על מה אנחנו מדברים כאשנחנו מדברים על פוליטיקה (מעין תשובה לרביב דרוקר)

אתמול פרסם רביב דרוקר פוסט שבו הוא מגן על החלטתו להביע תמיכה פומבית ברון חולדאי לראשות עיריית תל אביב-יפו ובניר ברקת לראשות עיריית ירושלים. האמת, לא ראיתי את התמיכה הפומבית, ולא ידעתי עליה עד שנתקלתי בפוסט. היא גם לא מפריעה לי.

אבל משהו אחר בפוסט של דרוקר משך את תשומת לבי.

אני מעז לטעון שלא היו בחירות מקומיות, שזכו לכל כך מעט תקשורת ארצית. אני לא שידרתי אייטם אחד על הבחירות האלה. זה די מדהים, בהתחשב בעובדה שזהות ראש הרשות המקומית משפיעה על חיי רובנו, הרבה יותר מזהותו של נשיא ארה"ב. אפילו בבחירות הקודמות, ב – 2003, כשחיפה וירושלים היו מחוץ למשחק, אני זוכר שהתעסקתי בזה לא מעט. אולי גם כי זו הייתה תקופה יבשה ועכשיו יש בחירות בארה"ב ובחירות בישראל ומיליון פרשיות פליליות.

אין לי, מובן מאליו, יכולת לערער על הקביעה הזו של דרוקר. אני צורך מעט מאוד "תקשורת ארצית" במובן שאליו הוא מתייחס. אבל אני, ועוד רבים וטובים, מרגישים כמעט הפוך מדרוקר. התחושה היא שלא היתה מעולם מערכת בחירות מקומית שכל צעד שלה זכה להדהד כך ולחדור אלינו מכל פינה עד שגם המועמד המועדף כבר התחיל לצאת מכל החורים.

הנה צילומסך של גרייפס מאתמול. באדום הקפתי את הפוסט של דרוקר ובו הטענה שלעיל, בירוק הקפתי את כל הפוסטים שהתייחסו לבחירות המקומיות (ושימו לב שמדובר רק בחמש שעות וחצי מאתמול, גם אם עמוסות יחסית).

חייבים להודות שיש כאן משהו מעורר תהיה. הפוסט שמסביר לנו כמה דל היה הסיקור של הבחירות המקומיות טובע בין פוסטים רבים אחרים שמתייחסים בדיוק לאותן בחירות לא מסוקרות.

את דרוקר אני זוכר עוד מימיו ככתב נדל"ן ב'מעריב' עם פינה קבועה ב'נכון לעכשיו'. יכול להיות שלו היה נשאר דרוקר כתב נדל"ן דווקא היה יוצא לו להתייחס מעט לבחירות (מגדלים, שכר דירה, מתחמים ושאר נושאים שעמדו במרכז מערכת הבחירות של תל אביב-יפו). אבל את המוניטין הראוי שלו קנה דרוקר בשנים של סיקור המערכת הפוליטית, ומשם גם נובע ההסבר שלו לשתיקה התקשורתית.

מה קרה הפעם? ראשית, יש תהליך ארוך שנים של דילול הכוחות, שמגיעים למישור המקומי. זה מוזר. ראש עיר יכול להשפיע בדרך כלל הרבה יותר מחבר כנסת ובכל זאת, רוב השחקנים השווים בזירה לא מוכנים ללכת לזירה המקומית. תחשבו על זה – אולמרט נגד טדי קולק, קהלני נגד מילוא, פוליטיקאים בכירים הלכו בעבר הלא רחוק להתעמת ראש בראש על ערים גדולות. היום, בתל אביב אף מועמד רציני לא בא לאתגר את חולדאי הפגיע. יוסי שריד וגדעון סער בחנו את האפשרות, ראו שזה אפשרי ובכל זאת ויתרו. בירושלים, אף אחת מהמפלגות הגדולות לא הציבה מועמד. בחיפה, משה כחלון בדק, רצה וויתר.

וההסבר הזה הוא אולי גם נקודה טובה לצאת ממנה לדיון על התקשורת הארצית, ועל ההבדל בינה לבין הבלוגים (לפחות אלה שמופיעים בגרייפס). כתב פוליטי, לפחות כמו שאני מדמיין אותו, דווקא אמור היה להימשך לסיקור המעבר המרתק שעשה פרלמנטר מבריק לכל הדעות כמו דב חנין לזירה המוניציפלית. כתב פוליטי, כמו שאני מדמיין אותו, היה אמור להימשך מאוד לשאלה איך קרה שחבר כנסת ממפלגה שהיא מוקצה עבור רוב מכריע של הציבור היהודי הפך למועמד רלוונטי במערכת בחירות עירונית. אבל כתב פוליטי כמו שהוא בפועל, ודרוקר כמובן לא אשם בכך, מוטה לכיוונים אחרים. הרבה יותר קל להתעסק במי שדרוקר מכנה "השחקנים השווים", לערום תלי פרשנויות על כל התבטאות של חבר כנסת ב'קדימה' או ב'מפלגת העבודה'. הרבה יותר קל ומיידי לעסוק בקצף הרכילותי שעל פני הפוליטיקה. מרגע שכתב נכנס למערכת הזו הוא נחשף למנגנון של יועצי תקשורת ויצרני ספינים, הוא לומד לזהות בהם את המערכת הפוליטית ולראות בהם את חזותה.

אבל הבלוגרים שמקיפים את דרוקר ברשימה הזו לא התקלקלו בשנים של שיחות מסדרון שהן אוף-דה-רקורד-אבל-כן-לציטוט או במעקב מתרגש אחרי עריקה של חבר כנסת אלמוני ממפלגת הגימלאים לשרותו של גאידמק. התככים האלה, שהם חלק בלתי נפרד מהעשייה הפוליטית, ותמיד יהיו, פשוט לא מעניינים אותם. הבחירות לראשויות המקומיות דווקא כן.

ועוד הערה קצרה לסיום: אהוד אולמרט הוא עדיין ראש הממשלה, אבל הוא לא ראש המדינה. בדיוק באותו אופן, צאו לקלפי היום והצביעו עבור המועמד שלכם (דב חנין, ברור) לתפקיד ראש העירייה, אבל לא לתפקיד ראש העיר. אם זה נשמע לכם קטנוני גלגלו שוב על הלשון את הצרוף המצמרר הזה: ראש המדינה.

12 תגובות ל“על מה אנחנו מדברים כאשנחנו מדברים על פוליטיקה (מעין תשובה לרביב דרוקר)”

  1. למרות שאני תומך בדגש על "ראש העירייה" במקום "ראש העיר" המגלומני ומקפיד על כך, הרי שיש למדינת ישראל "ראש מדינה" – שמעון פרס.
    הסעיף הראשון של חוק יסוד "נשיא המדינה" (http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod12.htm) קובע ש-"בראש המדינה עומד נשיא".

    [להגיב לתגובה זו]

  2. יובל: היתה לי תחושה שזה יבוא. אני נוטה להאמין (או לפחות מקווה) שלא במקרה התיאור הזה אמנם נמצא בחוק אבל התואר הרשמי הוא נשיא המדינה ולא ראש המדינה. בלי קשר, הייתי, אולי, מוכן לקבל, בחירה מקבילה של איזה איש רוח שמייצג את נפשה של העיר כ"ראש העיר" כל עוד הייתה נמשכת הקפדה על העובדה שמי שעומד בראש הרשות המקומית הוא "ראש עירייה" ולא משהו גדול יותר.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. שחר: ההערה שלי לא היתה רצינית לחלוטין. אני חושב שגם המדינה יכולה להסתדר יפה מאוד בלי "ראש מדינה" (ובלי נשיא, באותה הזדמנות) ואני מעדיף שלא יהיה אף אחד שיקרא "ראש עיר". אני באמת ובתמים חושב שיש לכך אפילו משמעות, ושההתנהלות והאווירה הציבורית עשויות לצאת נשכרות מהקפדה על דברים כאלו.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. חוץ מהעובדה המוזרה שדרוקר מזכיר את גדעון סער על תקן "פוליטיקאי בכיר" (לא אשלול ממנו את התואר) אבל מתעלם מדב חנין, התמיכה הפומבית של דרוקר היא מופת לפחדנות המקובלת בקרב עיתונאינו.
    חודלאי הוא המועמד הנכון כי הוא כנראה יבחר וגם לגיטימי להיות בעדו, אחרי הכל אפילו חנוך מרמרי בעדו. המבחן של דרוקר יהיה בבחירות הכלליות – בכל זאת, כעיתונאי מכובד ששייך לבראנז'ה הוא לא יוכל להכריז נאמנות לנתניהו (כי חבריו העיתונאים לא ידברו איתו לעולם) – נראה אם יסתכן בהבעת תמיכה מפורשת במועמד שהוא לא נתניהו ויסכן את היחסים והראיונות העתידיים עם ראש הממשלה.

    נ.ב. גרייפס=ביצה?!
    נ.ב. 2: "דב חנין, ברור"? אהמ… אורן שחור יבטל את הקנסות, אנחנו חולקים שם ואפילו הרב עובדיה קרא לתמוך בו.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. ההשערה שלי היא שכשדרוקר מדבר על סיקור, הוא מתכוון אך ורק לטלויזיה, ואולי גם לעתונות המודפסת (שהחלה לסקר את לעניין הבחירות קצת לפני הטלויזיה אבל גם באיחור רב)

    תעזוב אותך מבלוגים – כנראה שדרוקר היה עסוק וחשוב מכדי לפתוח ynet ו-nrg שבחודש-חודשיים האחרונים המדורים המקומיים שלהם (שדווקא משולבים נהדר לטעמי ביתר חלקי האתר) היו מכוסים באייטמים על הבחירות ברמות קשות, ולא התייחסו לבחירות בתלאביב-ירושלים-חיפה בלבד, אלא גם למקומות קצת פחות סקסיים מזה כמו קריית אונו.
    (מה לעשות ו-mynet הוא המקור הטוב ביותר לידיעות הזויות עבור ההיתוך הקר ואנחנו ממש נהנים מזה?)

    [להגיב לתגובה זו]

  6. אורן: אכן פחדנות, כי דרוקר בעצם מסביר מראש שבבחירות הכלליות אין לו כוונה לפרסם את עמדתו, כיוון שהוא מסקר אותן.

    אני לא חושב שכתב שמסקר את הבחירות, יכול להגיד במי הוא תומך. עפר שלח יכול, לדעתי, להגיד במי הוא תומך. אני לא. את הבחירות המוניציפליות, כאמור, לא כיסיתי ולכן לא ראיתי בעיה להגיד במי אני תומך.

    שזה נימוק מוזר מאוד לטעמי, ואמור היה להצדיק דווקא החלטה הפוכה אולי.
    שרון: ייאמר שדרוקר אכן דיבר על "תקשורת ארצית" ולא על המקומונים, גם כשהם משולבים באתרי החדשות הארציים.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. לא יודע, "ראש העיר" באמת לא צורם לי, ונשמע קצת יותר טבעי מ"ראש העיריה". "ראש המדינה" באמת נשמע רע, אבל זה עניין של קונוטציות פסיכולוגיות ולאו דווקא משהו שאפשר לצמצם לכל ארגון: בדיוק כתבתי מייל לסטודנט והזכרתי שם את "ראש המחלקה למדעי המחשב" (אצלנו בבר אילן זה מחלקות, לא חוגים), ולא הרגשתי שמדובר באיזה רודן אכזר (למרות שאני לא בטוח שהסטודנטים יסכימו איתי כאן…) או במישהו שהמחלקה בבעלותו.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. הפסקה שציטטת בתגובה סותרת במובן את המשפט הבא שדרוקר כותב באותו פוסט:
    "חשבתי שכבר כולם הפנימו שעדיף עיתונאי, שאומר את דעתו, מאשר כזה שדואג לבטא אותה בדרכים מתוחכמות, מבלי להודות בה (עריכה מניפולטיבית, בחירת מילים, הדגשת כותרות חיוביות). "
    [לא יודע איך עושים את הפס האדום היפה הזה של הציטוט]

    [להגיב לתגובה זו]

  9. muyaman: אני חושב שהעובדה ש"ראש עיר" לא צורמת לנו (גם לי לא) בשמיעה ראשונה היא בעייתית ולכן כדאי לנסות ולהקפיד. הסמיילי הוא מסכנות השימוש בסוגריים, וכבר אמרתי לאורן פעם ששימוש בסוגריים במנגנון התגובות של בלוגלי הוא מסוכן כמו שימוש בבקסלש ב-LateX.
    אורן: כן, זו בהחלט סתירה.
    שים blockquote בסוגריים משולשים לפני הקטע וסלש blockquote בסוגריים משולשים אחריו.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. שחר, הבנתי את זה, אבל אני לא בטוח שברור לי למה אתה חושב שאם "ראש מדינה" זה לא בסדר אז גם "ראש עיר" לא. מה לגבי "ראש צוות", "ראש מחלקה" ודומיהם? האם גם הם צריכים לצרום לנו? למה?

    [להגיב לתגובה זו]

  11. muyaman: צוות, מחלקה, ואפילו חוג או בית ספר הם יצורים ארגוניים. עובדי עירייה כמו חברי צוות כפופים, בשעות שבהן הם מתפקדים ככאלה לסמכותו של ראש הצוות\העירייה. עיר כמו מדינה היא משהו אחר לחלוטין, יש בהן אזרחים או תושבים, ואלה אינם כפופים לסמכותו של ראש העירייה. גם כשקוראים לא ראש עיר הם לא כפופים לסמכותו כמובן, ועדיין הייתי שמח להקפיד גם בסמנטיקה.

    [להגיב לתגובה זו]

  12. המונח "ראש מדינה" הוא, מה לעשות, מונח דיפלומטי מקובל למדי…

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting