הפצע המותגי

קרן שפי היטיבה לכתוב פעם אודות הפרדוקס של הצימר.

ארוחת הבוקר היתה מימוש מדוייק ומלא של האידאה הצימרית, עם שני סוגי לחם שנאפו עבורנו מוקדם יותר בבוקר, עת ישנו על המיטה המרווחת, שני צעדים מהג'קוזי והחלוקים. החביתות הוכנו לבקשתנו עם עשבי תיבול שזה עתה נקטפו בגינה, מגוון מצומצם אבל מוקפד של ריבות ומרקחות עמד בפינת המתוקים לצד שלושה מגשונים של עוגיות בהשראה איטלקית. העץ המלא של הקירות ושל הרהיטים התכתב עם הצמחייה העשירה שנשקפה מהחלון הענק. קנקני החליטות ריחפו מעל נרות, משמרים את חומם. לקראת סיום הוגש לשולחן גם פנקייק שנוצק לתבנית שצורתה מלבבת, אבקת סוכר זרויה עליו.

אבל אז, רגע לפני היציאה, בצמוד לדלת, כדי שאפשר יהיה להצטייד ליום מאומץ של טיול ניצב מגש הזכוכית הזה על רגל אחת, וחטיפי חלווה אישיים פזורים עליו ברישול. חטיפי חלווה באריזה מרשרשת – מותג גנרי של רשת שיווק, מבטיח תמורה נאה למחיר הזול, פצע קטן בפינתה של החוויה הצימרית.

כמה משמח היה לראות אותם שם.

תגובה אחת ל“הפצע המותגי”

  1. מאת חובבת הכיכר:

    אלוהים כמו תמיד בפרטים הקטנים…

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting