הסוד האמיתי של ויקטוריה

בכניסה לחנות של Victoria's Secret תוכלו למצוא, כמעט בכל רגע נתון, צעיר הורמונלי שזרותו ניכרת בו אוחז בהתרגשות בטלפון הסלולרי שלו וכשדמעות התרגשות חונקות את גרונו מדבר עם גברבר הורמונלי אחר. "לא תאמין איפה אני אח שלו" הוא יאמר בקול רועד (את הכינוי "אח שלו" יחליף, בהתאם להקשר, כינוי פמליאריות גברי אחר, בספרדית, ביפנית, בעגה מערב-תיכונית או בערבית (למרות שהסורים כידוע לכולנו יכולים ללמד את ויקטוריה זו סוד או שניים משלהם)).

קל להבין את ההתרגשות הזו של אותו צעיר שטוף הורמונים המשוכנע שבעוד רגע, אם רק יעז, הוא עתיד לפסוע לתוך הרמון של תענוגות אקסקלוסיביים הראויים לבן מלוכה לכל הפחות.

אנחנו, שאיתרע מזלנו ונתבקשנו לקנות קרם גוף ממרכולתה של אותה ויקטוריה פסענו פנימה בהתרגשות פחותה בהרבה, ואף על פי כן, Victoria's Secret, אתם יודעים.

איפה כאן זה קרם גוף? שאלנו את המוכרת החביבה, שהובילה אותנו אל פינת החנות. שם נגלו לעינינו שורות צפופות של בקבוקים במגוון ריחות מסחרר עם שמות חושניים ופתייניים כראוי למקום. תשעה דולר לבקבוק הכריזה המוכרת בחיוך וסדק ראשון נבקע בחלום היוקרתי, אבל עונת החגים הרי בפתח, ויש מיתון, וצריך לקנות מתנות לכל בנות המשפחה אז ארגנו לכם מבצע שחבל לכם על הזמן, אתם קונים שבעה בקבוקים בשלושים וחמישה דולר ואנחנו ניתן לכם את השמיני חינם. עם תג מחיר שצנח לפתע ביותר מחמישים אחוזים ועם מבצע של קנייה בכמות סיטונאית התפוגגו באחת השאריות האחרונות של אשליית ההרמון, כש-Victoria's Secret התגלתה כלא יותר מוולמרט בניחוח וניל מרגש.

אבל אין מה להלין על אותם צעירים פרובינציאליים העומדים בשערי החנויות של רשת ההלבשה התחתונה נרגשים, אחרי הכל, גם הם, בדיוק כמונו, ניזונים מאותה חגיגה תקשורתית נפסדת שטורחת, אחת לשנה, לסגוד לאוסף דוגמניות העל שנאספות לפרגן לויקטוריה תמורת סכומי כסף מעוררי סחרחורת. גם הם, בחור הפרובינציאלי ושכוח האל שממנו הגיעו לביקור במנהטן מחכים בסבלנות לסיום מהדורת החדשות בזכות ההבטחה לחזות לרגע בתצוגת האופנה הגדולה של ענקית הלינז'רי המופלאה. שלושים שניות של יחצנות מזוקקת, אחת לשנה, כדי שהציבור ייצא ממהדורת החדשות המדכאת עם חיוך, הבכירות שבדוגמניות העל בחזיות בלתי אפשריות משובצות יהלומים, פנינים ומעגלים מודפסים. אחרי כתבה כזו עומד אותו צעיר ישראלי, קולמביאני או סורי ומבטיח לעצמו שיום אחד עוד ייכנס בשערי החנות.

אבל מצג השווא הזה שקול לתחושה שתפעם בקרבו של זר עת יגלה שאת חברת הביגוד המובילה והצעירה פוקס מייצגות גדולות הדוגמניות של ישראל – פעם יעל בר-זוהר וכיום בר רפאלי (מישהו צריך לבדוק את שכיחות הבר בעולם הדוגמנות הישראלי, יש שם משהו חשוד) ויסיק מכך שמדובר בבית אופנה יוקרתי.

כל כך קל למכור לנו זבל.

דממה דקה ל“הסוד האמיתי של ויקטוריה”

עדיין אין תגובות

השארת תגובה

Subscribe without commenting