פרובלוגר, מואה? מדור צרכנות חד-פעמי (?)

בין 11 הסימנים שנמנו בחורים ברשת להיותכם פרובלוגרים היה גם

אתם אשכרה מעוניינים לקבל שירות גרוע אצל אחד מספקי השירות, רק כדי שיהיה לכם חומר לכתיבה.

אז לא, אני לא חושב שאני בדרך להיות פרובלוגר, בשום מובן אפשרי, ואם להודות על האמת, לא כל כך נוח לי עם ריבוי הפוסטים הצרכניים ששטפו את האזור לאחרונה, ואף על פי כן אני מוצא את עצמי חונך כאן איזה מדור צרכנות, מאמין ומקווה שיהיה חד-פעמי, או לפחות נדיר מאוד.

                   אפרובלוגר                                              בלוגר

עיריית תל אביב-יפו: הטוב והרע

שלשום בצהריים סרתי למרכז השרות של עיריית תל אביב-יפו כדי להוציא תו-חניה אזורי. שעה ודקה (אני יודע, כי הדקה הזו עלתה לי בעוד ארבעה שקלים בחניון גן העיר) הספיקו לי כדי לערוך סיבובים חטופים בשתי חנויות הספרים של גן העיר, לגלות שמוקד השרות עבר ממרתף גן העיר אל תוך בניין העירייה, לצייץ בטוויטר שאני מתכוון לבדוק אחר כך את בודהה בורגרס ולקבל שתי המלצות (אחת באיחור מרגיז של דקות ספורות) וגם, כמובן, להוציא את תווי החניה המבוקשים ושתי תעודות תושב.

מובן מאליו שהפוסט הזה לא היה נכתב אילו בכך היתה מסתכמת החוויה, כי מי כותב פוסט צרכני על חוויה מוצלחת? אולי פרובלוגרים?

אז על מה באמת רציתי לכתוב?

אה, כשהתיישבתי מול נציגת השרות האדיבה של העירייה היא הקלידה את פרטי הבקשה ומייד אמרה לי "רגע, אבל כבר יש לכם תווי חנייה".

ואכן, שבוע בדיוק לפני אותו יום פניתי לאתר העירייה המספק טופס מקוון להגשת הבקשה תוך הבטחה לאספקה של התו על-ידי שליח תוך 48 שעות. מילאתי את הטופס, סרקתי את כל המסמכים הדרושים והעליתי לאתר, ואז המתנתי. יומיים אחר כך התקשרתי לבדוק מה קורה. "היינו בהשתלמות אתמול" נמסר לי, כך שהכל מתעקב. אותה תשובה סופקה לי גם למחרת, וכששאלתי אם הם יכולים לראות את הפנייה במערכת שלהם לפחות נאמר לי ש"ההוא" שיכול כבר אינינו ומומלץ שאתקשר ביום ראשון. גם ביום ראשון חזרה על עצמה אותה תשובה בשינויים קלים. ביום שני בבוקר נאמר לי שככל הנראה הבקשה לא נקלטה. ויתרתי והחלטתי להגיע לעירייה בצהריים.

שעתיים אחרי שיחת הטלפון שלי מהבוקר, וחמישה ימים אחרי שחלפו אותן 48 שעות הגיע אותו "ההוא" לטיפול בבקשה.

אילו היו מתחייבים באתר לזמן טיפול של שבוע בהחלט יכול להיות שעדיין הייתי מעדיף את הטיפול המקוון. אילו הייתי מקבל לכל הפחות אימייל שמאשר את העובדה שהבקשה נקלטה במערכת (הרי מסרתי להם כתובת אימייל בתהליך) גם אז הייתי ממהר פחות. אילו לפחות היתה איזו מערכת שמאפשרת לנותני המענה הטלפוני לבדוק אם בקשה כזו נמצא בכלל בטיפול גם אז סביר להניח שלא הייתי מוצא את עצמי בסיטואציה המגוחכת הזו.

כיוון שכל אלה לא התקיימו יצא לי לפחות לטעום את הבוריטו המוצלח של בודהה בורגרס.

עיר המלכים באילת – למצוא אתונות, פעמיים

יום אחד (אולי) עוד ייכתב כאן פוסט מהורהר על רשמי החופשה המשפחתית באילת (כותרת אפשרית: בואי נימלט אל האספלט). עד אז – קיטור צרכני נוסף.

 

רגע לפני שיצאנו לדרך טרחנו לרכוש כרטיסים לעיר המלכים* דרך האתר כדי לחסוך כמה שקלים במחיר. בעצירה הראשונה בדרך בדקתי את תיבת האימייל שלי ושמחתי לגלות את אישור ההזמנה נח בה.

כשהגענו למקום, כעבור יומיים הסתבר שהזמנת כרטיסים דרך האתר אמנם חוסכת כמה שקלים, אבל באופן מגוחך, מבזבזת לא מעט זמן בפשפוש באיזה קלסר. לא נורא.

כשחזרנו הביתה בדקנו את חיובי כרטיס האשראי כדי לקבל אומדן של עלות החופשה והופתענו מאוד לגלות שחוייבנו פעמיים בסכום הזמנת הכרטיסים (תזכורת: הפעם כן קיבלתי אימייל עם אישור הזמנה – אחד בלבד כמובן). סדרת טלפונים לקופת האתר הובילה לעלייה הדרגתית בטון השיחה עד שמצאתי את עצמי בסופו של דבר מעברו השני של קו הטלפון עם אחראית הקופות, ובסופה בוטל אחד החיובים. הייתי שמח לפטור את הכל כטעות אנוש שנפלה באחד הצדדים אלמלא החלק הבא בשיחה שנערכה בינינו לפני הביטול המיוחל (הפרטים לא בהכרח מדוייקים, ציטוט מהזכרון אחרי קרוב לחודשיים).

"כן" היא אמרה לי "אני רואה כאן בבירור שני חיובים על סך 310 ש"ח, אחד מ-10:39 ואחד מ-10:45 ביום א' שעבר".

"נו, וזה לא נראה לך מוזר?"

"מאיפה אני ייכולה לדעת מה מוזר? הנה, כרטיס אשראי שמסתיים בספרות WXYZ."

"רגע" קפצתי כמוצא שלל רב "אבל כרטיס האשראי שלי מסתיים בספרות ABCD וסתם חייבתם אותי גם בהזמנה של כרטיס אחר".

"סליחה, חכה שנייה, כן הנה אני רואה שניחיובים לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות ABCD, אחד ב-10:28 ואחד נוסף ב-10:33".

בשלב זה, כשהתברר שבמהלך פחות מחצי שעה חוייבו שני כרטיסי אשראי שונים באותו הסכום פעמיים בהפרש של כחמש דקות בין חיוב אחד למשנהו עלה בי החשד שמדובר בעניין מגמתי.

"לנו אין מושג מה קורה עם ההזמנות דרך האתר" נעניתי, "אתה מוזמן לפנות לחברה שמפעילה את האתר (קוצ'י)".

באיחור של חודשיים ביצעתי את הפנייה המומלצת וקיבלתי את התשובה הצפויה למדי

הי שחר,

אנא הפני את בקשתך לעיר המלכים.

בברכה,

עומר

כיוון שלעיר המלכים פניתי כבר קודם, וכיוון שבפנייה שלי הודעתי כי אני מתכוון לפרסם את הסיפור בבלוג, אני מוצא שעמדתי בסטנדרטים הדרושים מפרובלוגר.

בין אם מדובר בטעות מערכתית או בסתם צירוף מקרים, עשו לעצמכם טובה והקפידו לבדוק את פירוט החיובים בכרטיס האשראי שלכם.

* הבילוי בעיר המלכים, בסך הכל, מומלץ אך ורק למשפחות עם ילדים שגובהם עולה על 1.20 מ', שכן ילדים נמוכים יותר ייאלצו לוותר על האטרקציה המרכזית של המקום. כמו כן, כיוון שהכרטיס מאפשר כניסה לכל אורך היום (וכן ביומיים שאחריו) מומלץ בהחלט לצאת מהמקום לארוחת צהריים ולוותר על ההיצע השמנוני והסינטתי של הג'אנק פוד במרתף.

4 תגובות ל“פרובלוגר, מואה? מדור צרכנות חד-פעמי (?)”

  1. אני לא נוהג, אבל לפני כשנתיים הייתי צריך לפנות לעיריית תל אביב בעניין חיוב שהם עשו בניגוד לפטור שהם עצמם נתנו. כל תכתובת האי-מייל איתם הייתה כמו להתכתב עם המתים, ניסיונות לפתור את העניין בטלפון או בדואר נענו בהסברים שזה מטופל, כשבכל פעם יש סיבה אחרת לעיכוב, וכשסוף סוף הגעתי לארץ וניגשתי לטפל בזה בעצמי, אחרי ששלחו אותי לשלוש קומות שונות בבית העירייה וגם למרכז השירות בגן העיר, כשבכל מקום טוענים שזו לא האחריות שלהם, הודיעו לי בסוף שמאחר שהממשק הממוחשב בדיוק הוחלף, ייקח זמן עד שהדברים יסתדרו, אבל אין לי מה לדאוג. בינתיים חלפו כשנתיים, הכסף עדיין אצלם, והאמת היא שאני די מודאג. אולי גם אני צריך לשקול להפוך לפרובלוגר.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. תום: שמע, מאז הפרישה המפוברקת שלך כבר עברת לקצב עדכון של פרובלוגר, עכשיו רק תדאג לזה שהפוסטים יהיו משעממים ויש לך את זה.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. *מזמזמת ג'ינגל קליט*

    [להגיב לתגובה זו]

  4. There's no secret about success. Did you ever know a successful man who didn't tell you about it?

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting