פרויקט דורות – פתיחה

פעם ההיסטוריה התקדמה לאט. בהסתברות גבוהה מאוד אפשר היה לשער שחייו של אדם לא יהיו שונים בהרבה מאלה של הוריו ושל הורי-הוריו. שינויים אמיתיים התרחשו לאט, ובהדרגה. בימים ההם, כדי לאפיין קבוצה של אנשים כדור צריך היה להתרחש מאורע היסטורי משמעותי ומטלטל בחפיפה לשנים המכוננות של אותה קבוצה. כך יש לנו בתנ”ך את דור המדבר (בחפיפה ליציאת מצרים) או את “הדור אשר לא ידע את יוסף” (שני הביטויים אגב, לא מופיעים במקרא).

לקראת תחילתה של המאה העשרים האיצה ההיסטוריה פתאום, ומאורעות מטלטלים הפכו לעניין שבשגרה כמעט. כך קיבלנו את הדור האבוד של מלחמת העולם הראשונה מגרטרוד סטיין, את הדור הגדול ביותר של השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה מטום ברוקאו, את דור תש”ח (או דור הפלמ”ח) ואת דור המדינה בספרות הישראלית, ועוד דורות למכביר, כל אחד מתאר קבוצה מובחנת למדי של בני גיל מסויים באזור גיאוגרפי או תרבותי נתון.

לקראת סוף המאה העשרים, בעקבות ההצלחה המפתיעה של דאגלס קופלנד נדמה שנכנסנו לאינפלציה מסחררת של דורות. המושג Generation X, כך ויקיפדיה, נטבע עוד בשנות הששים כדי לתאר את הצעירים שהיו אז בשנות העשרה שלהם. אבל כשקופלנד שאל את המושג הזה (או שאולי המציא אותו מחדש) כדי לתאר קבוצה של צעירים מערביים שגדלו על טלוויזיה בשידורים חוזרים ומאסו בכל מה שיש לעולם להציע להם, לפחות לרגע, לפחות למראית עין, נדמה שהוא הצליח לקלוע לצורך תרבותי עמוק.

מאז, כאמור, אנחנו בסחרור דורי שבו כל תופעה תרבותית, בין אם היא משמעותית וחשובה, ובין אם היא זמנית וקקיונית מייד מגדירה דור. כל עורך מגזין נואש שצריך כתבה צבעונית לסוף השבוע יודע לשלוח כתב לראיין את “ילדי דור האימו”, כל איש פרסום חלקלק יודע להסביר ללקוחות שהם חייבים לשבור קונצפציות כדי להגיע לקהל היעד הנחשק של “דור המייספייס”, אבל גם להתנהג אחרת לחלוטין בבואם למכור את אותו מוצר ל”דור הפייסבוק” (שהוא, חשוב להדגיש, דור שונה במפגיע מ”דור הבלוגים” שעליו אפשר לוותר).

ורק כדי להמחיש, הנה מגוון אקראי של דוגמאות שבכולן נתקלתי בימים האחרונים.

מתוך כתבה בניו יורק טיימס על הסצינה הקולינרית החדשה בברוקלין

The borough has become an incubator for a culinary-minded generation whose idea of fun is learning how to make something delicious and finding a way to sell it.

מתוך התגובה של דור כהן לפוסט הקודם שלי (בחיי שלא אני בחרתי לו את השם)

סתם, פשוט, בשבילי- הדור הראשון שגדל כמעט לחלוטין על חיים מקוונים, (86) קשה לראות איש בלי פייסבוק.

מתוך “בתאיטרון” בקובץ “המחוננים” של אסף צפור

מה ששמעתי זאת קבוצה של ילדים מפונקים שחושבים שהכל מגיע להם, שעוד לא עשו כלום, שלא הוכיחו שום דבר, שמתבכיינים כמו כל הדור שלכם.

כשקופלנד בחר את השם Generation X היה בבחירה הזו ניצוץ של גאונות. כי ה-X, עבור הקהל הרחב הוא שם קוד לנעלם האבסטרקטי במשוואות מתמטיות, לכן הדור הזה הוא סוג של חידה, מצד שני ה-X הוא גם הסימן המקובל שבו אנחנו מוחקים, מה שמתחבר לאווירת הייאוש של הדור הזה. אבל השם הזה יצר גם בעיה. כי ברור היה שצריך לבוא גם דור אחריו, ובאופן טבעי נבחר לו השם Generation Y, וכיוון שהתחלנו כל כך קרוב לסוף הרי שצריך היה להזדרז ולהכתיר את Generation Z לפני שמישהו אחר יעשה את זה. הדורות האלה הם אולי מופרכים במקצת, אבל יש אמת בצורך להבחין בין אנשים שגדלו עם מחשב אישי שולחני מנותק לבין אלה שגדלו עם מחשב שמחובר לרשת לבין אלה שגדלו עם רשת שהיא בעיקר כלי לאינטרקציה חברתית. רק שמה שקרה כתוצאה מכך הוא דילול של הגאונות בבחירה המקורית של קופלנד, עיקור שלה ממשמעות. אפשר, אני חושב להסתכל על אותן קבוצות בערך ולהגדיר אותן, אבל צריך לעשות את זה דרך שמות אחרים, מוצלחים יותר, שמות שיכילו בתוכם קשר להתפתחויות ההיסטוריות-טכנולוגיות שעיצבו את הדורות האלה.

בפוסט הבא בסדרה אבקש לחזור לדור ה-X של קופלנד, שהוא במידה רבה הדור שלי, ולטבוע לו שם חדש – Generation Ctrl-Z, וממנו תעלה הטענה שמה שעיצב את הדור הזה ואת תפישת המציאות שלו היא התוכן הבלתי-סביר בעליל שהיה עבור הדור הזה לפועל Undo.

שני דיסקליימרים לסיום:

1. אין לקחת את הפרויקט הזה ברצינות רבה מידי. הוא לא יעמוד בזה.

2. מובן מאליו, כמו תמיד, שדיון דורי שכזה מותיר מחוץ למשחק את כל מי שאינו מערבי משכיל ובעל אמצעים.

15 תגובות ל“פרויקט דורות – פתיחה”

  1. מאת שלא לומר:

    פתיחה נאה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אני מאמין שמאז שנות ה-70' (שנות ה-80' בישראל, באיחור אופנתי), יש רק דור אחד בעולם המערבי – דור הצריכה. אין תחלופה מהירה של דורות, אלא דווקא מונוליתיות מטרידה. דור הצריכה קיים כבר יותר משלושה עשורים, ושרד זעזועים כמו מהפכת המידע, כך שהיסודות עליהם הוא ניצב מוצקים ועמוקים. הדור הזה מורכב מהמוני פרטים שמחפשים משמעות וזהות, אבודים בתרבות שמקדשת את המותג ואת ה"אינדיווידואל", ומציבה את האושר במוצר הבא אותו הפרט יצרוך. ללא משמעות וללא זהות, שתרבות הצריכה עושה ככל יכולתה למחוק אותם (באמצעות מאסה אדירה של פרסום ותקשות המונים), נותר רק מקור נחמה אחד – המותג. האירוניה הידועה היא, כמובן, שאותו ניסיון להיבדלות הופך את כל אותם צרכנים נאמנים, שכל כך רוצים להיות מיוחדים, לשכפולים אחד של השני. המותג הישן יוצא מהאופנה, וכולם נוהים אחרי המותג הבא, וכן הלאה, עד צאת הנשמה.

    הניסיונות להגדיר כל שנתיים וחצי דור חדש הם רק סימפטום לדור התרבותי-חברתי-קוסמופוליטי הזה. כמו המותג המתחלף, שצורתו שונה אך מהותו זהה, כך אין כל הבדל של ממש בין "דור ה-X", "דור ה-Y", "דור האמו" ודור האמ-אמו. אלו רק מילים ואופנות. את ההבדלים בין הדורות צריך לחפש לא בתואר המגזיני, אלא בצורת החשיבה ובמושגים התרבותיים. מאז היעלמותם של ילדי הפרחים בשנות השישים, בחברה המערבית יש רק תרבות וצורת חשיבה אחת בעלת משמעות. תרבות הצריכה.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. אינפלציית הדורות… :)

    רק קטנה אחת – "הדור אשר לא ידע את יוסף" לא מופיע במקרא כי אין ביטוי כזה. שם מדובר על פרעה – "ויקם מלך חדש על מצריים אשר לא ידע את יוסף" ולכן הוא מתנכל לעברים…

    ועוד הערה קטנה אחת בעניין דור הctrl Z – בלונדון פינת בן יהודה האחרונה שמעתי את הפועל 'לקנסל' (to cancel).

    [להגיב לתגובה זו]

  4. אכן פתיחה נאה. ומסקרנת.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אני חושב שאחת הסיבות שנראה לנו שיש הרבה דורות בתקופה האחרונה היא פשוט הקרבה הזמנית שלנו לתקופה האחרונה. אני מנחש שהבדלים כמו בין "גדל עם מחשב מחובר" ל-"גדל עם מחשב לא מחובר" יהפכו להיות זניחים בעוד 20-30 שנים, וכל הדורות האלה יהפכו לדור אחד. עוד מאה שנה הקבוצה תגדל, וכל מי שגדל בתקופה שהחלה בזה שהיה טלפון בכל בית ועד למהפכה הבאה עלינו לטובה יכונה "הדור המחובר" וההבדלים יטשטשו עוד יותר.
    אני חושב שמי שגדל באמצע המאה ה-19 ובסוף המאה ה-19 גדל בשתי תקופות שונות מאוד. וסביר להניח שעבור מי שנולד אז ההבדלים נראו גדולים יותר.
    אני לא טוען שלא נראה כעת שיש הבדלים, ושהפרויקט הזה עשוי להיות מעניין. אני רק חולק על הפרספקטיבה ההיסטורית.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. שלא לומר, מיטל: תודה.
    אורן: הדור אשר לא ידע את יוסף אכן לא מופיע במקרא אבל לפחות לפי הקישור שנתתי יש ביטוי כזה שמקורו, כמובן, בציטוט המקראי.
    לקנסל זה מצויין.
    אוטו פוקוס: אתה צודק, כמובן. למרות ששנות החמישים הן ככל הנראה מועד מוצלח יותר להתחיל איתו לטעמי. למרות זאת, אין כמובן סיבה להתעלם מההבדלים בין קבוצות גילאיות שונות בתוך הדבוקה הצרכנית של הקפיטליזם הפוסט-תעשייתי.
    אני מסכים איתך, אגב, שחלק ניכר מאובסיית הדורות הזו הוא לא יותר (ולא פחות) מביטוי ציני לצורך למתג כל קבוצה מחדש כדי שאפשר יהיה למכור לה מותגים חדשים בשם השוני האינהרנטי בינך לבין אחותך הגדולה ממך בשלוש שנים שהיא דינוזאורית אנכרוניסטית שלא מבינה כלום מהחיים שלה.
    יובל: קצת קשה לי להחליט מתי בדיוק נעשה רלוונטי לאפיין דורות בלי מאורע היסטורי מטלטל, בהחלט יכול להיות שהמאה התשע עשרה היא הנקודה המתאימה. אבל ברור למדי שאין טעם של ממש להבחין תרבותית בין דורות בימי הביניים.
    ההבדלים, בחלקם הגדול, אכן ייטשטשו עם הזמן, לא בגלל שהם לא קיימים אלא בגלל שהעדויות שנשאיר אחרינו תכלולנה בליל של כל הדורות שהיו פעילים ברגע נתון.
    בנוסף כדאי לזכור שאנחנו עוד לא יודעים מתי ואיך תגיע המהפכה הבאה ולכן אנחנו עוסקים בהבדלים שבהחלט יוכלו להיראות כניואנסים מייד אחרי שפריצת דרך אמיתית בטכנולוגיה גנטית תתרחש למשל.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. יפה אמר אוטו-פוקוס.
    פייסבוק יש גם לאמא שלי וגם לאחיינית ושתיהן מקליקות על אותן פרסומות וקונות מוצרים שהן לא צריכות בכסף שאין להן.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. במדעי החברה מתייחסים להבדלים בין דור ראשון (המהגרים עצמם), לדור שני (בני מהגרים), לדור שלישי (שכבר נחשבים ילידים).

    בתחום החינוך נוהגים להתייחס להבדל בין אלו שגדלו עם מחשב בלי רשת לבין אלו שגדלים לעולם של הרשת, כילידים ומהגרים. אני ילידה ברשת, אמא שלי היא מהגרת. אין ספק שיש לזה משמעויות דוריות ל מבוטלות.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. ראשית, רציתי לומר שהשימוש ב"דור" בתגובה הקודמת שלי היה אמור לקשר לשם שלי, כך שזה יצא נחמד.
    שנית, פוסט מעניין ביותר ואני מחכה בקוצר רוח להמשך, למרות הדיסקליימר.
    ושלישית, בהתייחס לתגובה של prokariot, גם לאבא שלי יש פייסבוק, אבל אני תופס מבוגרים שטרחו לפתוח חשבון ככאלה שמנסים להתקרב לצעירים. (או במקרה של אבא שלי, להבין על מה כל הבלאגן ולשחק הרבה במשחקים קטנים שיש בפייסבוק, הרבה יותר מאשר להשתמש בפונקציה של רשת חברתית)

    [להגיב לתגובה זו]

  10. דור במובן המילוני זה 25 או 30 שנה להערכתי. זוהי הגדרה שנקבעה מזמן. כל עידן שונה מהעידן שקדם לו, המעבר מפיאודלים לעידן הלאומיות, עידן המהפכה התעשייתית ומהפכת הידע שאנחנו עוברים אשר בתוכה כמות הידע בעולם מכפילה את עצמה כל 5 שנים. הפערים בין ילד בן 13 בן ימנו לילד בן 13 משנות החמישים הם עצומים. הטכנולוגיה, סביבה, המשפט – הכל השתנה.
    אין ספק שזה הביא לאינפלציית יתר בדיבורי "דורות", אבל אי-אפשר לרצות לשמר את החלוקה הישנה לדורות.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. אינפלציית הדורות הזאת היא עוד דוגמא לבעיית הקיטלוג והסיווג שצצה כל הזמן בעולמנו המבעבע והמתפוצץ מאינפורמציה. אם פעם היה קל למיין אנשים לקבוצות שמייצגות דורות בצורה שכל אחד יתאים בול לקבוצה אחת, היום על כל אחד מאיתנו מודבקות מאות מדבקות בגדלים וצבעים שונים, כל אחת נותנת לנו מכנה משותף עם קבוצה אחרת של אנשים. אם לאנשים בא לקרוא לכל קבוצה כזאת "דור", סו בי איט. אפשר לקרוא לזה גם "משה".

    כאן יש הרצאה נהדרת של דיוויד ווינברגר, המחבר של Everything is Miscellaneous:
    http://video.google.com/videoplay?docid=2159021324062223592
    גם הספר וגם ההרצאה חותרים תחת הניסיון לארגן את העולם בצורה אחת ומציגים בצורה משעשעת ומגניבה את הבעיות של גישות הקיטלוג והסיווג וכמה אלטרנטיבות לארגון מידע בעולם שצריך לקבל באהבה את הכאוטיות שבו (תיוג המוני של כל דבר ועניין, למשל). אני אהבתי.

    [להגיב לתגובה זו]

  12. נמרוד: אני לא מקבל את הטענה שלך.
    בסדר, קצב גידול המידע גדל. אז מה? מי אמר שקצב גידול המידע הוא הקריטריון היחיד לשינוי? מבחינות אחרות – גאופוליטיקה, יחסי יצור, יחסים אתניים ועוד – החברה שלנו לא מאוד דינמית, יחסית לתקופות קודמות. מאז נפילת הגוש המזרחי – לפני 20 שנה – לא קרה כאן שום דבר חשוב באמת, למעט מה שאולי עומד בפתח.
    תשווה את זה למי שנולד ב-1890, הספיק לראות שתי מלחמות עולם, מעצמות קורסות ומעצמות אחרות קמות, שיטות משטר חדשות שמשנות את כל מה שידענו על איך מדינה מתנהלת – התקופה שלנו משעממת.

    אין ספק שמנקודת המבט שלנו, 1909 ו-1989 נראים כמעט בדיוק אותו הדבר, אבל ברור לחלוטין שבין 2009 ו-1999 יש תהום פעורה שאי אפשר לגשר עליה. אבל אם תחזור ותבדוק מה כתבו בכל תקופה, תראה שכולם חשבו ככה – עכשיו הדברים התחילו באמת להשתנות, לא כמו החברה הסטטית של פעם.
    אז יש שתי אפשרויות – או שקצב השינוי הוא לוגריתמי*, ומואץ עוד ועוד לאורך השנים – או שזו תכונה של האנושות, לחשוב שפעם הכל היה אותו דבר והיום הכל משתנה. אני בוחר באפשרות השניה.

    *אללי, אני מדבר פה על פונקציות מתמטיות. שחר, אם לוגריתמי לא מתאר את הגרף שאני רוצה, תערוך את התגובה למשהו אחר.

    [להגיב לתגובה זו]

  13. *אקספוננציאלי, אם אני מאיית נכון. את הגרף עושים עם ציר y לוגריתמי, כדי להצליח להראות משהו.

    [להגיב לתגובה זו]

  14. […] גיל 40 אמיתי. פוסט שמתקשר לתפישת הזמן של דור ה-Ctrl-Z כחלק מפרויקט דורות שעוד ייצא מההקפאה, פוסט שמתקשר באופן ראוי ולא באמת […]

  15. […] שנה כבר עברה מאז שהכרזתי כאן על פרויקט דורות. כבר אז היה ברור לי שהיומרות שלו חורגות בהרבה ממה שיוכל […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting