לא מעניינים

קשה היה אתמול בערב עם הדיווחים המעורפלים על חילופי אש כבדים, עם פניהם חמורי הסבר של מיקי חיימוביץ' ואלון בן-דוד על גבול עזה, אז נדדתי לערוצים זרים שמשוחררים מכבלי הצנזורה הצבאית, אולי שם יימצאו הפרטים.

ככה יצא שנפלתי על גירסת Sky News ל"מה קורה?" של קשת. איזו לינוי בר-גפן בריטית הבטיחה את מצעד קטעי הוידאו החמים של הרשת מייד אחרי שייגמר הדיון הקצר על תפקיד הרשת במלחמת עזה.

שני צדדים זומנו לדיון, כמובן. ישראלי מבוגר ששמו חמק ממני דיבר מירושלים. שריף נששיבי מ-Arab media Watch התארח באולפן. הם דיברו קצת על בלוגים ועל פייסבוק, על היעדר חשמל וחיבור זמין לרשת שמקשים על עדכונים שוטפים בטוויטר מעזה, על הקלות שבהפצת מידע, גם שקרי. אחר כך עברו הלאה לכלב שנתקע על ענפי עץ או משהו כזה.

נששיבי, מסתבר, מצוייד בביוגרפיה שמאפשרת לו להיות נציג מושלם של העולם הערבי בתקשורת הבריטית. יליד כווית, בן לאב פלסטינאי-לבנוני-ירדני מוסלמי ולאם סורית-עיראקית נוצריה. ב-2000 היה ממקימי ה-AMW. ייתכן שבימים כתיקונם מדובר באתר שעושה עבודת קודש ככלב שמירה של התקשורת הבריטית, ממהר להצביע על גזענות סמויה וגלויה. עכשיו, מטבע הדברים, מוקדש האתר כמעט ורק לעזה.

יותר מהכל נראה לי נששיבי כאיזה אורי ברוכין ערבי. ממש כמו ברוכין, האנגלית שלו ללא רבב, הוא יודע להתאים את העניבה לחליפה, מרגיש בנוח כאייטם של שלוש דקות באולפן טלוויזיוני.

אפשר כמובן לצאת מכאן לכל מיני דיונים.

אפשר לתהות איך קורה שהברוכין שלנו עוסק במיתוג של חברות בינלאומיות ובתרבות רשת בעוד ברוכין הערבי מקדיש את עיתותיו למאבק לאומי (ולתרבות רשת). זו תהייה חבוטה משהו, והתשובה עליה כמעט ברורה.

אפשר לשאול עד כמה ראוי בכלל לקיים דיון כזה. עד כמה חשוב לעסוק בעדכוני סטטוס של עזתים מופגזים ובבלוגים של תושבי עוטף עזה שמסגירים את מיקומן המדוייק של נפילות הקסאמים בשעה כזו.

אבל אני רק שמתי לב לעובדה שחילופי האש הכבדים, שפרטיהם בטח כבר היו ידועים לעורכי Sky לא היו חשובים מספיק כדי לעצור לרגע לפני קטעי הוידאו, לעובדה הנוספת שבטבלת האייטמים החמים של היום בלטו, כמובן, קטעי רכילות סנסציוניים באתר ה-Sun ולא דיווחים מעזה.

לא, גם זה לא ממש מפתיע, נכון. רק תזכורת. אנחנו לא באמת מעניינים, לא יותר מכלב שנתקע בין ענפי עץ.

(כן, זה נכון בדיוק באותה מידה בכיוון ההפוך, אני יודע)

4 תגובות ל“לא מעניינים”

  1. עד כמה שזה נשמע רע, אבל אתה באמת חושב שהם יעצרו את השידור שלהם בגלל 3 *חיילים* הרוגים, כשישראל הרגה מאות בני אדם בשבוע, מתוכם חלק גדול אזרחים וילדים? אם כבר יוזכרו ה"קרבות הקשים", הרי שמות החיילים יהיה בשוליים, כשבאותו יום נהרגו לפחות 20 בני אדם (מתוכם לפחות שתי משפחות). ובכלל – באיזו מידה מציגה התקשורת הישראלית את הקורבות בצד השני, שלא להזכיר אסונות במקומות רחוקים יותר בעולם (מתוך הנחה שאין שם מישהו ישראלי)?

    [להגיב לתגובה זו]

  2. ברנרד: כתבתי די במפורש שזה לא מפתיע, קצת פחות במפורש שגם אצלנו לא ממש מתעניינים בצרות של אחרים.
    יחד עם זאת, לא בגלל שלושת החיילים, אלא בגלל שזה יכול להיתפש כרגע שבו המלחמה הזאת עוברת לפסים אחרים והכשלון מתחיל להתגלגל אפשר היה לצפות לדיווח שכזה, או לפחות לשורת טקסט עם עדכון בצד.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. מבחינת התקשורת הבינלאומית המלחמה הזאת לא "עוברת לפסים אחרים" כל עוד ישראל ממשיכה לתקוף בלי הכרה ולהרוג אזרחים חפים מפשע. עוד חייל-שניים הרוגים מהכוחות שנתפסים כצד התוקפני והאלים הם ממש לא כותרת מול שתי משפחות שנהרגו אתמול בעזה (וזכו ל-3 דקות של כותרות באתרי האינטרנט, עד שנפל עוד גראד בשטח ריק אי שם, או רחמנא ליצלן – טיל פגע בגן ילדים ריק). מה שעצוב הוא שכמובן אין כאן שום מוסר השכל או תובנה לעתיד, מלבד עוד הכרה בסביבה המייאשת בה אנחנו חים.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. אני דווקא רואה בכך התפתחות חיובית. אני מחכה בכליון עיניים ליום בו פיגוע בישראל לא יתפוס כותרות, וכל הצהרת מלחמה של מנהיג אזורי תידחק לעמוד הידיעות הקטנות שאף אחד לא קורה. רק טוב יצא לסכסוך שלנו כאן אם העיניים הבינלאומיות ירדו ממנו, הוא יפסיק להיות קו החזית של התנגשות הציביליזציות, ויחזור להיות רק סכסוך קטן בין שני שבטים מקומיים. הרבה יותר קל יהיה לפתור אותו.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting