ובכן, טעות בידו.

כיוון שיצא לי לעשות את הדרך פעמים אחדות גם ברגל אני יכול לתזמן שעה ועשר דקות פחות או יותר. במכונית מדובר בעשרים דקות בשעות העמוסות ביותר, בדרך כלל הרבה פחות. באוטובוס, גם אם התמזל מזלי, גם אם שיננתי את לוחות הזמנים ותכננתי את היציאה מהמשרד בהתאם, ארבעים דקות הן המינימום. לא אחת, בלי שיבושים מיוחדים, מאמיר משך הזמן ומטפס אל מעבר לשעה, כמו בהליכה רגלית.

כל מי שישב באחד הקווים שמסיימים את מסלולם בעתידים חווה את הרגע המתסכל והבלתי נתפס הזה. להרף עין אתה מצליח לקלוט מבעד לחלון את ראשו של המגדל עם הלוגו של 'נס', ולמרות היותך למוד אכזבות וצרוב ניסיון, אתה מתפתה להאמין שהנה הגעת. אלא שאז מתרחש הקסם, אני מוכן להאמין שהנהג אכן ממלמל איזה לחש וודו ברגע הקצר הזה, והאוטובוס, אין מנוס מהמסקנה, פונה לתוך עצמו. אם יזדקק מישהו מכם אי פעם לדוגמה פרקטית ויומיומית כדי להמחיש מהם פרקטלים הוא מוזמן להציג את המסלול של כל אחד מהאוטובוסים האלה שנבלעים במבוך של רחובות וסמטאות המשתבללות לתוך עצמן עד אובדן. בסוף, כמעט בלי אזהרה מוקדמת נפלט האוטובוס מתוך המערבולת הבין-ממדית שבה שהה ופולט אותך בסמוך ליעד שלך, תוהה מהו היקום המקביל שדרכו עברת זה עתה.

אם להודות על האמת, זה די עצוב. זה עצוב כי דווקא בשעות הרות הגורל של תחילת וסיום יום העבודה רוב התחנות שבדרך הן מיותמות. זה עצוב כי יש לא מעט עובדים באזור הזה שהם צעירים, נטולי מחוייבויות משפחתיות שאינם חייבים להחזיק רכב צמוד. אנשים שזמנם יקר להם מאוד, חלקם כי הם נעים על הציר שבין לימודים לעבודה, חלקם כי שעות העבודה הארוכות שלהם משאירות להם מעט מאוד זמן פנוי. זמן שחבל מאוד לבזבז חלקים יקרים ממנו בנסיעות מתפתלות שכאלה. זה עצוב כי האנשים האלה רואים את המציאות הזו ונוטים לחשוב שקבלת רכב ממקום העבודה היא באמת צורך קיומי, וזה עצוב כי קל מאוד לשנות את המצב הזה.

יש קו אחד חריג במסוף עתידים, קו מספר 2. שעות הפעילות שלו מצומצמות מאוד והוא עושה את המסלול שלו בישירות לא אופיינית. מתחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב לעתידים בבוקר, ומעתידים לתחנת הרכבת אחר הצהריים. אפשר, ואפילו די פשוט, לערוך שינויים קלים במסלולי הקווים האחרים באותן שעות קריטיות. שינויים שיכולים לשנות לחלוטין את היום שלי, ושל עוד רבים. בטח חברות הליסינג מפעילות לחץ מסיבי כדי למנוע שינויים כאלה.

5 תגובות ל“באוטובוס, ל”עתידים” (בשולי מהומת הליסינג)”

  1. אמנם אני לא עובד בקריית עתידים אבל כבר מזמן התייאשתי לחלוטין מדברים דומים לאלה. אני כבר לא יודע את מי להאשים – חברות הליסינג, עיריית תל אביב, דן, אולמרט או פרץ. כמות חוסר ההגיון והבינה, שלא לדבר על התחשבות בסיסית כבר מזמן עברה את כל גבולות ההגיון הסביר.

    בסופו של דבר אני חושב שיש מספר פקטורים משפיעים, אך בראש ובראשונה נושאים באחריות עיריית תל אביב וראשה המצחין. העניין היחיד שיש להם הוא במיקסום הגביה – מחניונים, מדוחות חניה ומיסוי על נהגי מוניות. אין להם שום עניין בהטבה עם האזרח או עם התושב, ובזבוז הזמן שלך, כמו שאומרים, לא מעניין לרון חולדאיכס את קצה הביצה השמאלית.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אוי. שִבלולי האוטובוסים בעתידים מציפים טראומות מודחקות מן העבר.
    דייקת לגמרי עם הוודו והפרקטלים (למרות שגם הכרובית טובה להדגמה יומיומית. ואפשר לאכול אותה אחר כך).
    מה אפשר לעשות? אולי להיעזר בארגון משתמשי האוטובוסים של החברה להגנת הטבע בתל-אביב. סקפטית, אבל לך תדע.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. ענר: אני דווקא לא מאמין שיש איזה אשם שאפשר לתפוס ולהוקיע. מדובר בעיקר, כמו תמיד במקרים כאלה, במחדל מתמשך. רשימת הקווים המגיעים לעתידים ומסלוליהם לא עברו שינוי משמעותי כבר למעלה מחמש עשרה שנים (זה פרק הזמן שאני מכיר אותם) למעט התוספת המבורכת של קו 2. המציאות והצרכים של האזור הזה היום שונים לחלוטין מאלה של אז, רק שאף אחד לא טורח לעצור ולחשוב.
    קקפו: כמה שמח ומשעשע לפגוש אותך פה. יום אחד כשאטפל בנושאים מודחקים כמו הבלוגרול הנעדר פה, ה-LJ שלך יהיה שם בהחלט.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. אני מתמודד בכל יום עם הנוראות הזו: אישתי עובדת בעתידים ואני מביא אותה לעבודה. בימים שהיא לוקחת את הבן מהגן – היא נוסעת במונית ללב תל אביב. זה אמנם יקר, אבל לוקח פחות מחצי שעה לעומת כמעט שעה וחצי באוטובוסים.

    כשהייתי קטן (בירושלים, יש להודות) – בין כל מקום לכל מקום אפשר היה להגיע בשני אוטובוסים, שיצאו כל עשרים דקות. קו 28 שהיה יכול להתאים בדיוק יוצא פעם בשעה-שעה וחצי, ולפעמים פשוט לא יוצא כלל ממסוף עתידים.

    יום אחד כשאהיה פוליטיקאי גדול אחוקק את חוק יסוד: חופש התנועה, שיבטיח שהממשלה *חייבת* לדאוג לזה שאזרחים יוכלו להגיע מכל נקודה לכל נקודה באמצעות תח"צ.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. צריך לנסות מלחמה אחרת:
    עתידים נמצאת כמאתיים מטר מעורק עיקרי – כביש 4:
    אלא שהכניסה אליה היא או דרך ר"ג הפקוקה, או דרך צומת הפיל ומעבר דרך ככככל רמת החייל..:
    עבדתי בעתידים בשנת 1990 [!], וכבר אז פניתי למ. התחבורה, בעניין פתיחת חיבור דרך כביש 4
    בתגובה ענו לי ש"זה לא ככה, יש קושיים רבים, יקח זמן….". לקח זמן.
    אני לא נוסע לשם יותר, אבל זו בושה שכל מי שמגיע מכביש 4, צריך לעשות סיבוב בצורת "ח" [ואפילו "ם"], כדי להגיע למקום רווי הרכב הזה:
    צריך לבלבל השכל לשר התחבורה [יש כזה? במה הוא עסוק כרגע?…]

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting