מנוחה נכונה

זה, ככל הנראה, העמוד העצוב ביותר בבלוגוספירה העברית, אם לא באינטרנט בכלל, נכון להיום.

לפני אי-אילו חודשים גיליתי שאי-אפשר להיות חצי אנונימי בעולם מבוסס קישורים ומנועי חיפוש, לרגע נבהלתי, ממש כמו הכלכלן המתוסכל, ואז הבנתי שעבורי לפחות, זה לא כל כך נורא, אבל אני יכול להבין את ההחלטה הזו, ולכבד אותה.

יום אחד, לא כל כך רחוק, אני מאמין ומקווה, יישא אליי פיד הפריטים המשותפים של שרון פוסט מרתק בבלוג חדש ומסתורי – משהו בסגנון יצלצל מוכר, יהדהד זכרונות עבר, ועוד פיד יתוסף לרידר שלי. מי שצריך לדעת יידע, במוקדם או במאוחר, ומי שלא, נקווה שיוותר באפילה.

11 תגובות ל“מנוחה נכונה”

  1. גם שרית כתבה על הנושא בזמן האחרון (http://www.my-paradox.net/?p=185). מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות שמלכתחילה תפסתי את האינטרנט כמקום ציבורי. מאז שהתחלתי לכתוב, גם כמגיבה בפורומים וגם כבלוגרית (ואני מדברת על הבלוג הראשון שלי, לא על הדולי היומי), הנחתי תמיד שכל מי שקורא יגיע, במוקדם או במאוחר, אלי – האדם במציאות. הכתבה הזו (http://nymag.com/news/features/27341) מתייחסת לכל נושא אבדן הפרטיות והדור החדש שלא מסתיר כלום, וטוענת שהפער בין הדור שמבין את מושג הפרטיות והדור שלא, הוא הפער הבין דורי הכי גדול מאז מהפיכת הרוקנרול. אני מניחה שאני נמצאת, כמוך, בצד שויתר על התפיסה שהרשת יכולה להיות מקום פרטי.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אני חושב שההיסטריה מוגזמת. מצד אחד, נכון, אפשר למצוא יחסית הרבה מידע על בן אדם מסוים. מצד שני, אני יכול להעיד שיש מספיק דברים עליי שאין להם זכר ברשת ואף אחד לא יכול לדעת אותם (לא שיש לי איזה סודות אטום). צריך פשוט לדעת מה ואיפה לכתוב. דבר נוסף, רוב המידע שיש על מישהו הוא די רכילותי ואלא אם יש למישהו יש אובססיה לגבי אדם אחר לא סביר שיהיה למישהו איכפת ממנו.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. דולי: אני דווקא בהחלט מאמין שאפשר לשמור על אנונימיות ודי בקלות, הבעיה היא עם הרצון לשמר אנונימיות חלקית, משימה בלתי אפשרית כמעט לחלוטין היום, וכזו שתהפוך קשה יותר ויותר עם כל שיפור באלגוריתמים של מנועי החיפוש.
    לכתבה המרתקת שהפנית אליה התייחסתי בזמנו אחרי שבקולקטיב הכריזו עליה כקריאת חובה כאן.
    גיל: אני חושב שהמקרה של הכלכלן היה קצת יותר מורכב, הבלוג שלו התחיל כמשהו מאוד אישי שכלל לא מעט דברים שאולי ראוי להם שיישמרו באנונימיות או לפחות שלא יקושרו מיידית לשמו, רק שעם הזמן גלש הבלוג בהדרגה לכיוונים אחרים לגמרי עם המעבר של הכלכלן לעיתונות. אני בהחלט יכול להבין את החשש שלו מטשטוש הגבולות שבין שני התחומים האלה.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. גיל –
    אני חושב שהבעיה עם אובדן הפרטיות הרשת היא לא סתם של הפרטים שאפשר או אי אפשר למצוא עליך אלא באפשרויות המתקדמות ליצור חיתוכים של הנוכחות שלך ברשת ולבנות ממש פרופיל שלך. מה אתה קורא, מה אתה קונה, איפה אתה מגיב, באיזו תדירות, באילו שעות באיזו שפה (סגנון), מה אתה כותב בבלוג וכו' יכולים לספק מספיק בשר כדי ליצור פרופיל פסיכולוגי די מדוייק. זה מפחיד גם אנשים כמוני שכמעט ולא חושפים שום מידע אישי.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אורן, אני ממש לא מתרגש מזה. זה יותר פסיכולוגיה בגרוש מאשר פרופיל פסיכולוגי אמיתי. אפשר בהחלט ללמוד כמה דברים על בני אדם דרך האתרים שהם גולשים בהם ומה הם כותבים אבל אני חושב שזה רחוק מהכרה אמיתית שלהם. בכל מקרה, גם בשביל לעשות את זה צריך מוטיבציה מיוחדת. יש אינסוף אנשים ברשת, למה שיאספו מידע דווקא עליך? אני דווקא חושב שבאותה מידה, עם מישהו מחפש על מישהו אחר מידע ומוצא משהו מעניין, הוא יותר מודע היום לעובדה שאף אחד לא מושלם וייטה אולי פחות להתרגש מזה.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. גיל, אני לא חושב שזו פסיכולוגיה בגרוש. כלומר אולי אי אפשר להסיק מזה על היחסים בין הילד להורים או הבנה פסיכולוגית עמוקה מאסכולה כזו או אחרת אבל בהחלט אפשר ללמוד על נטיות, הפרעות וטריגרים למניפולציות. עכשיו, אני לא חושש שמישהו ינסה לבנות פרופיל של 'אורן' אבל בעוד כמה שנים, כשארוץ לראשות הממשלה (או לרשאשות וועד חברת חשמל או כל תפקיד בעל אופי פוליטי מלוכלך) למישהו כבר יהיה את האינטרס ואת היכולת.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. יש כאן שתי שאלות לדעתי: אחת, עד כמה המידע שמצטבר באמת אמין? יש המון דברים שאנשים כתבו על אנשים אחרים ואפילו שאנשים כתבו על עצמם, והרבה פעמים הוא לא נכון ואין אפשרות אמיתית לאמת אותו. הדבר השני, נניח שמוצאים שלפני 15 קרה לי כך וכך או אמרתי כך וכך. אנשים משתנים ולא כל דבר צריך לקחת ברצינות. נניח שמוצאים שמישהו שיקר באינטרנט, ממש גילוי מהפכני. אני חושב שברוב המקרים מנסים לעשות פיל מזבוב רק בגלל שיש נגישות לדברים רכילותיים בעיקר. על כל אחד אפשר למצוא דברים לא מחמיאים שהוא כתב או אמר אבל מכאן ועד להסיק משהו מהותי עליו ארוכה הדרך, מה עודשלא בהכרח דברים שאתה עושה ברשת מייצגים את מי שאתה במציאות.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. גיל, אני לא מדבר על קריאה ממשית של מה שפלוני כתב בבלוג (למרות שזה בהחלט מלמד עליו), על לימוד הרכילות שלו או על גילוי שמהוא שיקר באינטרנט אלא על זיהוי טרנדים. בדיוק כמו שיש-כרטיס-מועדון מלמד את החברות על הרגלי הקניה שלך והטרנדים של רכישות האשראי שלך מלמד את חברת כרטיסי האשראי שהכרטיס לא נגנב כך ניתוח טקסטים בבלוג (הכל אוטומטי) תבניות גלישה (אתרים, תדירות), תבניות תגובה וכו' מלמדות על הבן אדם. אני חושש שהן מלמדות הרבה יותר ממה שאתה מוכן להודות.

    הנה דוגמא פשוטה ומיושנת מאוד תוך שימוש רק בוויש-ליסט של אמזון ובגוגל-מפס:
    http://www.applefritter.com/bannedbooks

    צרף לזה יכולות עיבוד שפה מתקדמות, הרגלי גלישה וכו' ותבין מה אפשר לקבל.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. אני די מפקפק כרגע ביכולת של אלגוריתמים כאלו לגלות משהו ממשי עליך. אז יגלו שאני קונה הרבה ספרי מדע ומדע בדיוני וקונה מוסיקה קלאסית. האם לפי הניתוח של הסונטות של שופן שקניתי יגלו איזה מסר חתרני שאני מנסה להעביר? אז ישלחו לי כל מיני הצעות לקנייה למוצרים דומים, ויהיו הרבה יותר מדויקים בהעדפות שלי. זה לא מהווה פגיעה חמורה בעיניי ולא שונה מספאם אחר. כל הדברים הללו די גלויים ואין לי בעייה לחלוק אותם עם אחרים. עד שלא אראה אלגוריתם שמגלה איזו אמת שאני מנסה להסתיר שעובד אני אשאר די ספקן.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. אורן: אני חושב שהאווירה הציבורית היום היא הרבה יותר סלחנית כלפי גילויים "מרשיעים" אודות חייהם האישיים ועברם של אנשי ציבור. קח לדוגמא את האדישות שבה התקבלו סיפורים מסמרי שיער על עברו של בוש כסטודנט הולל ופורק עול או את הסיפור של אדוורדס מהעת האחרונה. מאוד יכול להיות שדווקא המודעות לאובדן הפרטיות של ימינו הוא שעומד מאחורי הסלחנות המוגברת הזו. אחרי הכל אם אתה יודע שתמונות של הילדים שלך מתבוססים בשלולית קיא ימצאו את עצמן בפייסבוק יום אחרי המסיבה שבה זה קרה לא תמהר לשפוט אחרים.
    גיל: באופן כללי אני בצד שלך כאן, אבל אין לי ספק שהאלגוריתמים יילכו וישתפרו (בטח שאם אורן אומר ככה) ויוכלו לגלות אודותיך דברים שלא חשבת עליהם בעצמך. אני עדיין מסרב להיבהל מזה.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. אה, וכמעט באותו הקשר, משעשע לראות בימים האחרונים עד כמה אין כאן (כמעט) שום דבר חדש, עם חשיפת אוסף הפורנו של קפקא http://www.nytimes.com/2008/08/17/weekinreview/17bader.html?ref=books

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting