גם שם: אני בסינדיקציה
30 ביונ, 2009
פוסט ראשון שלי במסגרת חורים ברשת של גל מור (שנפתח לאחרונה לכותבים חיצוניים): על הביקורת הארסית של מלקולם גלדוול על ספרו החדש של כריס אנדרסון (כן, כאילו יש אנשים שקוראים כאן ולא קוראים את חורים ברשת).
אם הגעתם דרך חורים ברשת אתם מוזמנים לשוטט כאן כמובן.
אולי תתעניינו בפוסטים האלה (שקשורים בצורה זו או אחרת לנושא):
על העיוורון המוסרי של אנדרסון:
על בלוגים, קואופטציה, מקצוענים וחובבים.
חלומות, ג'אנק פוד, מדפים כלכליסט.
ענייני זנב ארוך:
כמה הערות זנב ארוך – בעקבות הראיון של כריס אנדרסון לגיא רולניק.
קצת באחור – על הזנב הארוך של תפוז.
אשליות הבלוגוספירה 2 – הבלוג כאלבום קונספט (קצת בדוחק, חייבים להודות)
על עצם היומרה שלי להיות חלק בויכוח המתהווה בין אנדרסון לבין גלדוול:
30 ביוני, 2009 בשעה 12:01
לגבי: "כאילו יש אנשים שקוראים כאן ולא קוראים את חורים ברשת" – עד לרגע זה לא ידעתי על קיומו של "חורים ברשת".
(ידעת שתהיה תגובה כזו, לא?)
[להגיב לתגובה זו]
30 ביוני, 2009 בשעה 12:02
יובל: למה אתה חושב שכתבתי את המשפט המיותר הזה?
[להגיב לתגובה זו]
30 ביוני, 2009 בשעה 12:18
דווקא הייתי קוראת את "חורים ברשת", אבל כשהפסקתי לעשות את הדולי היומי הסרתי אותו, יחד עם עוד זיליון פידים אחרים. אני ממש משתדלת לצמצם את כמות הפידים ברידר שלי, והפוסטים החשובים באמת ב"חורים ברשת" משותפים ממילא בפריטים המשותפים של החברים שלי.
[להגיב לתגובה זו]
30 ביוני, 2009 בשעה 12:43
סתם הערונת לגבי הזנב הארוך. זה כבר זמן שהמודלים העסקיים עוברים מהתמקדות בזנב הארוך אל התמקדות בטורסו – כלומר לא בראש אבל גם לא בזנב הארוך, הבלתי מפולח והכמעט אקראי.
למשל כאן: http://chasnote.com/2007/04/27/forget-long-tail-its-the-long-torso-that-matters/
[להגיב לתגובה זו]
30 ביוני, 2009 בשעה 22:34
דולי: רגע, זה סופי שהפסקת לעשות את הדולי היומי?
אורן: לזכותו של אנדרסון אני חייב לומר שיש לו הגדרה מוצלחת מאוד להבחין בין הראש לבין הזנב (הראש מוגדר לפי הגודל הפיזי של חנויות). כל האחרים שמדברים על "גוף" או על"טורסו" או על שינוייםבאורך הזנב נשמעים לי תמיד כמנפנפי ידיים אף יותר ממה שטבוע בעיסוק הזה מלכתחילה.
[להגיב לתגובה זו]
1 ביולי, 2009 בשעה 9:57
למעשה, אני שוקלת לפתוח בלוג בנושאים שבהם אני ממילא מתעסקת במחקר שלי, יש לי הרבה לינקים מעניינים ותובנות שבא לי לשתף בהן. העניין הוא שלדעתי אין לזה קהל משמעותי בעברית. אני עדיין מתלבטת אם לפתוח בלוג באנגלית או לוותר על זה ולהשקיע יותר זמן במחקר עצמו :)
[להגיב לתגובה זו]
2 ביולי, 2009 בשעה 19:30
דולי –
אני בעד הבלוג. לדעתי זה גם משתלם. זה מכריח לנסח טענות באופן מובן ואולי גם תקבלי זויות מעניינות בתגובות.
[להגיב לתגובה זו]
6 ביולי, 2009 בשעה 9:39
וגם בני"ט פרסמו ביקורת:
http://www.nytimes.com/2009/07/06/books/06maslin.html?_r=1
[להגיב לתגובה זו]
6 ביולי, 2009 בשעה 17:09
האמת היא שהמאבק ביניהם בכלל לא מפתיע ואני מופתע שלקח להם כל כך הרבה זמן עד שהתחילו לריב ברצינות. הם המייצגים הבולטים ביותר של סוג כתיבה פופולארית מאוד בעשור האחרון שעוסקת בהיבטים פסיכולוגיים לתהליכים כלכליים, חברתיים וכו' (גם חכמת ההמונים שייך לז'אנר הזה למשל). אלו כותבים שהם לרוב לא אקדמיים בעצמם שלוקחים מחקרים אחרים ומשלבים אותם בתיזות מעניינות עם שמות קליטים. יש הרבה ביקורות על שניהם ועל התיזות שלהם מבחינה מחקרית אבל הם עושים שירות חשוב בנגישות של כתיבה אקדמית לציבור. כל אחד מהם רוצה להזכר ככותב החשוב של זמנו וזה טבעי שיריבו על זה.
[להגיב לתגובה זו]