אורה ושמחה וכבוד ויקר

כיוון שאסור לשכוח, אני רוצה דווקא עכשיו להודות לצוות בלוגלי. מעבר לעובדה שכולנו כבר יודעים שמדובר בגמדים הטובים של הבלוגוספירה, אלה שעמלים בשבילנו בלילות כדי שבבוקר נמצא ווידג'ט חדש או תבנית מעוברתת, ומעבר לעובדה שאפשר כבר לזקוף לזכותם סוג של הצלחה בהוצאה של הבלוגוספירה הישראלית מגיל ההתבגרות, מעבר לכל זה, הם גם אשפי קידום אתרים.

לא הרבה, אבל פה ושם אנשים מגיעים לבלוג שלי מחיפוש בגוגל. "תודעה כוזבת" למי שלא יודע היא מושג מפתח בהגות מרקסיסטית, בימיי הרחוקים כפעיל שמאל לא היה עובר יום בלי שאשמע מישהו מדבר על תודעה כוזבת. חיפוש "תודעה כוזבת" בגוגל נותן כ-30,000 תוצאות. הבלוג הזה, אחרי פחות מחודש של פעילות הוא במקום ה-11.  בחיפוש אחרי "אשליות" (כ-124,000 תוצאות) הפוסט שלי על אשליות הבלוגוספירה נמצא בעמוד השביעי.

אז חנית, תום ואלעד, אין לי מושג איך אתם עושים את זה, או מה בדיוק אתם עושים, אבל כל הכבוד.

3 תגובות ל“אורה ושמחה וכבוד ויקר”

  1. בתור מרקסיסט (לשעבר?), מה יש לך לומר על היוזמה האישית שמנחה אנשים כמו חנית תום ואלעד להקדיש ממרצם ומזמנם לטובת הכלל, לעומת איזה "מס בלוגים" שהיה משמש את הממשלה כדי לפתוח לכל אזרח בלוג על פלטפורמה מצ'וקמקת, לפקח על התכנים, ועוד השד-יודע-מה?

    [להגיב לתגובה זו]

  2. ערןב: ראשית מעולם לא הייתי מרקסיסט, למרות שאפשר היה להסיק משהו כזה מדבריי. דיברתי על מרקסיזם ועל התקופה בה הייתי פעיל בחוגי שמאל. מובן שפגשתי שם גם לא מעט מרקסיסטים. אני, בכל מקרה, תמיד חשבתי על עצמי כאנרכיסט (לא שהיתה לזה איזושהי משמעות מעשית).
    ולענייננו: למול עיניי אני רואה הגשמה מופלאה של חזון אחרית הימים המרקסיסטי "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו". כן, אם המשפט הנבוב הזה היה קרוב אי פעם לתאור של משהו, זה חייב להיות בלוגלי.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מה שלאחד הוא חזון אחרית הימים לאחר הוא גיהנום…

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting