מדיה חברתית? אין כזה דבר

יש עכשיו איזה דיבור ביקורתי על כל הנושא של "מדיה חברתית". לא שאין לי מה להגיד בעניין, אבל רגע לפני שאזרוק גם את שני הסנט שלי פנימה (אם פייפל יעבוד כמו שצריך) אני מרשה לעצמי להיות קטנוני, ולו למראית עין, ולהזכיר לכולנו שאין כזה דבר מדיה חברתית.

הנה מה שיש למילון אבן שושן להגיד לנו על מדיה

מדיה (נ"ר) [מלטינית: medium תיכוני, בינוני, ובריבוי: media] כלל אמצעי התקשורת: עיתונים רדיו, טלויזיה ואינטרנט. גם: מדיומים: השפעת המדיה על דעת הקהל..

ההגדרה עצמה לא כל כך חשובה כרגע. הרבה יותר חשובים ממנה הם ראשי התיבות שבראשה, כן, כן, נ"ר, וכפי שמובהר בהוראות למעיינים במילון:

נ"ר – נקבה ריבוי (שם עצם נקבה המצוי בלשוננו או שנרשם במילון בצורת ריבוי, למשל: בחורות, נשים).

כמו שמזכירים לנו גם הסוגריים המרובעים בסקירה אטימולוגית קצרה: המילה מדיה היא צורת הריבוי של המילה מדיום.

אז בלי שום קשר לשאלה אם יש כאן דמיון לכת, ואם יש כאן ניתוק ממשמעותה המקורית של המילה חברה, הרשו לי להזכיר לכם שפשוט אין כזה דבר מדיה חברתית.

על מדיה חברתיות, לעומת זאת, יש לי כמה דברים להגיד, בהזדמנות אחרת.

יבוא, מן הסתם, מי שיטען לקטנוניות מצידי. לא מקובל עליי.

לו הייתי פוגש פיזיקאי ישראלי שהיה מצהיר על עצמו שהוא מומחה ל"מכניקת קוונטוּם", יש להניח שהייתי זע במבוכה, אבל אחרי מחשבה קצרה הייתי חושב לעצמי שאם הוא אכן יודע לפתור את המשוואות הרלוונטיות למכניקת הקוונטִים או לנתח תוצאות ניסוי הרי שפחות חשוב לי שיידע לקרוא לתום העיסוק שלו בשמו.

אבל שמישהו, שכל יוקרתו המקצועית תלויה על יומרה לשליטה ברזי התקשורת שוגה כבר בהגדרת תחום העיסוק שלו אני חושב שכדאי לוותר על שירותיו. בדיוק כשם שלא הייתי סומך על עורך דין שכרטיס הביקור שלו מצהיר שהוא מומחה בחוק הפלילית.

והערת אגב (ויראלית!!!)

כשלורי אנדרסון שרה Language is a Virus ב-1986, והתבססה על רעיונות של וויליאם ס. בורוז היה באמירה הזו משום גילוי דרמטי על האופן שבו רעיונות מפיצים את עצמם בחברה אנושית, והיה באמירה הזו גם נופך קודר ומחניק של אימה.

[gv data="DZkjoXyexKk"][/gv]

בעולם המונחים של כל מיני "מומחי מדיה חברתית" ויראליות הפכה לגביע הקדוש וויראלי למחמאה האולטימטיבית.

מפחיד.

11 תגובות ל“מדיה חברתית? אין כזה דבר”

  1. הידד! הגיע הזמן שמישהו ירים את כפפת הנאציוּת הלשונית. לצערי השגיאה הזאת היא באמת הבעיה האחרונה שלי עם "מדיה חברתית" ו"מומחי מדיה חברתית" ו"קמפיין מדיה חברתית" ו"כושלאימאשל מדיה חברתית" P:

    [להגיב לתגובה זו]

  2. הערונת, שהמטאפורה של בורווז/אנדרסון, לא מתמקדת באספקט ההפצה דווקא.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. בכלל לא בטוח שזה נכון. מדיום בלטינית הוא אמצעי, או תווך. מדיה הוא הריבוי הלטיני של של מדיום (כמו שדאטה הוא הריבוי הלטיני של דאטום ובקטריה הוא הריבוי של בקטריום). אבל באנגלית התקבעה השימוש במדיה כאמצעי תקשורת (גם ביחיד וגם ברבים) ומכאן למשל מולטימדיה. במעבר לעברית, ששאלה את השימוש הזה מאנגלית, אין צורך להקפיד על הריבוי הלטיני שלא נשמר כבר באנגלית ולא תואם את צורת הריבוי האינטואיטיבית בעברית (קריא: מדיות, בקטריות, דאטות).

    נאופן מפתיע, האקדמיה ללשון עברית מסכימה איתי (פעם ראשונה שזה קורה לי) ומתרגמת מדיה בעברית למדיה ולמדיום באנגלית http://hebrew-terms.huji.ac.il/teva_result.asp?ErText=%EE%E3%E9%E4

    [להגיב לתגובה זו]

  4. קודם כל סחתיין על קטנוניות הלשון :)
    אבל ברצינות – הבעיה שאתה מעלה רלוונטית רק בעברית (ובאמת בארץ הרבה מן המומחים [בכל תחום] הם וואנבי'ז). באנגלית – social media הולך טוב ובאמת המונח מתייחס למגוון תופעות. מי מלבד גל מור מתייחס לדיבור העברי על הנושא?

    וסחתיין 2: סחתיין על לורי אנדרסון.

    וקטנוניות 2 – לעיתים השפה יוצאת מהמשמעות המילולית וזה מה שקרה ל'מדיה' בעברית מודרנית. אני אהיה מעט יותר סלחן כלפי ה"מומחים".

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אוף, כל כך צודק

    וכל כך נמאס לי מכל האנשים שמדברים איתי על "מדיות" מסביב.

    שלא לדבר על "אנרגיות".

    [להגיב לתגובה זו]

  6. לפרוטוקול, "אנרגיה" זה ביחיד גם בלטינית. (לא שאני חושב שצריכה להיות לכך השפעה כלשהי על השימוש של המילה בעברית.)

    [להגיב לתגובה זו]

  7. trischi, greentul: תודה.
    יניב: אני מנחש שההתנגדות של greentul ל"אנרגיות" היא לאו דווקא לשונית, אלא יותר תרבותית.
    אורי: האמת היא שכבר חמש עשרה שנים שהמטאפורה הזו יושבת לי בראש מאז הקראיה של איזה ראיון ישן במונדו 2000 או ב-Wired ובהחלט יכול להיות שהשארתי לעצמי חלק ממנה וזנחתי אחרים. אחזור לקרוא קצת כדי להיזכר.
    אורן: ודאי שהבעיה קיימת רק בעברית, ואני חושב שזה מאוד משמח. בזכות הבעיה הזו השרלטנים נחשפים עוד לפני שפתחו את הפה. קישרתי לשניים, אבל יש לא מעט כתיבה על "מדיה חברתית" בזמן האחרון.
    סמיילי: נו, כן, כבר במהלך הכתיבה שקלתי להוסיף את הדיסקליימר ההכרחי של כל טהרני הלשון בעת האחרונה בדבר הכניעה של האקדמיה לכל גחמה ועיוות לשוני המגיעים מלמטה.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. סביר להניח (ומכאן "לפרוטוקול"), אבל ההקשר מעיד אחרת.
    על כל פנים, "עיוות לשוני", נו. בלטינית media היא צורת רבים, זה נכון. אפילו מסמנת ריבוי אמיתי. עדיין לא הבינותי למה אתה סבור שצריכה להיות לכך השפעה כלשהי על השימוש שלה בעברית; לפי הגיון דומה אתה יכול לטעון שאין כזה דבר "השפעת המדיה על דעת הקהל", אלא רק "השפעת המדיאורום על דעת הקהל", ושיחצ"נים לא שולחים ידיעות למדיה אלא למדיאיס.
    מה שהעברית שאלה – מן הלטינית או מן האנגלית, זה לא משנה לענייננו – הוא רצף של צלילים, לא המידע הדקדוקי שנלווה אליו.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. יניב: להגנתי אני יכול לגייס בשלב ראשון את ההסכמה של אבן שושן שאומרת שאני לא לבד.
    בשלב שני, בהחלט ייתכן שיש כאן עניין של גיל. אני עדיין זוכר ימים שבהם היתה בעברית הקפדה על ההפרדה בין מדיום (כיחיד) לבין מדיה (כרבים) וחורה לי שההפרדה הזו נשחקה. יותר מזה, ברור לי שהשחיקה של ההפרדה נבעה מבורות.
    ולסיום אוסיף שלדעתי אם תשאל את אותם מומחים מהי "מדיה חברתית" הם יהיו הראשונים להגיד ולהדגיש את הריבוי והגיוון שמאחורי המושג הזה ולכן חבל עוד יותר שהם מתעלמים מהיכולת (ולדעתי גם הצורך) לגלם את הריבוי הזה כבר בשם עצמו.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. לא, ההתנגדות שלי היא לשונית ותרבותית כאחד.

    זאת שגיאה בשפה והתפלצנות בגישה.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. לא קצת הרחקתם לכת? :-) ההתפלספות בשם עצמה האמת,מאד חביבה אך בסך הכל הביטוי הנ"ל הוא תרגום סימולטני של הביטוי באנגלית: SOCIAL MEDIA . אז מה הבעיה כאן? עם המינוח העברי או האנגלי ?
    אני בגדול עם "סמיילי" והיו אחריו עוד מספר חבר'ה בכיוון.

    אבל שאלה לי: נגד מי/ מה אתה בעצם? כל כך הרבה טענות העלת שניכר ש"בטנך מלאה".
    מדיה חברתית היא בסך הכל מספר כלי תקשורת טכנולוגיים שמאפשרים שיתופיות. ולגבי המומחים, יאללה, שיקראו לעצמם מומחים. פה אשמח לגחך קלות,יחד איתך, ולהפריח לאויר אנחה יידישאית "נו, שויין"

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting