יד שנייה, כחד"ש
15 בינו, 2009
וינטאג'?
אין ספק, אנשי הקמפיין (הרשמי והלא ממש רשמי) של חד"ש הפיקו את לקחי ההצלחה (היחסית) של דב חנין בתל אביב, והם עושים את כל הצעדים הנכונים כדי לפנות לקהל היעד החניני גם בבחירות לכנסת.
כשרק הושק הבלוג שהפך לימים ל"מי שלא פוחד, אדום", מייד אחרי פוסט הפתיחה עלה בו פוסט שכותרתו "אמא, אנחנו טרנד!" ובו הוא מלעיג על קבוצת פייסבוק ששמה לה למטרה לעצור את בזבוז הקולות על חד"ש בשל תדמיתה ה"מגניבה".
קצת אחר כך עלה לאותו בלוג פוסט עם תשדיר בחירות של חד"ש מ-92'. לקטע עצמו הקדים צביקה בשור כמה שורות טקסט ובהן
כשחושבים על תעמולת בחירות של חד"ש מדמיינים איזה משהו עבש כזה, לא מתקשר.
עם כל ההתנגדות לתפיסת חד"ש כטרנד אפשר לאתר בטקסט הזה גם הפתעה. נדמה כאילו בשור היה בטוח עד לאותו רגע שהוא וחבריו המעודכנים הגיעו לגאול את חד"ש מאפלולית המסדרונות שתמונות סטאלין עוד מקשטות את קירותיהם ומתשדירי בחירות בהם תמר גוז'נסקי נואמת במונוטוניות.
את הפוסט ההוא המשיך, ממש לאחרונה, כמו שכבר ציינתי, פרויקט וינטאג' חד"ש במסגרתו הועלו תשדירי בחירות של חד"ש מ-84', 88', 92' ו-99' ליוטיוב, קיבלו באנר קטן וקישורים מסודרים מהאתר הרשמי של חד"ש. 
משמח הפרויקט הזה. יש שם כמה תשדירים באמת מוצלחים (למרות שאת "קליל, קליל" המהולל מ-92' דווקא אף פעם לא סבלתי) אבל השם שנבחר לו משגע אותי. עם האוקיסומורון המתחכם הזה, עם הלוגו הרטרואי המעוצב שלו. קמפיין הרשת העברי (ראו הרחבה למטה) של חד"ש מצהיר כאן במכוון או שלא במכוון שהוא מופנה לשוחרי הסינמטק ולבעלי מודעות אופנתית מוגברת.
לא ששם אחר, ענייני יותר, כמו "ארכיון תשדירי הבחירות של חד"ש" היה מצליח להמיר פתאום אלפי מצביעי מר"צ-הירוקים-עבודה. אבל וינטאג' חד"ש? כמה טרנדי אפשר להיות?
שני אתרים לשני עמים
אם כבר, מעניין מאוד, וקצת מרתיע ומאכזב לראות את ההבדל התהומי בין האתר העברי של חד"ש לבין זה הערבי. החל מהעובדה שדב חנין הוא היחיד מהמועמדים שדיוקנו מופיע באתר העברי (אבל נעדר מהערבי), דרך בחירת הצבעים והאסתטיקה הכללית של שני האתרים וכלה בעובדה שבעוד האתר העברי מתנאה בלוגו חדש ומצויין, בראש האתר הערבי אפשר למצוא את אותה יונה שקישטה גם את מדבקות חד"ש ב-88'.
מצאו את ההבדלים
נדמה כאילו נעשה מאמץ אדיר לשכנע את הקהל העברי שחד"ש של היום היא מפלגה שונה וחדשה ממה שנטבע בזכרונם (משהו טרנדי כזה אולי), בעוד שאצל הקהל הערבי מודגשת דווקא ההמשכיות (לרבות תמונות היסטוריות של מנהיגי עבר).
בעבר, כשהצבעתי חד"ש היו מטיחים בי אנשים שאני נאיבי, שאני לא יודע שהקול שבו פונה חד"ש אליי ואל בני דמותי שונה מאוד מהקול שבו היא פונה לציבור מצביעיה הערבים. אז למרות שלוש שנים של לימודי ערבית אני לא מצליח לקרוא שום דבר מלבד שמות באתר הערבי, אבל די במבט חטוף כדי לדעת שיש מידה של צדק בטענה ההיא.
בהתחשב בחלופות זה עדיין לא מספיק כדי לפסול את אפשרות ההצבעה שלי לחד"ש בבחירות הקרובות.
15 בינואר, 2009 בשעה 10:11
תרגום לאנגלית של האתר הערבי
http://translate.google.com/translate?prev=&hl=en&u=http://www.aljabha.org/index.asp?oldlink=&sl=ar&tl=en
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 10:18
ניסית כמובן שרותי תרגום למיניהם, ואף פניתי לחבר בעל כישורים. הוא תרגם לי כמה ממשפטי המפתח שהופיעו באתר אתמול, אבל מספיק להסתכל על התמונות.
אתמול למשל הראתה התמונה הגדולה ביותר באתר ילד פלסטינאי פצוע ולוותה בכיתוב על פצצות חכמות שיודעות לפגוע ישר בילדים, יש באתר העברי התייחסויות לאותם נושאים בדיוק כמובן, אבל הטיפול בהם הוא שונה לחלוטין.
היום בבוקר זה היה הוגו צ'אווז שלנוכחותו באתר הערבי לא תמצא מקבילה בעברי.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 10:57
"כמה טרנדי אפשר להיות?"
אני תוהה מה תחשוב על הפנקס שמופיע היום ב"אתר הלא-רשמי הרשמי".
יש בו הרבה מאוד תוכן חשוב, אבל גם משפטים כמו "חד"ש לעור פנים בריא ולשיער מלא ברק", ו"חד"ש – התנועה היחידה שנותנת לכם פנקס".
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 12:14
אני מניח שב"הרבה מאד תוכן חשוב", הכוונה היא להרבה אמירות שלא חורגות מהקונצנזוס של השמאל.
הייתי שמח לדעת מה עמדת חד"ש לגבי זכות השיבה, מדוע במפלגה שאמורה לייצג שיתוף בין יהודים לערבים יש רק 2 יהודים בעשירייה המובילה, מה עמדתם בנושא המקומות הקדושים בירושלים, מה עמדתם בנושא מדינה דו לאומית וכן הלאה.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 13:41
ברווז: חשבת לבדוק במצע של חד"ש? אני יודע, זה ארוך ומשעמם, אבל לפחות לא תצא דביל.
הנה ציטוט:
"3. במסגרת הסכם השלום הקבוע והיציב, תוכר ירושלים המערבית כבירת מדינת ישראל וירושלים המזרחית – כבירת פלסטין העצמאית. ההסכמים יבטיחו שיתוף פעולה בין שתי הבירות, גישה חופשית למקומות הקדושים, תנועה חופשית בין שני חלקי העיר.
4. יובטח פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם (המכירות בזכותם לבחור בין שיבה למולדתם לבין קבלת פיצויים) ובמסגרת המשא-ומתן."
http://hadash2009.org.il/matzahadash/
בקיצור, רשמית, הם בעד זכות השיבה ובעד החזרת ירושליים המזרחית. אין דיבור על מדינה דו-לאומית, אבל אם תומכים בשתי מדינות לשני עמים (ורשמית, בעצם, במדינה אחת לעם אחד ובמדינת ישראל לשני עמים…) אז אין משמעות לעמדתם בנוגע למדינה דו-לאומית.
עכשיו כשאני קורא את המצע של חד"ש, אני שוב נזכר שאני אמנם הייתי מצביע להם (אם הייתי בארץ) אבל לא הייתי רוצה שהם באמת יקבעו מדיניות לפי רצונם (לא שיש סכנה כזאת). המצע שלהם הזוי, לדעתי, למי שמעייניו נתונים לשמירה על מדינת ישראל ועל יהודים לא-מתים. זכות השיבה, אפילו בעיני, הוא דבר שלא יקום ולא יהיה. עם כל הכבוד לערבים שאת אדמותיהם גנבנו, הדרך לכפר על עוול היסטורי הוא לא בהתאבדות קולקטיבית. צריך פתרון פרגמטי.
ועדיין, חד"ש, לטעמי, היא הבחירה הכמעט-יחידה למי שחושב שהמדינה נעשית לאומנית מרגע לרגע, וצריך להתאמץ כדי למשוך אותה לשפיות, לפני שיהיה מאוחר. הקול האלטרנטיבי הזה מאד עוזר. הייתי שמח אם היה קול פרגמטי יותר מבחינה מדינית (חנין הוא סביר, כמו גם יוסי שריד, ואחרים), אבל זה מה יש. וצריך, לדעתי, להעניש את מרצ על כך שהפסיקו להיות תנועת שמאל והפכו להיות פרווה.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 14:23
איזו כותרת מבריקה. (שלך)
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 14:28
ברווז גומי:
אני לא חד"ש אבל הנה מה שאני חושב:
"מה עמדת חד”ש לגבי זכות השיבה" – באופן כללי הם מוכנים לקבל אחריות של ישראל על מצב הפליטים והגעה לפיתרון שיהיה מוסכם על שאר העולם בסגנון קליטה חלקית ופיצוי כספי בעיקר.
-רק שני יהודים בעשיריה: כי רוב חברי חד"ש הם ערבים. אם יצטרפו עוד עברים, המצב הזה ישתנה.
"מה עמדתם בנושא המקומות הקדושים בירושלים" – באיזה עניין? הם תומכים בחלוקת ירושלים לשתי בירות.
"עמדתם בנושא מדינה דו לאומית" – הצעתי להם והם התנגדו בתוקף לצערי ;)
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 14:41
אז למה רק שתי נשים בעשיריה הראשונה? (מקומות 5 הלא כל כך ריאלי, ו-6 הבכלל לא ריאלי) צריך, לדעתי, להעניש את חד"ש על כך שהפסיקו להיות תנועה שמקדמת שוויון בין נשים לגברים והפכו להיות מפלגה-גברית בעיקרה.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 14:59
ברווז גומי וע. – לא שני יהודים בעשירייה הראשונה אלא שלושה, ולא שתי נשים בעשירייה הראשונה, אלא שלוש.
אפשר לספור – http://hadash2009.org.il/knesset
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 16:28
נכנסתי לאתר בערבית, ראיתי את התמונה בראש האתר של פלסטיני רעול פנים אוחז באבן, ונבהלתי נורא אז סגרתי את הלשונית. אה… הרבה יותר מרגיע הירוק העגלגל הזה של האתר בעברית….
(אז מה, לאומנות פלסטינית זה בסדר?)
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 17:08
נכון, שלושה יהודים. אגב, על פי הסקרים האחרונים המעניקים לחד"ש 4-5 מנדטים יכנס לכנסת יהודי אחד ואולי אישה אחת (במרצ אגב המצב לא יותר טוב – אישה אחת ע"פ הסקרים, בלי ערבים ועם מוסי רז כמזרחי מחמד).
אלעד, לא התייחסתי בתגובה שלי למצע של חד"ש – אותו קראתי היטב – אלא לפנקס האינפורמטיבי שהם הפיצו. שם, כמו גם באתר הידידותי לצפייה, אין זכר לעמדות שציינת, שהן קצת פחות מקובלות על קהל הבוחרים הפוטנציאלי – השמאל היהודי הבלתי מסופק. בעיני הסתרת העמדות האלו מאחורי סיסמאות פרווה זה לא פחות פחדני ומגונה מהססנות מרצ ביחס למלחמה.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 18:39
ברווז: לא הבנתי שזאת היתה trick question. אכן, מסכים איתך. יש doublespeak ברור. (עדיין, לדעתי זאת הבחירה הטובה ביותר).
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 20:00
הכל טוב ויפה בחד"ש, עד שמגיעים ליחס בין יהודים לערבים בעשרת המקומות הראשונים, שמעיד על דגש ערבי מובהק ברשימה, ועד שמגיעים לתמיכתם בזכות השיבה, שמעידה על התעלמות מהמשמעויות הבעייתית של מימוש זכות זו במציאות. הפתרון האפשרי הריאלי היחיד לסכסוך הוא הפרדה בין יהודים לערבים בשתי מדינות לאום עצמאיות נפרדות, ולא ערבוב מחדש (מחד"ש?) של שני העמים. אם הרשימה הייתה מציגה שוויון רב יותר בין יהודים לערבים, ותומכת בפתרון ריאלי יותר לבעיית הפליטים, הייתי שוקל להצביע להם.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 20:28
משעשע איך כולם נזעקים פה על חוסר הייצוג של היהודים ברשימה של חד"ש, כשאין אף מפלגה אחרת שהיא כל כך דו לאומית.
ראשית, זה משעשע שאתם מתייחסים 'לעשיריה הראשונה'. כי הרי ברור שחד"ש תקבל עשרה מנדטים, לא?
בפועל, חד"ש מסתובבת כבר מי יודע כמה שנים סביב שלושת המנדטים. השלישיה הראשונה שלהם תמיד מורכבת ממוסלמי, נוצרי ויהודי (איך זה בייצוגיות עבורכם? או שכל הערבים אותו דבר), למרות שמספר המצביעים היהודים רחוק מלהגיע למנדט.
בואו נשווה את זה לערבי אחד בעשיריה הראשונה של התנועה הירוקה ואף אחד במקום ריאלי, כנ"ל במרצ, וערבי אחד במקום ספק-ריאלי ולא בעשיריה הראשונה בעבודה. אולי הדו לאומיות בחד"ש לא מושלמת, אבל היא טובה הרבה יותר מאשר בכל מפלגה אחרת.
[להגיב לתגובה זו]
15 בינואר, 2009 בשעה 23:14
נדמה לי שאולי זה קשור גם לקהל היעד שפונים אליו, שהוא יותר מבוגר, ותמך ברק"ח עוד בימים שהם היו הכוח היחיד שהצליח – אחרי הממשל הצבאי, לפני ואחרי יום האדמה הראשון – לעודד ולארגן אוכלוסיה שהיתה שבורה ומרוסקת מבחינה פוליטית, נתונה למניפולציות ולפיקוח של השב"כ, ושקיבלה תקציבים לפי מספר הקולות שניתנו למפד"ל -משרד הפנים – באותה רשות מקומית.
כך שיכול להיות שבערבית חד"ש פונה לקהל הזה שהולך איתה מאז, לא חזר בתשובה, ולא פנה לבל"ד – ומצפה לתחושת ההמשכיות, לא השינוי במיתוג. (וסליחה שאני משתמש במילה הזאת, טפו)
אני לא מתיימר לדעת, אבל זאת זאת המחשבה שצצה.
(באותם שנים המפלגה חינכה את הפעילים ותנועת הנוער ל"אינטרנציונליזם", לקבל את מדינת ישראל ולפעול בתוך החוק וכל המסגרות הדמוקרטיות למען שינוי. הממסד לא הקשיב, כמובן – וקיבל בתמורה גם נציגים פחות מתונים, יותר לאומיים/נים.
בזמנו לא הצבעתי עבורם בגלל הדגומטיות הסובייטית, וכי "שלי" – הדבר הכי קרוב דאז למרץ – היתה שלושים ק"מ שמאלה ממרץ של היום ולא היתה מתבלבלת לרגע מול שום עופרת יצוקה.)
[להגיב לתגובה זו]
16 בינואר, 2009 בשעה 11:50
קראתי עכשיו שוב את המאמר שכתב דב חנין לגליון הלפני אחרון של טיים אאוט. בין שלל קריאות ה"תנו צ'אנס לשלום" ו"דמיינו" שמפזר שם חנין, בלט דבר אחד שהטריד אותי. חנין כותב על "הסכם לשל חלופי חטופים ואסירים, כולל החזרת גלעד שליט סוף סוף לחיק משפחתו". על פי כל הפרסומים שיצאו עד כה מהשיחות על אותו הסכם, הוא מתעכב כיוון שחמאס מתעקש לכלול ברשימה שלהם גם אסירים עם דם על הידיים, כלומר כאלו שאחראים באופן ישיר לפיגועי התאבדות ולפעולות טרור נגד אוכלוסיה אזרחית.
האם חד"ש תומכת בהסכם כזה, שכולל שחרור טרוריסטים מהזן המסוכן ביותר, ואיך זה מתיישב עם העמדה שוחרת השלום שלה?
[להגיב לתגובה זו]
16 בינואר, 2009 בשעה 12:53
בעניין ההערה של דובי זה הפריע לי מאוד והבעתי את הזעזוע בשני האתרים של חד"ש:
http://hadash2009.org.il/archives/bloggers/
http://idov.co.il/?p=617
לאחר זמן קצר קיבלתי אימייל מאדם הנקרא צביקה בסור. לדבריו, הבאנר המדובר מקשר אל כתבה בעיתון המפלגה אשר עוסק בדרך המאבק בה צריכים הפלסטינים לבחור. התמונה מסמלת את האינתיפאדה. "העורך, שלא חשב בדיוק באותו רגע על יהודים שנכנסים לאתר שלו (לא נכנסו יותר מדי כאל בשנים האחרונות, בטח לא כאלה שאינם דוברי ערבית), שם אותו מעל האתר".
הוא כמובן גם אמר שהוא עצמו נבהל כשראה את הבאנר והם עומדים להוריד אותו כדי למנוע בלבול עתידי.
אותי אישית זה הרגיע, ומצד שני עדיין הייתי מעדיף שהאתרים והכלים בהם פונים לשני הציבורים יהיו דומים יותר זה לזה.
בכל אופן הזמנתי אותו לפה ונראה אם הוא ידע להתייחס לשאר הטענות כלפי אתרי חד"ש.
[להגיב לתגובה זו]
16 בינואר, 2009 בשעה 12:59
דני: הוצאת לי את המילים מהפה.
כשמשווקים משהו, גם מפלגה, הדבר החשוב ביותר הוא קהל היעד.
מטרידה אותי העובדה שההבדלים מהותיים למדי, אבל רוב הקולות של חד"ש מגיעים מהמגזר הערבי ולא מהיהודי. אולי בבחירות הללו זה ישתנה, כי יש המון כעס על מרצ המזגזגת.
גם המצע צריך להיות שונה בין הערבי ליהודי. אין לי מושג מה כתוב שם, אבל כל עוד אין סתירה בין המצעים, הכל בסדר.
אני יודע ערבית, אולי אני אמצא את הזמן לקרוא את המצע השני. סתם, בשביל הידע הכללי.
[להגיב לתגובה זו]
16 בינואר, 2009 בשעה 19:04
ירדן: לא הבנתי. האם הכתבה ב"עיתון המפלגה" קוראת לאיתיפאדה נוספת? מה הוא אותו "בלבול עתידי" שרוצים למנוע?
[להגיב לתגובה זו]
19 בינואר, 2009 בשעה 12:15
לפי מה שהבנתי, זו כתבה שמנתחת את דרכי המאבק בהם השתמשו הפלסטינים עד כה. בהקשר הזה, גם עיתון ישראלי או אמריקאי יכולים להראות תמונה של רעול פנים עם אבן כי זה דיי סימן היכר של המאבק הפלסטיני. זה לא אומר שהכתבה קוראת לאינתיפאדה שלישית. אני לא חושב שחד"ש חפצה במאבקים נוספים.
[להגיב לתגובה זו]
22 בינואר, 2009 בשעה 14:20
המצע של חד"ש הוא אותו המצע בעברית ובערבית, ומסריה של חד"ש הם זהים בעברית ובערבית.
[להגיב לתגובה זו]
22 בינואר, 2009 בשעה 14:36
רועי: בנוגע למצע אני מקבל את דבריך, ואף היה נראה לי מוזר מאוד לו המצע הרבי היה שונה מהעברי.
אבל לגבי המסרים אני חייב להסתייג.
כמו שכבר נאמר כאן הפנקס של חד"ש לא כולל את המילה "פליטים", האם אתה יכול לטעון שזה לא כיוון שהוא נועד למאוכזבי מר"צ ולשאר אנשי שמאל ציוני שפוזלים לכיוון חד"ש?
דב חנין מופיע בעמוד 7 של הפנקס ופועלו בענייני סביבה ופועלו המבורך הענייני סביבה מודגש שם. מוחמד ברכה שעומד בראש הרשימה מופיע בעמוד 12, האם זה מקרי?
והבאנר המדובר שהתנוסס בראש האתר הערבי לווה בשאלה שאנשים שעוסקים באופן מקצועי בתרגום מערבית פרשו כ"האם אתה מוכן לצאת למאבק?" אז נכון, אם קצת בדיקה יסודית יותר מסתבר שהאטימולוגיה היא פחות לוחמנית ושיש כאן בכלל רפרור לשיר ישן של תופיק זיאד. אבל בשביל לגלות את זה צריך לקרוא את הקובץ המקושר מהבאנר.
מי שלא יקרא את הקובץ יישאר עם תמונה של רעול פנים אוחז באבן ושואל אותך "האם אתה מוכן לצאת למאבק?"
[להגיב לתגובה זו]
28 בינואר, 2009 בשעה 14:41
ועוד מילה בעניין, בעקבות תשדירי הבחירות של חד"שׁ:
לא נראה לכם קצת מוזר שהמפלגה "היחידה שנותנת ייצוג שווה ליהודים וערבים" בוחרת שלא לצרף תרגום עברי לתשדירים שלה בערבית? (כמובן שלתשדירים בעברית יש תרגום לערבית..)
[להגיב לתגובה זו]
1 בפברואר, 2009 בשעה 23:08
הנה הסיבה שבגללה אני לא מצביעה חד"ש, למרות שכן הצבעתי לדב חנין ול"עיר לכולנו" בבחירות המוניציפליות:
"הבעיה הגדולה יותר היא שחד"ש, בגלל הגזענות כאן, לא במשחק. והיא גם לא עושה יותר מדי כדי לחדור למשחק. וקשה לי עם הטהרנות הזו. בניגוד לחנין שרץ עם איזו מטרה לשינוי בתל אביב, התחושה שלי שהצבעה לחד"ש היא כדי לצדוק, כדי להיות בסדר מבחינה מצפונית. אבל המשמעות שלה היא כמו להגיד אני לא מאמין במערכת הקיימת, אני משחק בקלפים אחרים. מה שאולי נכון לפעמים. זה קורה הרבה מאוד לא באשמתם. בגלל שלא מכניסים אותם לקואליציה… חד"ש היא מצפן, אבל אני חושב שאתה צריך לא רק מצפן, אלא גם רגליים כדי להגיע לאיפשהו."
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי, ולא להאמין שכתב את זה רועי צ'יקי ארד.
[להגיב לתגובה זו]