תפוזים הם לא הפרי היחיד

תסריט א'

נניח לרגע שאתם חברים בקבוצה של צעירים חדורי אידאלים, נגעלים מהמיינסטרים הישראלי ומשלטון הפלייליסט, אתם עמלים מידי חודש על הפקה של פנזין דק בן כמה עמודים – ביקורות על תקליטי פאנק אלמוניים, מיפוי ואיתור של זרמים חדשים בסצינת המועדונים של אנגליה, סיקור של הופעות שוליים במועדונים מטונפים של פועלים זרים ליד התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.

יום אחד אתם מקבלים טלפון מפתיע. היחצ"ן של איזו רשת חנויות מוזיקה על הקו. הם רוצים להפיק מגזין חודשי של הרשת, כזה שיחולק בחינם ללקוחות.המלצות, ביקורות, מצעדי מכירות. הם מאוד מעוניינים בקול המיוחד והאותנטי שלכם בשביל הזווית האלטרנטיבית. יש גם קצת כסף בסיפור הזה.

סביר להניח שתדחו את הפנייה הזו בבוז. לא אתם האנשים שימכרו את המוניטין והיושרה שלהם בפרוטות עבור גוף מסחרי מסואב. בעצם, אולי אפשר לדבר על משהו, אולי אפשר לכתוב בעילום שם או להמציא איזה שם עט חתרני. בשקט, כמעט בסוד, בטח תספרו לכמה חברים קרובים על שיתוף הפעולה המפוקפק שלכם עם כוחות האופל.

תסריט ב'

אתם אוהבים ספרות. בעצם לא נכון, אתם אוהבים ספרים. אבל רע לכם עם העיסוק השטחי של רוב העיתונות בתחום. רע לכם לא פחות עם העיסוק הנפוח ומלא החשיבות העצמית של האקדמיה. אז פתחתם בלוג.

אמרו לכם שבשביל נוכחות רשת אמיתית צריך בלוג עצמאי, אז למרות שאתם ממש לא אנשי טכנולוגיה קניתם דומיין, התקנתם וורדפרדס, נאבקתם בתוספים, שדרגתם עיצוב. הצלחתם להפוך לתחנה חשובה ברשת עבור אנשים כמותכם. כן, זאת חתיכת השקעה, גם של זמן וגם של משאבים, אבל טוב לכם ככה.

יום אחד מגיעה הודעה מסתורית דרך טופס יצירת הקשר שלכם. אחרי כמה אימיילים ושיחות טלפון אתם מגלים שסטימצקי רוצים לשדרג את האתר הלא ממש מתפקד שלהם. בין השאר הם רוצים שם תוכן מקורי, ביקורות על ספרים, סקירה של רשימות רבי-מכר. העורך החדש של האתר מת עליכם, הוא מרסס את הבלוג שלכם כבר שנה, אפילו הגיב כמה פעמים בשם בדוי. יש להם הסכם עם נענע10 להטמיע כמה בלוגים בפלטפורמה של ישראבלוג לתוך האתר והם היו ממש מאושרים להפקיד אחד מהם בידיכם. כן, ברור שיש גם קצת כסף בסיפור הזה.

קצת מביך, אבל אתם נוטים להגיד כן. אחרי הכל זאת במה לא רעה. העניין הזה עם בלוגים מנותקים על הפלטפורמה המקרטעת של ישראבלוג קצת מציק, אבל זו ההחלטה שלהם. אחרי הכל אולי תצליחו לדחוף ככה כמה ספרים של רסלינג קדימה. לא ממש בגאווה אתם מודיעים לקוראים הקבועים שבקרוב תתחילו לכתוב גם שם, ששווה להוסיף עוד בלוג לרידר שלהם.

תסריט ג'

יש לכם רקורד מכובד. ייבשתם ביצות בבלוגוספירה העברית. פרצתם דרכים כאלה ואחרות. אומרים שאתם אלפא-בלוגרים, לא פחות.

יום אחד מחליטה חברת תקשורת להתרחב. לפתוח חנות מקוונת למכירת מדיה. בדיוק כמו חנות התקליטים, בדיוק כמו סטימצקי, נדמה להם שכדאי לרפד את החנות בקצת תוכן איכותי. הם פונים אליכם. הם מדברים על מהפכה חסרת תקדים באינטרנט הישראלי. ויש גם כסף, סוף סוף יש גם כסף.

אז אתם מספרים לכולם על המהפכה הזו, סופרים את השעות לקראת ההשקה החגיגית, יוצרים באז רציני בבלוגוספירה לקראת הפתיחה של החנות החדשה. כולם מדברים עליכם. כשנכנסים אחרי הכל לאתר החדש מגלים את הפרצופים שלכם שם על תקן כוכבים של ממש, בלוגים מנותקים על הפלטפורמה המקרטעת של תפוז. יש כמה באגים בימים הראשונים, אבל זה צפוי, ככה זה. העיקר שיש כאן מהפכה אמיתית באינטרנט, לא?

לקריאה נוספת:

יובל דרור בגלובצרות בגן-עדן הכתום.

גל מור בחורים ברשתלא הזמן הכתום.

כאן לא כל כך מזמן (וקשור קצת בעקיפין) – על בלוגים, קואופטציה, מקצוענים וחובבים.

6 תגובות ל“תפוזים הם לא הפרי היחיד”

  1. אוי. למה אתה מכאיב על הבוקר?

    ועלית יפה על הבעיה. זה אף פעם לא הכסף שהורג את העניין, זה ההקשר.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. מצטער להרוס את המסיבה, אבל לדעתי הבעיה היא עם השניים הראשונים ולא עם האחרונים.
    קידוש השוליים בשם היותם שוליים הוא סוג של מרד נעורים מטופש. את השוליים צריך לקדש בגלל שהם מאפשרים להגיד דברים שלא אומרים במיינסטרים, ולחוות נקודת מבט שאין במיינסטרים. אם מאמצים אותך אל המיינסטרים, זה לא שאתה התמסחרת אלא שהמיינסטרים השתנה (זה כמובן, בהנחה שנותנים לך לכתוב מה שאתה רוצה). הרעיונות שלך הם כבר לא שוליים, הגיע הזמן לעבור למרכז ולתת לאחרים לצמוח בשוליים (מתוך הנחה, כנראה, שהם יעשו לך את המוות).

    מה גם שהביקורת שלך על אנשי אורנג'טיים לא ממש הוגנת, כי אף אחד מהם לא היה שוליים מלכתחילה. יאיר כתב בתקשורת הממוסדת במקביל לבלוג; ולווט פשוט עוברת מבלוג ממומן אחד למשנהו. איפה כאן השינוי הגדול?

    [להגיב לתגובה זו]

  3. דרומי: השינוי הגדול, לטעמי, הוא בעובדה שההשקה של אורנג'טיים מוצגת כמעט כחזון אחרית הימים של האינטנרנט הישראלי בעוד שבפועל מדובר בסך הכל בחנות מדיה ולא הרבה יותר מזה.
    אין לי בעיה עם המעבר של אף אחד מהבלוגרים לשם (מה גם שלא תמיד יש ממש מעבר – צפניה ועידוק ממשיכים כמעט כמו קודם, בועז כהן מפצל את הבלוג שלו לשני חלקים בפועל). אבל יש לי בעיה עם האופן שבו הוצגה ההשקה הזו ועם הבאז שנוצר סביבה ושאין לו שום הצדקה לטעמי.
    זאת, אגב, גם הסיבה שבגללה עברתי דרך תסריט ב' שלא מדבר על אנשי שוליים בניגוד לתסריט א'. תסריט ב' מתאר את האופן שבו אני חושב שאנשי אורנג'טיים היו צריכים להתנהג, לא צריך להתבייש במעבר לאתר חדש, בטח שלא בעובדה שהוא מכניס כסף. אבל אין טעם גם לנפח את המעבר הזה לממדים מוגזמים.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. נראה לי שהכוונה היא שכן יהיה שם 'יותר מזה', כי אחרת לא ברור לי מה התועלת שהם מפיקים מהבלוגים. אני יכול להבין למה לקחת את יאיר רוה ואת בועז כהן, אבל ולווט? הם רוצים גם למכור עיתונים? וגם לגבי הבלוגרים הרלוונטיים, היה אפשר למצוא הגיון אם הם היו מקשרים, נניח, משמות הסרטים אצל יאיר לקנייה שלהם באתר או משהו כזה.
    הם לא היו לוקחים את הבלוגים אם הם לא היו רוצים לתת גם ערך מוסף של תוכן*, בנוסף למכירת המדיה. במובן הזה, זה שיש גוף שרוצה ליצור תוכן ולכן משלם לבלוגרים זה שינוי משמעותי בזירת הבלוגוספירה הישראלית. 'חזון אחרית הימים' זה לא, אבל אנשי שיווק ישארו אנשי שיווק.

    * כן, אני זוכר את הבעיה שלך עם המושג 'תוכן'. אבל זה הם רוצים תוכן, לא אני…

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אופ-טופיק אבל קשור אסוציאטיבית – אתמול ראיתי את כרזות הפרסומת של הוט, אלו עם הדיוקן הזועם של צ'ה גווארה שזועקות "דרושים 500 מהפכנים (למהפכת השירות של הוט)"?!
    צ'ה (ממנו אני סולד למרות שהוא הסמל הלא רשמי של קבוצת הכדורסל שלי) מתהפך בקיברו (pun intended).

    אז יש גם מהפכה חסרת תקדים בבלוגוספרה העברית.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. מהפכה חסרת תקדים: סבא הפך לאבא. ולכן, עד כמה שנהניתי כתמיד מהפוסט ומהדיון, ומעבר לסיבות המובנות, לא אגיב. אבל בהזדמנות, בקרוב, בפוסט, בשמשונט, לכל הג'מעה, בהחלט.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting