679 נק"פ בסופרמרקט

(זהירות – פוסט על משחקי תפקידים)

אחד המושגים הבעייתיים ביותר שהציגה המהדורה הראשונה של Dungeons and Dragons לדורות של שחקני תפקידים היה זה של נקודות הפגיעה (נק"פ או hit points) המשאב היקר ביותר של כל דמות, מדד לעוצמת החיות שלה, ליכולתה להמשיך ולתפקד במשחק. הבעיה של נקודות הפגיעה מתעוררת במלוא עוצמתה רק בשלבים מתקדמים יחסית של המשחק. כל דמות מתחילה את המשחק עם כמות מסויימת של נקודות כאלה, בהתאם למקצוע שלה ולעוד כמה משתנים, ונקודות הפגיעה של דמות מתחילה הן כאלה שתאפשרנה לה, במקרה של לוחם נועז ועשוי ללא חת לספוג שתיים או שלוש מכות חרב בטרם תאבד הכרה. אבל ככל שהדמות מתקדמת הולכות ונוספות לה נקודות פגיעה בסולם לינארי, כך שלוחם מדרגה חמש כבר יכול לספוג עשר מכות חרב ועדיין לעמוד על רגליו ולתפקד בלהט הקרב. אתם יכולים להבין לבד מה קורה כשמגיעים לדרגות גבוהות באמת.

יש משהו מעוות אבל הכרחי בשיטה הזו. אחרי הכל הדמויות חייבות להתקדם במשחק, חייבות לעמוד מול אתגרים הולכים ומסתבכים, הלוחם שפעם ראה באורק יחיד אויב שקול חייב להיות מסוגל להביס צבא אורקים שלם כשהוא מגיע לשלב ההרואי של גורלו. מתמטית אפשר היה לפתור את הבעיה באמצעות הורדה משמעותית של ההסתברות לפגיעה באותו לוחם, אבל אז היינו נשארים עם משחק משמים, כזה שבו הלוחם עובר קרב שלם בלי להיפגע ולו פעם אחת, או לחילופין, נופל אחרי פגיעה ממוזלת אחת של אויב לא שקול. אז כמעט בלית ברירה – נקודות פגיעה.

אבל המושג הזה, כאמור, היה בעייתי מאז ומעולם. הסצינה שבה בורומיר ממשיך להילחם כשעוד ועוד חצים ננעצים בו היא אחד מרגעי השיא של שר הטבעות, אבל היא כזו בגלל שהיא חריגה, בגלל שברור לנו שהחרטה שלו על הניסיון להוציא את הטבעת מפרודו טוענת אותו בכוח על-אנושי, שהוא נלחם בזכות נחישות חד-פעמית ותלויית נסיבות. בעולם של ה-D&D זה המצב הסטנדרטי, הדמויות ממשיכות מקרב לקרב צוברות עוד ועוד חתכים ומכות, ועדיין מתפקדות. במקום ההרואיות של בורומיר אנחנו מקבלים פנקסנות תמידית של נק"פ.

בורומיר של הנוצרים: סיינט סבסטיאן (קארלו קריוולי)

לגארי ג'ייגקס יש איזה מקום במהדורה הראשונה שבו הוא מתפתל באפולוגטיקה אקרובטית ומנסה לתרץ את הנק"פ שלא מתוך ההגיון המשחקי שלהן. הוא טוען שם שהן משקפות את הנסיון המצטבר של הדמות את היכולת שלה להתחמק ממכות או להתייצב מולן בצורה שתמזער את הנזק שהן מסבות לה. הנסיון הזה, מרשים כלל שיהיה, הוא לא ממש משכנע.

אבל לא מזמן הבנתי, ואתמול זה היכה בי שוב. הבעיה האמיתית של הנק"פ היא הגיל הצעיר שבו השחקנים פוגשים את המושג לראשונה. עבור אדם בוגר מדובר במושג טבעי מאוד. כי במה מדובר בסך הכל? במספר גבוה למדי של נקודות שמודדות את היכולת שלך לשרוד ולתפקד, שהולכות ואוזלות בהדרגה לאורך ההרפתקאה הזמנית שבה אתה נתון, עד שהן מתקרבות לקו האפס המסוכן, במצב כזה יש איזו אפשרות להיתלות בקסם כזה או אחר (איפה הקלריק? למי יש שיקוי?) כדי לקבל זריקת עידוד קצרת מועד. עד שבסיום ההרפתקאה אתה זוכה למנוחה ראויה במהלכה אתה חוזר לאיתנך מקבל מחדש את מלאי הנקודות. אחת לאיזה זמן, במקביל להתקדמות מקצועית אתה מקבל תוספת למאזן הנקודות הזה. בתחילת הדרך התוספת הזו משמעותית מאוד, ככל שאתה מתקדם היא נעשית זניחה ביחס למה שכבר יש לך. לילד שנתקל  במשחקי תפקידים זה אולי נשמע מופרך, אבל אדם בוגר חי את המציאות הזו מידי חודש. נקודות פגיעה הן בסך הכל המקבילה של עולם משחקי התפקידים למשכורת.

אחת לחודש אנחנו טוענים את חשבון הבנק שלנו בכמה אלפי נקודות פגיעה, ומאותו רגע נפתחת ההרפתקאה, הנה פגיעה קלה של סכין בדמות קפה ומאפה בשישי בבוקר, והנה מכת חרב אכזרית של קנייה שבועית בסופר, ונשיפת הדרקון היוקדת של שכר הדירה, מכת ברק של מכשף רשע הולכת לגן הילדים, וכבר אנחנו מתנדנדים קרוב מאוד לקו האפס המסוכן, מנסים לגרור את עצמנו לסוף החודש. אין בכל אלה שום דבר הרואי כמובן, רק פנקסנות מתמשכת של מאזן פגיעות. בלי שום נסיבות מיוחדות, בלי שום מותרות, ביקור שבועי בשופרסל-דיל אתמול, בלי ארוחת חג מתוכננת, עלה לנו ב-679 נק"פ, עוד חתך מדמם בזרועו של לוחם שכבר רואה את הריפוי הזמני של סוף החודש מתקרב.

12 תגובות ל“679 נק"פ בסופרמרקט”

  1. וטיפול שיניים זה critical hit.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. וכרטיס לוטו/אקזיט זה שיקוי הפלא?
    (אמר אורן שבחיים לא קנה לוטו ולא שיחק D&D)

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מענק… תוספת קסומה של CON?
    פיקדון… הלוואת, פקמ"ים.

    יש כאן חומר למופע סטנדטפ.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. ילדים, היזהרו מ"אשפי מכירות" (ככל שהדרגה שלהם עולה, הם עלולים להוריד יותר HP).

    הבעיה היא שככה כריזמה, התכונה הכי מיותרת של הD&D, הופכת לתכונה הכי קריטית.

    ועל כל פרסומת שרואים צריך לעשות saving throw…

    לא יודע אם סטנד-אפ, אבל יש כאן חומר למשהו :lol:

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אני דווקא קניתי את ההסבר של דמות שיודעת יותר טוב להתחמק ממכות, וזה אמיתי – אם אי פעם ניסית ספורט אתגרי, אתה פשוט לומד ליפול, להתרסק, להתחמק יותר טוב. דברים שפעם היו גומרים אותך כבר לא מפריעים לך.

    that said, תמיד תמכתי בפיצר של קריטיקל היט, שתחת מצבים מסויימים פשוט הרג דמות, לא משנה כמה חזקה.

    אהבתי את הפוסט. כבר לא פוגשים אנשים שאוהבים את המשחק יותר :)

    [להגיב לתגובה זו]

  6. אבל יש דבר משעשע בנק"פ…
    http://www.llbbl.com/data/RPG-motivational/target90.html

    תנחש מה זה אומר מבחינת האישה. :)

    [להגיב לתגובה זו]

  7. באמת יפה.

    אגב, כשאני ואח'שלי היינו קטנים היה לנו פתגם, "הכל נק"ן" (דהיינו נקודות נסיון, או במילים אחרות — מה שלא הורג אותך, מחשל אותך).

    [להגיב לתגובה זו]

  8. נק"נ, נק"פ.. אני אף פעם לא אתרגל למונחים בעברית.. נו. מישהו כאן שיחק עם XP וHP?

    [להגיב לתגובה זו]

  9. הבעיה היא שהרבה יותר קשה לעלות בדרגות בעולם האמיתי, וכך הקצאת הנק"פ נשארת בעייתית גם בסוף… :(

    [להגיב לתגובה זו]

  10. ר"ש, אורן, בני, מרמיט: אין ספק שיש כאן פוטנציאל לעוד הרבה מאוד הקבלות מעניינות.
    יוסי, דורה: תודה.
    ליאור: ההסבר שלך נשמע סביר בשלבים מוקדמים יחסית, אבל כשמגיעים לרמות גבוהות באמת זה הרי נעשה מגוחך איך שלא תסתכל על זה. בכל מקרה, גם אני מעולם לא שיחקתי בעברית ואת הנק"פ והנק"ן אני מכיר רק מתקופה קצרה שבה חידשתי עניין בתחום ויצא לי להסתובב בפורומים של אנשים שהכירו את המשחקים רק בעברית. זה היה מוזר מאוד.
    Eran: משעשע ללא ספק, אבל האמת היא שכל נסיון ליצור מנגנון יותר ריאליסטי יוצר סיבוכים מעצבנים.
    ניצן: אני לא בטוח. נסה רגע להשוות את "ההכנסה החודשית" של שחקן מתחיל טיפוסי של D&D בגיל 13 – דמי כיס שמספיקים לו לשניים או שלושה בילויים בחודש, אולי קנייה של איזה פריט נחמד, פחות או יותר מקביל לנק"פ של דמות מתחילה. עכשיו תחשוב על אותו שחקן חמש עשרה או עשרים שנים קדימה – הוא מרוויח פי כמה וכמה עשרות יותר מאז ובכל זאת הוא עדיין מתנדנד כל הזמן קרוב מידי לקו האפס המאיים.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. […] היום, בדיוק כמו אמסטרדמסקי, בדיוק כמו שכבר כתבתי בעבר, אני תמיד מופתע לרעה. מה כבר קניתי? שום דבר מיוחד, וחיתולים אנחנו כבר לא […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting