תודעה כוזבת

מה חד"ש?

13 בינו, 2009

|

כללי

|

21 תגובות

זה התשדיר שהדביק אותי לספה בבחירות 88'.

[gv data="DtR3648uwdA"][/gv]

אחרי התשדיר הזה, בערב הראשון של תעמולת הבחירות אם זכרוני אינו מטעני, התערער הבטחון שלי בהחלטה לתת את קולי הוירטואלי (זכות בחירה עוד לא הייתה לי) למפ"ם. במשך השבועות שאחר כך חיכיתי לעוד תשדיר שיהיה חזק כמו זה ויטה אותי סופית אל השמאל הלא ציוני.

עכשיו הוא עלה לרשת במסגרת פרויקט וינטאג' חד"ש*.

אפשר להסתכל עליו בייאוש, לספוק כפיים ולהיאנח ש"שום דבר לא השתנה".

אבל הרבה מאוד השתנה בעצם. אף מילואימניק רדוף טראומות לא יגיד למצלמה שהעובדה שבסוף תהיה להם מדינה היא "מה שמעודד אותו". יש מעט מאוד עידוד במדינה הזו שתקום בסופו של דבר. מצד שני, לשאלה המהדהדת שבסיום כבר יש תשובה חדשה. שונה מאוד. לא צריך ללכת לחד"ש כדי למצוא פוליטיקאי שיגיד בקול רם שפתרון שתי המדינות הוא "בשבילנו" ולא "בשבילם". מספיק ללכת לראיון הפרישה של ראש הממשלה היוצא.

אז מה שנשאר לחד"ש היום, בדומה למה שהיה ב-99' זה לנכס לעצמם, ובצדק, את זכות הראשונים. להזכיר שהם תמיד אמרו לדבר עם אש"ף, שהם הציעו שתי מדינות ולפנות התנחלויות. להזכיר את צדקת העבר, ולנגח את הטאבואים שנותרו סביב נושאים מסויימים.

[gv data="PY5gqtN9v5I"][/gv]

תשדיר כזה הרי אפשר להפיק גם היום. בסופו תפנה קאהן (או אולי מישהו אחרת מקליפ הסלבס של דב חנין בתל אביב) למצלמה ותשאל "והחמאס? מותר כבר לדבר עם החמאס?" ובקצות שפתיה אפשר יהיה לאתר רמז לחיוך נצחון ממזרי.

כן, בסוף ידברו עם החמאס, ולחד"ש יש זכות מלאה להגיד את זה עכשיו, כמו שהיתה לה הזכות לדבר על ירושלים ב-99', כמו הזכות והחובה להטיח את ה"אמרנו לכם" בפניה של החברה הישראלית. רק בלי חיוך בבקשה, לפחות הפעם. אין כאן הרבה סיבות לחיוך.

* עוד על הפרויקט ובעיקר על השם שנבחר לו ממש בקרוב אני מקווה.

Related posts:

1. עוד כמה הערות מהחזית
2. משלי טיסות 1
3. יש כזה פרק בסיינפלד*
4. קיים דרמכונית)ניגרשנהג( גש 3
5. שחיקה

פורסם על ידי שחר אבן-דר מאנדל ביום יום שלישי, 13 בינואר, 2009 ובשעה 15:12 שייך לנושאים: כללי. ניתן לעקוב אחרי התגובות דרך RSS 2.0. ניתן להגיב, או לשלוח טרקבק מאתרך.

21 תגובות ל“מה חד"ש?”

1. מאת אורן (2):
   13 בינואר, 2009 בשעה 17:49

   המפ. אני חושש שטעות בידיה של איריס קאהן, ועדיין אסור לדבר על ירושלים.

   מערכת הבחירות הזו מאופיינת בהליכה חזקה מאוד של העם ימינה. הלקח הפוליטי שהופק ממלחמת לבנון, נדמה, הוא שסביבנו הערבים מתחזקים, ושהם כבר לא רוצים שלום, רק לגרש אותנו. ותזוזת העמדות של הציבור היא בהתאם. שום הסכם שכולל גם את חלוקת ירושלים לא יעבור היום במשאל עם, ואפילו פינוי התנחלויות, שהיה ב 99 כבר מוסכם, היום לא היה מתקבל, אני חושב. ועוד רחוק היום שמותר יהיה לדבר עם החמאס.

   [להגיב לתגובה זו]
2. מאת צליל:
   13 בינואר, 2009 בשעה 19:36

   אני חושבת שנשאר הרבה יותר מזכות הראשונים הזאת… הרי זאת המפלגה היחידה שהתנגדה מלכתחילה בקול רם וברור למלחמה.

   [להגיב לתגובה זו]
3. מאת אלעד-וו:
   13 בינואר, 2009 בשעה 19:52

   פוסט מצויין. הגישה של חד"ש, holier than thou, מעצבנת רבים. רק חבל שהם צודקים. אם הייתי בישראל ההחירות הקרובות, זו הפעם הראשונה שהייתי מצביע חד"ש. (בעבר הצבעתי מרצ).

   [להגיב לתגובה זו]
4. מאת דרומי:
   13 בינואר, 2009 בשעה 20:00

   אורן – אני חושב שאתה טועה. אי אפשר לתאר את השינוי הפוליטי הזה כ'הליכה ימינה'. היום, לרוב המכריע לא אכפת לחלק את ירושלים או לפנות התנחלויות – אם הם יאמינו שזה יביא לשלום. אבל ה'אם' הזה הוא החלק הבעייתי.

   [להגיב לתגובה זו]
5. מאת ירדן:
   13 בינואר, 2009 בשעה 20:21

   לי נדמה שהציבור הישראלי בעיקר מזגזג. אגיד אפילו יותר מזה. אם כל ההאשמות כלפי התקשורת, עדיין היא זו שמחטיבה את החשיבה.

   [להגיב לתגובה זו]
6. מאת משה:
   13 בינואר, 2009 בשעה 20:37

   אני שוב אנסה להבין את ההגיון השמאלני –
   אם אמרתי לך ש"אם תעשה X יהיה רע", ועשית X ונהיה רע אז אני יכול להגיד "אמרתי לך" ואתה תוכל להתווכח אם אכן X גרם שיהיה רע או שזה רק במקרה.

   אבל אם אמרתי לך ש"צריך לעשות Y" ועשית Y ונהיה רע, אז מה האפקט של להגיד לך "אמרתי לך. עכשיו כדאי שתעשה Y 1"?

   8O

   [להגיב לתגובה זו]
7. מאת שמרלינג:
   13 בינואר, 2009 בשעה 21:52

   חד"ש זו המפלגה הצבועה ביותר בבחירות הקרובות. מה זה עוזר שהם אמרו משהו לפני כולם אם לא את טובת המדינה הם ראו לנגד עיניהם?
   מדינה דו לאומית בשטחי הקו הירוק ומדינה ערבית, אפשר שגם פונדומנטליסית וגזענית, בשאר השטח זה פתרון ? האם יש מדינה דו לאומית בעולם הזה ששמרה על ריבונותה? זה פתח לאסון.
   מילא היו מציעים מדינה לערבים ומדינה ליהודים, אבל בשביל מה להם להתפשר על משהו אם יש אנשים תמימים שמוכנים לקנות את השקר הזה.

   [להגיב לתגובה זו]
8. מאת muyaman:
   13 בינואר, 2009 בשעה 21:55

   דלית קאהן, אאל"ט.

   האמת שמאז אתמול אני באמת שוקל להצביע לחד"ש, יותר כתגובת נגד לפסילה של בל"ד ורע"ם/תע"ל מאשר כל דבר אחר.

   [להגיב לתגובה זו]
9. מאת שחר:
   13 בינואר, 2009 בשעה 22:17

   אורן: מה שדרומי אמר. וגם אולמרט. וגם muyaman (לגבי דלית קאהן).
   אלעד: תודה. אני באמת חושב שזה קצת יותר עמוק מגישת ה-holier than thou, ומקווה לחזור לעניין בהמשך.
   ממש בקצרה: אני משער שלו הייתה ניתנת לי זכות להצביע בכנסת היו ההצבעות שלי חופפות את אלה של הח"כים מחד"ש יותר מאשר את אלה של ח"כים מכל מפלגה אחרת, כך שמבחינת תפקודם כמחוקקים הח"כים של חד"ש הם מייצגיי המוצלחים ביותר. אבל בכל מיני צדדים אחרים של תפקידם הם בהחלט יכולים להעביר אותי על דעתי.
   דרומי: מסכים, כאמור.
   ירדן: לפחות במלחמה בנוכחית אנחנו מקבלים דוגמא בולטת לכך שהתקשורת נגררת יותר משהיא מכתיבה.
   משה: לזכות חד"ש אפשר לזקוף התבטאויות די תקיפות נגד תכנית ההתנתקות אם לכך כיוונת, וגם לא מעט ביקורת על הסכמי אוסלו.
   בין כך ובין כך, אני מפנה אותך שוב לראיון הפרישה של ראש הממשלה ואיש חרות אהוד אולמרט. אם הוא מדבר עכשיו כמו שרק בחד"ש דיברו לפני שלושים שנים, לפני שתי אינתיפאדות, לפני עליית החמאס ולפני אלפי הרוגים זה בהחלט נותן להם זכות להגיד "אמרתי לכם".
   שמרלינג: אני לא מכיר הרבה מפלגות חפות מצביעות. גם חד"ש כמובן. אבל הטענה שלך בהחלט מרחיקת לכת. שוויץ, אגב היא דוגמא לא רעה למדינה תלת-לאומית שמחזיקה מעמד.
   muyaman: אל חשש, שתיהן תשבנה גם בכנסת הבאה, אבל אני יכול להבין את הדחף.

   [להגיב לתגובה זו]
10. מאת muyaman:
    13 בינואר, 2009 בשעה 22:20

    לא שאני חושש שהערבים ישארו חסרי ייצוג, ובכל זאת מהלך כזה (ועוד עם התמיכה והשותפים שנתנו לו יד) ראוי לתגובת נגד.

    [להגיב לתגובה זו]
11. מאת יובל:
    13 בינואר, 2009 בשעה 22:24

    עוד דוגמאות למדינות דו (או תלת ומעלה) לאומיות שמחזיקות מעמד לא רע: ספרד, בריטניה, ובמובנים מסוימים אפשר אולי לדחוק פנימה גם את קנדה וגם את בלגיה (שעושה קולות של פירוק כבר כמה עשורים אבל בינתיים נשארת מאוחדת).

    [להגיב לתגובה זו]
12. מאת שחר:
    13 בינואר, 2009 בשעה 22:41

    muyaman: התכוונתי כמובן לכך שבג"ץ הרי יבטל את ההחלטה המופרכת הזו. הפסילה של בל"ד היא בכלל איזה טקס וודו שגרתי של הפוליטיקה הישראלית שאין טעם להתרגש ממנו. אם הייתי מאמין בקונספירציות הייתי אומר שהפסילה הזו נועדה לפגוע בחד"ש על-ידי חיזוק מעמדן של המפלגות הלאומיות הערביות.
    יובל: את בלגיה חשבתי להזכיר אבל ויתרתי בגלל הקולות ששוב מתלזקים לאחרונה. קנדה היא אכן מעניינת (וראה את הצעת המחקר של דובי).
    בנוגע לספרד ובריטניה הייתי שמח לקבל קצת פירוט למה התכוונת לפני שאתייחס.

    [להגיב לתגובה זו]
13. מאת muyaman:
    13 בינואר, 2009 בשעה 22:52

    שחר: ברור לי לחלוטין שבג"ץ יבטל את ההחלטה (אם כי טקס שגרתי? למיטב ידיעתי זה קרה עד כה פעם אחת בדיוק). מצד שני, בג"ץ לא זוכה לעודף קונצנזוס פה, והתערבות נוספת שלו בהחלטה של נבחרי ציבור, גם אם הכרחית במקרה כזה כנראה, לא תורמת לביסוס מעמדו ואיתנות הדמוקרטיה שלנו.

    (וכמו בהרבה מקרים, מה שבאמת מדהים אותי הוא לא הרשעות אלא הטפשות, וחוסר היכולת להסתכל אפילו צעד אחד קדימה: המחשבה (אם אפשר לכנות את זה ככה) שעל ידי פסילת מפלגות באמת תוכל להעלים או להשתיק כמעט חמישית מהאזרחים. אה, ועוד בעניין קוצר רואי – קיבלתי הבוקר מייל הקורא לחתום על עצומה להחזרת היישוב היהודי בעזה.)

    [להגיב לתגובה זו]
14. מאת יובל:
    13 בינואר, 2009 בשעה 22:55

    שחר: בספרד חיים בצוותא קטלאנים, ולנסיאנים (הקרובים לקטלאנים), קסטיליאנים ובסקים. למרות המחתרת הבסקית, עדיין החיים שם מתנהלים כסדרם, תוך אוטונומיה נרחבת ללאומים השונים.
    בבריטניה חיים בצוותא אנגלים, סקוטים וולשים. גם שם – תוך אוטונומיה נרחבת ללאומים השונים.

    [להגיב לתגובה זו]
15. מאת אקס:
    14 בינואר, 2009 בשעה 0:49

    לא אהבתי את התשדירים. הייתי מעדיפה לראות את חד"ש מדירה רגליה מהשפה הזאת. ביודעין. אז כמו גם היום. מבכרת שפה אחרת. אינפורמטיבית. לא עלאק פרסומית. הרי להבדיל מהעבודה-קדימה-ליכוד (עק"ל) לחד"ש באמת יש מצע ייחודי (כבר מותר להגיד "אג'נדה"?). עק"ל הם כמו פלאפון-אורנג'-סלקום. כשחד"ש עונה להן בשפתן, או פונה אלי, לבוחרת, בשפה הזאת – אני מרגישה מזולזלת. אני רוצה מידע נקי. זה הכל.

    [להגיב לתגובה זו]
16. מאת אורן (2):
    14 בינואר, 2009 בשעה 6:57

    אידיאולוגיה ימנית לאו דווקא מציינת עד היכן תהיה מוכן להתפשר, אלא בדיוק שאין בכלל עם מי להתפשר. זה גם היה הקו של רוב הכותבים הימניים בשנים האחרונות, שטענו שאין משמעות לשיח של השמאל, של שטחים תמורת שלום, כיוון ששלום לא יהיה, והחזרת שטחים רק מורידה מנכסי ישראל הביטחוניים. ניאו-ימניות, אם תרצה, או בכל אופן אידיאולוגיה שמושפעת כבר מהמציאות של הסכמי אוסלו, שמכירה בעם הפלסטיני, גם אם כאויב מוצהר.
    ישראל ביתנו, לפי ההיגיון הזה, היא המפלגה האידיאולוגית האמיתית של הימין, הרבה לפני שהליכוד גם הצטרפה לשם (נתניהו עוד דיבר בזמנו על הסכמים מצומצמים עם הרשות הפלסטינית). בכל אופן, זה לדעתי משמעותה של ההליכה ימינה – והנגזרת שלה, כמובן, ששום הסכם שלום נוסח אוסלו לא יעבור היום בהצבעה.

    [להגיב לתגובה זו]
17. מאת אורן (2):
    14 בינואר, 2009 בשעה 6:59

    וכמובן, התנצלותי לפני דליה קאהן.

    [להגיב לתגובה זו]
18. מאת דרומי:
    14 בינואר, 2009 בשעה 8:44

    אורן (2) – אבל אתה מסכים איתי, שהמסר של חד"ש ש'כבר אפשר לדבר על ירושלים' נקלט.

    [להגיב לתגובה זו]
19. מאת שחר:
    14 בינואר, 2009 בשעה 10:43

    יובל: לגבי בריטניה צודק כמובן (איכשהו נתקע לי העניין האירי בראש וחשבתי שההפרדה הגיאוגרפית המוחלטת קצת משנה את התמונה).
    לגבי ספרד – האם באמת אפשר לדבר שם על לאומים שונים? או שמדובר רק בקבוצות אתניות נפרדות?
    אקס: צודקת. ב-88' הייתי צעיר ונוח להשפעה. ב-92' כבר התאכזבתי מעט מהפזילה של תשדירי חד"ש לכיוון הפרסומי השבלוני.

    [להגיב לתגובה זו]
20. מאת יובל:
    14 בינואר, 2009 בשעה 11:12

    שחר: שאלה קשה.
    מתי קבוצה אתנית הופכת ל-"עם"? לקטלאנים יש שפה שונה, חגים שונים ומסורות שונות מאשר לקסטיליאנים. אחד המרצים שלי להיסטוריה אמר שרק יד המקרה היא שהביאה לאיחוד של קסטיליה וקטלוניה ליצירת ספרד המודרנית, ולא לאיחוד של קסטיליה ופורוטגל. אני חושב שמידהת השונות של הקטלאנים מהספרדים לא קטנה ברבה ממידת השונות של הפורטוגלים מהספרדים. בשני המקרים ישנם הרבה קווי דמיון בתרבות (שהות משותפת בחצי האי האיברי מביאה לכך) אבל גם המון דברים שונים.

    [להגיב לתגובה זו]
21. מאת ע.:
    14 בינואר, 2009 בשעה 15:01

    שחר (http://false.blogli.co.il/archives/372#comment-1678) כשאתה אומר "לו הייתה ניתנת לי זכות להצביע בכנסת היו ההצבעות שלי חופפות את אלה של הח”כים מחד”ש יותר מאשר את אלה של ח”כים מכל מפלגה אחרת" אתה בטוח שאתה מתכוון לומר "ח"כים מחדש" ולא "ח"כ דב חנין מחד"ש"? אני לא בטוחה אם ההיסטוריה החקיקתית של סוויד וברכה עדיפה בעיני באופן גורף על זו של ח"כים אחרים.
    איפה הם היו בכל אותם מקרים בהם מצביעי חד"ש מיהרו לציין ש"גם בהצבעה הזו דב חנין היה היחיד שהצביע נגד"?

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה