יש לך את זה! – חלק ב': I've got the friends, you've got the blog, let's make lots of money

הערת הבהרה: הפוסט הזה הוא החלק השני במעין סיפור מפתח, אבל אין מנעול שמתאים למפתח הזה בדיוק. הסיפור הזה הוא על הבועה והביצה של האינטרנט הישראלי, ועל הרגע הרגיש שעובר עליהן ממש עכשיו. מצד אחד אני מרגיש קרוב מספיק לבועה ולביצה כדי להאמין שהתיאור שלי לא יהיה מופרך. מצד שני אני רחוק ומנותק מספיק (מעולם לא עבדתי בתחום וספק רב אם מי מאנשי הקהילה המדוברת יזהה אותי ברחוב) כדי שהסיפור הזה יישאר בגדר ספקולציה בלבד, כך שאין טעם לנסות ולנחש מי עומד מאחורי הדמות שבמרכזו.

לחלקו הראשון של הסיפור

I've got the friends, you've got the blog, let's make lots of money

במציאות אחרת, כזו שבה הסיפור שלך היה הופך לסרט בכיכובו של צחי גראד (או בעצם, אולי דווקא של מישהו מהקאסט של מקום לדאגה), ולא לסדרת פוסטים בבלוג זניח למדי, הפגישה הזו היתה אמורה להיות הצצה מרגשת ומפחידה אל הפיתוי שבמעבר לצד האפל.

במציאות ההיא הייתם נפגשים במרומיו של מגדל משרדים תל אביבי חדש, נוף עוצר נשימה של העיר הלבנה נפרש מולכם מבעד לחלון ענק. הוא היה יושב מולך בחליפה איטלקית בתפירה עילית ומזכירה חטובה היתה מכניסה לחדר מגש עם סנדוויצ'ונים מושקעים מבית קפה סמוך (אם לא פלטה מסחררת של קומבינציות סושי מופרעות). בסוף הפגישה הוא היה מוציא קופסת עץ של סיגרים קובניים ומציע לך, מוזג קוניאק (XO, ברור ש-XO) לשתי כוסות סניפטר. תוך כדי פגישה היית מבחין פתאום, בקצה שדה הראייה שלך באותה חורבת גג שאדי האלכוהול ממנה עוד אופפים אותך, מודע עד כאב לסמליות של הרגע.

אבל כיוון שלא כך, הרי שנפגשתם בבניין מתקלף על גבול רמת-גן ותל אביב, שמזללה עממית בפתחו וריחות טיגון של שנים בקירותיו. צעיר בגופייה קידם את פניך בחיוך, עמל על הרכבה של ריהוט משרדי מאיקאה. כתם טרי של עמבה עיטר את חולצת הפולו של בן שיחך שעברה כמה מחזורי כביסה וייבוש על תכניות אגרסיביות מידי. הוא בולע כדור כשאתה מתיישב, ממלמל משהו על הצרבת, ועל זה שממש אסור לו סביח אבל זה שלמטה הוא פשוט אלוהי. אחר כך הוא לוגם באיטיות מכוס קלקר, שקיק נייר של ויסוצקי, שואל אם תרצה משהו לשתות. אתה מבקש נס והוא קורא לצעיר מבחוץ. הוא שוב מחייך אליך, מתנצל "אבא, אמרתי לך שהחשמלאי לא הגיע אתמול, והמקרר מקצר, אז אין חלב". אתה מסתפק בשחור. תוך כדי שיחה אתה קולט מהחלון הצר את פתח המוסך שממול, שלט ניאון כבוי של "מכון בריאות אקסקלוסיבי" מעליו, ואתה מודע עד כאב לסמליות של הרגע.

ובפגישה ההיא, המדומיינת והמתוסרטת היית יושב מולו, מזדעזע. הוא היה מפגין כוחניות ובורות, מבהיר לך בכל רגע עד כמה אינו מבין את המדיום החדש ואת המציאות שהשתנתה, שוב ושוב היה שותל בשיחה במקומות הצפויים מילות מפתח בדבר הזנב הארוך והויראליות, לא מוכן לשמוע, ממהר לשורה התחתונה של מכירת שירותים מיותרים לחברות מבולבלות. בפגישה ההיא הוא היה אומר בלוג בכל פעם שהיה צריך להגיד פוסט, מוסיף ה"א הידיעה לטוויטר ולפייסבוק משל היה פייק רני רהב, כורה לעצמו בור של יוהרה ובערות בכל מילה.

אבל כיוון שלא כך, הרי שהוא מביע עניין אמיתי, מבקש שתסביר לו על טוויטר, מנסה ביחד איתך לפענח את הקסם של שירות פשוט כל כך, מוגבל כל כך, ביחד אתם מפריחים ומפריכים תיאוריות על דעיכתו של הנרטיב בעידן החדש, והוא מספר בגאווה שתחושת החמצה מתלווה אליה על התואר הראשון שלו בספרות כללית. הוא רוצה לשמוע הכל, לא ממהר לדבר על עסקים, מבקש שתתקין לו קורא רסס עם כמה בלוגים שאתה ממליץ עליהם, גם עם שלך, בטח, כל אלה שפעילים לפחות (אתה משמיט אחד שנראה לך קצת מביך בסיטואציה הנוכחית, אולי פעם).

כמו לוק סקייווקר היית אמור לקום בסוף הפגישה ההיא, לרוקן את כוס הקוניאק שלך בלגימה מהירה ולומר לא מהדהד, גם לסיגר, גם לסכום הדמיוני שנרשם על פתק, אותך לא יעבירו לצד האפל.

אבל כשהגעתם לבסוף לעיקר הוא המשיך לדבר במתינות, אמר שצריך לבחון כל מקרה לגופו, שלא יהסס להגיד ללקוחות שאין להם מה לחפש במדיה חברתית, גם אם חברת האם שלו תאבד את התקציב שלהם בגלל זה. "אני אלמד הכל יחד איתך" הוא אומר "נמצא את הדרך לתפור לכל אחד את החבילה שבאמת מתאימה לו, אני מרגיש שזו הזדמנות יוצאת דופן לשנינו, אני מכיר את כל מי שצריך להכיר ונמצא בדיוק במקום הנכון כדי להניע את זה, ואתה בדיוק הבנאדם שאני צריך לידי". והסכום – לא נרשם על פתק בחשאיות מיותרת, נאמר בקול בטוח. הרבה פחות ממה שדמיינת, הרבה יותר ממה שהרווחת אי-פעם (למעט שלושה חודשים קצרים כיועץ תוכן רגע לפני שהתפוצצה הבועה הראשונה).

בינך לבינך אתה חושב שבעצם תמיד העדפת את הגמישות והאופי של האן סולו.

לחלק ג'

2 תגובות ל“יש לך את זה! – חלק ב': I've got the friends, you've got the blog, let's make lots of money”

  1. מאת באיחור אופנתי:

    ושוב הקדמתי. זה דורש תיקון.

    הפגישה במרומי עזריאלי שמורה לאנשים שלא מבינים דבר במדיה חברתית, לא ידעת?

    [להגיב לתגובה זו]

  2. […] הפוסטים של שחר “יש לך את זה”:  א’, ב’, ג’, ד’, ה’, ו’, ז’, […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting