ואם כבר לבד אז שיהיה בבועה
3 מנדטים למר"צ בבחירות 2009.
3 מנדטים היו למפ"ם בבחירות 1988.
5209 מצביעים לחד"ש בתל אביב-יפו. עלייה מרשימה מ-2009 קולות בבחירות 2006 ועדיין רחוק מאוד משינוי אמיתי, רחוק מאוד ממספרים שיעידו על מנדט אחד של קולות יהודים לחד"ש. אם נרצה ואם לא, אלה מספרים של טרנד, לא יותר.
0.8 אחוזים לתנועה הירוקה-מימד. יומיים לפני הבחירות שמעתי משלושה אנשים שמנותקים מהבלוגוספירה על כוונה להצבעה לתי"מ והשתכנעתי שהם יעברו את אחוז החסימה. מסתבר שיצאתי מגבולות בועה אחת כדי לראות אחרת, גדולה רק במעט.
גדעון רייכר בחוץ, ניצן הורביץ ואורי אורבך בפנים בדוחק (שניהם מהמקום השלישי ברשימות מכובדות שכיוונו להרבה יותר).
"הנצחון של לבני" הוא הפסד לקדימה. נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלת אחדות שבה המפלגה שלו אינה הגדולה ביותר – קדימה תישאר בחוץ.
הבלוג בן שנתיים היום, גם השם וגם הטאגליין רלבנטיים מאי-פעם.
בתור לקלפי אתמול עמד לפניי גדי "ישוחרר" אלגזי, כשנכנסתי הרגשתי נבוך בפתק שלי לרגע.
שבוע לפני הבחירות בערך קרא מישהו מאנשי אילן גילאון את הפוסט שלי על שובה של מפ"ם. "אילן ישמח לדבר איתך בעקבות המלים החמות" כתבו לי. כזכור, יש לי רתיעה מהמפגש בין המציאות לבין הבלוג, אז נרתעתי, אבל עוד יותר מזה חששתי שמא שיחה חטופה עם גילאון תשפיע על ההחלטה שלי יותר מדי.
בסוף, כאמור, בחרתי במר"צ בין כך ובין כך.
שלושים ושלוש רשימות התמודדו בבחירות לכנסת ה-18. באתר של ועדת הבחירות ממויינות התוצאות לפי צרופי האותיות שעל הפתקים. עשר מתוך שבע עשרה הרשימות הראשונות בטבלה עברו את אחוז החסימה לעומת שתיים מתוך השש עשרה האחרונות.
אחד הקטעים המוצלחים של גדי טאוב ב"המרד השפוף" הוא ציטוט של שיחה בין שרון קנטור לבין אביה אחרי רצח רבין. אבא קנטור אומר לבתו שהיא (ובני דורה) חייבים לפעול עכשיו "בשביל הילדים" וקנטור הצעירה נבהלת ועונה "אבל אנחנו הילדים".
רגשית אני עדיין מזדהה עם התגובה של קנטור. מעשית, עם שתי ילדות בבית אני כבר לא יכול להעמיד פנים. "בשביל הילדות", אני חושב, אני חייב להיות חלק מתהליך הבנייה של שמאל חדש. בשביל הילדות, אני יודע, אני צריך להיות איתן בבית בכל ערב ולא להתרוצץ במפגשים נאיביים על חשבונן. אולי לזה התכוון חנן כהן כשדיבר על להיות אדם טוב יותר.
בשביל ילדים אחרים שהבועה שבה הם חיים עכורה וקודרת הרבה יותר נערך היום יום ההתרמה של אלו"ט. כן, בעקרון אני נגד ימי התרמה כאלה, ודאי כשמדובר בנושא שחייב להיות באחריות המדינה, אבל על מי אני עובד עם תוצאות הבחירות האחרונות.
אז הנה, מתוך הפוסט של ערן:
הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו בישראל הוא 1 ל-14.000.000
הסיכון של ילד להיות מאובחן כאוטיסט בישראל הוא 1 ל 250.
אלפי ילדים אוטיסטים בישראל זקוקים לכם היום יותר מתמיד.
בימים אלו אנו יוצאים במבצע התרמה ב- SMS למען הילדים האוטיסטים של אלו”ט.
אנא שילחו SMS עם הספרה 10 למספר 8777 ותרמו 10 ש”ח.
כל מיני דברים שרציתי לכתוב ונדחו מפאת נוכחותה הכבדה של הפוליטיקה המפלגתית ימצאו את דרכם לכאן בקרוב, אני מקווה.
11 בפבר, 2009

11 בפברואר, 2009 בשעה 12:44
אכן
[להגיב לתגובה זו]
11 בפברואר, 2009 בשעה 13:52
אלגזי הוא איש למופת. מת עליו. שלא לדבר על הכישורים הרטוריים שלו, שהייתי רוצח בשבילם. (אני מת על הצורה שהוא מדבר עם יד שמאל). למה “ישוחרר”? היו הפגנות גדולות או משהו, לפני זמני?
[להגיב לתגובה זו]
11 בפברואר, 2009 בשעה 15:30
אלעד: זה היה גם לפני זמני אבל אומרים שבתחילת שנות השמונים "ישוחרר גדי אלגזי" היתה כתובת גרפיטי נפוצה מאוד בתל אביב.
מתוך הערך על אלגזי בויקיפדיה:
אחר שורת סירובי פקודה, הועמד בפני בית-דין צבאי ונשפט בשנת 1980 לשנת מאסר. לאחר מחאות ציבוריות, מאסרו קוצר והוא שוחרר מן הכלא לאחר 10 חודשי מאסר.
[להגיב לתגובה זו]
12 בפברואר, 2009 בשעה 0:23
אפרופו מפגש בין הבלוג למציאות, חפש את מוסף G של גלובס בסופ"ש הזה. יש שם כתבה (שווה) על ארי שביט, ובסופה גם לינק לפוסט ההוא שלך.
[להגיב לתגובה זו]
12 בפברואר, 2009 בשעה 0:32
ובתפקיד דוברי הבועה:
http://www.youtube.com/watch?v=whSYTSXm8wo
Some people might say my life is in a rut,
But I'm quite happy living with what I got
People might say that I should strive for more,
But I'm so happy I can't see the point.
Somethings happening here today
A show of strength with your boy's brigade and,
I'm so happy and you're so kind
You want more money – of course I don't mind
To buy nuclear textbooks for atomic crimes
And the public gets what the public wants
But I want nothing this society's got –
I'm going underground, (going underground)
Well the brass bands play and feet start to pound
Going underground, (going underground)
Well let the boys all sing and the boys all shout for tomorrow
Some people might get some pleasure out of hate
Me, I've enough already on my plate
People might need some tension to relax
[Me?] I'm too busy dodging between the flak
What you see is what you get
You've made your bed, you better lie in it
You choose your leaders and place your trust
As their lies put you down and their promises bust
You'll see kidney machine replaced by rockets and guns
And the public wants what the public gets
But I don't get what this society wants
I'm going underground, (going underground)
Well the brass bands play and feet start to pound
Going underground, (going underground)
[So] let the boys all sing and let the boys all shout for tomorrow
We talk and we talk until my head explodes
I turn on the news and my body froze
Braying sheep on my TV screen
Make this boy shout, make this boy scream!
Going underground, I'm going underground!
[להגיב לתגובה זו]
13 בפברואר, 2009 בשעה 3:03
הערה: כותבים מרצ ולא מר"צ.
[להגיב לתגובה זו]