הישרדות: איי האזיזרים*

בימים אלה, אם הצלחתם לפספס, משודרת בערוץ 10 העונה השלישית של הישרדות. "הישרדות הפיליפינים".

העונה הראשונה, שצולמה ברפובליקה הדומיניקנית נקראה, כזכור, "הישרדות האיים הקריביים", ואילו העונה השנייה שצולמה בפנמה זכתה לשם "הישרדות איי הפנינה".

משהו מוזר בבחירת השמות הזו. יש להניח שגם לקבוצת האיים הקטנה שנבחרה לארח את העונה השלישית יש שם מקומי ציורי לא פחות מ"איי הפנינה". גם "האיים הקריביים" הוא שם שנושא עימו ניחוחות אקזוטיים של חופים עוצרי נשימה ושל קוקטיילים צבעוניים הנלגמים עליהם. הפיליפינים, מנגד, טעונים דווקא בהקשר שונה לחלוטין. כמו שציטט תום מפיו של זאב דרורי "הייתי על תקן פיליפיני". הזכירו את הפיליפינים בישראל, או בכל מדינה מערבית אחרת, ומייד יעלה בראשו של בן שיחכם זכר העובדת שסעדה קרוב משפחה בערוב ימיו, או שניצלה את אחר הצהריים החופשי שלה כדי להרוויח עוד קצת כסף בעבודות נקיון. הפיליפינים, שלא כמו הקריביים, ודאי שלא כמו איי הפנינה, קרובים בעולם האסוסיאציות שלנו למחלקה הגריאטרית בבית-החולים הרבה יותר מאשר לעצי קוקוס ושוניות אלמוגים.

וכך עולה התהייה מה עומד מאחורי הבחירה המוזרה הזו.

באחד הפרקים ששודרו לאחרונה הושטו חברי אחד השבטים לאי שכן כדי להתמודד בו באתגר חסינות אישית. שם הובאו לכפר דייגים קטן (או שמא לסימולקרה של אחד כזה). "אתם כאן" אמר להם גיא זוארץ "גם כדי לראות קצת איך חיים המקומיים".

אבל הביטו לרגע במפה הזו. קרטוגרמת פעפוע מבית worldmapper. הפיליפינים חולקו בה לרשת צפופה של ריבועים, ולאחר מכן, באמצעות שיטה מתמטית מרתקת (אולי יבוא כאן פעם פוסט טכני על השיטה הזו) שונתה המפה כך שכל ריבוע כזה יתעוות עד ששטחו יהיה פרופרציוני לאוכלוסייתו, בעוד השטח הכולל של המדינה נשמר. שימו לב, כמה לא מפתיע, עד כמה התנפחו הריבועים באזור מנילה, ומנגד עד כמה התכווצו, כמעט נעלמו, הריבועים באזורי האיים הקטנים והנידחים.

במטרופולין של מנילה וסביבתה, ראוי לציין, חיים קרוב לרבע מכלל תושבי הפיליפינים. לכפר הדייגים שהמתמודדים נדרשו לשנן פרטי טריוויה אודותיו יש קשר קלוש מאוד לשאלה איך חיים המקומיים. מי שיתעניין בשאלה הזו באמת יוכל, עם שובו לארץ, למצוא בקלות רבה מי שיספר לו על חיים של עוני ודוחק בערים צפופות, חיים שדוחפים אדם מן היישוב לעזוב מאחוריו משפחה וילדים (נו, אתם יודעים, כמו נעמה קסרי) ולהגיע עד לישראל כדי להחליף חיתולים לזקנים סיעודיים, או לחיות בפחד מפני מבצעי יחידת עוז.

ואולי, תהיתי פתאום, יש מי שרוצה שנדמיין את הפיליפינים האלה שלנו, גומרים את עבודתם כאן ועוזבים מרצון בחזרה לגן-עדן של בקתות דייגים ציוריות, מפרצים ואגמים קסומים, ועצי קוקוס.

הישרדות הפיליפינים (מנילה)

הנה רעיון, אם כן, לאנשי ערוץ 10, או למי שיקבל את הזכויות על הפורמט לכשתסתיים הפארסה הנוכחית. אוצו לצלם עונה נוספת של הישרדות הפיליפינים עם מתמודדים מקומיים. השבטים, תוכלו לקרוא להם "בילינסון" ו"אסותא" למשל, ישוכנו באזורים שונים של מנילה, ובמשימות שיושתו עליהם ייאלצו להתמודד עם קבלני כוח אדם ישראליים או עם נוכלים מקומיים המבקשים להרוויח מעט על גבם. לאחר האיחוד יישלח השבט החדש, אפשר לקרוא לו "עוז" להמשך צילומים בישראל, בשלב זה תוחלף ההדחה המסורתית שבתום מועצת השבט בתהליך הרחום יותר של "עזיבה מרצון". לזוכה בגמר הגדול אפשר יהיה לארגן אשרת עבודה לכמה שנים טובות. ציקי סלע, אגב, זכור לי מימיי בחיל השלישות כמרצה כריזמטי למדי, וכיוון שהוא מובטל כרגע, נדמה לי שהוא יסתדר מצויין עם פריים טיים ומצלמות, לא פחות מגיא זוארץ.

* אם מסיבה כלשהי עוד אינכם מכירים את המונח אזיזרים, אתם מוזמנים, בפקודה, לרוץ ולקרוא את הפוסטים של תום על משרד הפנים ומלחמתו בהם (1, 2).

6 תגובות ל“הישרדות: איי האזיזרים*”

  1. אתה בסדר, אתה.
    מבין המשימות לאחר האיחוד: קבלת שכר מקבלן, קבלת הדרכון בחזרה מקבלן, קבלת טיפול רפואי בארץ וכמובן המשימה המאתגרת מכולן – ניווט בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב (שסביבותיה מקושטים, לאחרונה, בגרפיטי רבים של "גירוש עכשיו" – ולמען ההגינות גם ב-graffiti busting של הגרפיטי הללו).

    [להגיב לתגובה זו]

  2. ולגבי "הייתי על תקן פיליפיני": בסמוך למקום מגוריי לפני כמה שנים היתה סוכנות עבדים, סליחה – סוכנות כח אדם סיעודי, שעל שלט הפרסום שלה היא הבטיחה "פיליפיניות מתאילנד, מאוקראינה" ומעוד מקום כלשהו שאני כרגע לא זוכר היכן הוא היה אבל בהחלט לא היה הפיליפינים.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. אני לגמרי לא אתפלא אם מישהו בערוץ 10 יקפוץ על הרעיון. הרבה יותר קל, כמובן, לדמיין את החיים בחוויה אקזוטית וקסומה, מאשר להתמודד עם נתוני העוני לדוגמה – 33% מהאוכלוסייה בשנת 2006, עם עלייה של כאחוז בשנה.
    ב"חומצה גופריתנית" של אמלי נותומב, אגב, יש תוכניות ריאליטי המתנהלת על פי כללים לא כל כך רחוקים מאלה, וגם ב"הילדה הקטנה והסיגריה" של בנואה דוטרטרה (נדמה לי שלא תורגם לעברית, וגם פחות מוצלח) מופיע רעיון דומה, כך שעל פי ההיגיון שמה שהיום הוא סאטירה הופך מחר למציאות, אפשר בהחלט לשער שאתה בכיוון הנכון.

    ותודה, גם. :)

    [להגיב לתגובה זו]

  4. יובל: תודה, גם אתה בסדר, אין לי מושג איך אתה עומד בויכוחי תגובות אינסופיים, האמן לי. בכל מקרה, האמת היא שכבר היו לי כמה רעיונות למשימות אבל אני בטוח שסלע ואנשי ערוץ 10 יתעלו על כל מה שנוכל להציע.
    תום: שמע, הייתי אומר שאבדוק את הספרים האלה, אבל קצב הקריאה הנוכחי שלי כל כך מביך שאין טעם אפילו לזכור את השמות.
    אגב, בלי קשר לפוסט הנוכחי אני באמת חושב שתכנית שתתבסס על הפורמט הכללי של הישרדות אבל תתרחש בסביבה עירונית יכולה להיות דווקא משהו מועיל ואולי אפילו חשוב.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. […] דר מנדל כותב על הישרדות, על הפיליפינים, ועל תוכניות הריאלטי של […]

  6. ראית את הסרטון החדש של קו לעובד?

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting