רעיונות ב(אימ)פוטנציה 4 – מועדון האקסים

לארכיון המדור 

כן, כמו כולם, גם לי נמאס מרשתות חברתיות. ואף על פי כן, עוד אחת.

איך הכל התחיל: כן, כמו כולם, גם לי יש כרטיס מיותם ומיותר ב-LinkedIn, כזה שיום אחד, אם וכאשר תהיה לי קריירה אולי יטופח מחדש. בינתיים הוא נמק עם רשימת חברים אקראית ששימשה בעיקר לחדש קשר לכמה שניות עם חברים עתיקים שעוסקים בתחומים אורתוגונליים לזה שלי, ושלעולם לא תופק מהם תועלת במונחי קשרים וראיונות עבודה.

בימים בהם עוד שיחקתי מעט עם הפרופיל שלי שם ניסיתי לתהות על קנקנה של ההצלחה. היתרון הגדול של LinkedIn על רשתות אחרות, לטעמי, הוא בפרספקטיבה ההיסטורית. היכולת להכיר את העבר התעסוקתי של בעל הכרטיס היא היתרון הגדול של LinkedIn. לא יכולתי שלא לתהות אם יש תחומים נוספים בהם אפשר לנצל פרספקטיבה כזו. מהר מאוד הצטמצמו כל האפשרויות לכיוון מרכזי אחד.

מוסר כליות: בניגוד לרעיונות קודמים שהועלו כאן, את הרעיון הזה לא אממש, בין השאר, בשל התנגדות מצפונית, הוא סליזי מכדי שאוכל להעמיד את עצמי לצידו בלי להיתקף בושה. אלא שזה הכיוון שאליו העולם צועד, ובמציאות שבה יש מי שלא היו לו עכבות להקים קזינו למרות הצהרות הסוציאליזם שלו, אין ספק שיימצא גם מי שיממש את הרעיון הנלוז הזה.

רקע כללי – לאן העולם צועד: מי שקרא את המאמר ההוא שאורי ברוכין הפנה אליו בקולקטיב, ושכבר דנתי בו מעט בעבר, יכול היה להבין, גם בגלוי וגם מהרוח המנשבת בין השורות, עד כמה השתנה מוסד הדייטינג בקרב צעירי ארצות הברית. הבחור המיסתורי ששמת עליו עין במסיבת האחווה לפני יומיים? זה שאת מתקשה עכשיו לשחזר את תווי פניו בעודך נחלצת מההנגאובר? שתי דקות ייקח לך למצוא את התמונה שלו מהמסיבה (כי מה הטעם להגיע למסיבה שאין אתר שיעלה תמונות ממנה), עוד שלוש דקות ואת כבר קוראת את ה-LJ שלו, מתרשמת מהדיכאון שתקף אותו אחרי הפרידה, משם ל-myspace ול-facebook, תמונות עם האקסיות ב-flickr. רגע, כדאי גם לקרוא מה הן כתבו, מהצד שלהן הוא כבר לא כל כך רגיש. עם קצת מזל אפשר אפילו ליפול על איזה קטע וידאו שיחסוך לך תהיות הרסניות ואשליות לגבי הכושר המיני שלו. אבל מה לגבי אוכלוסית הפנויים והפנויות שכבר מתקרבת לגיל שלושים, או שזה עתה עברה אותו. אלה שמסתפקים בחיפוש נואש בגוגל, כזה שמוביל בדרך כלל לתוצאות חלקיות ולא רלוונטיות, מקסימום קצת מידע על מקום העבודה. בדיוק בשבילם יוקם 'מועדון האקסים'. לאלתר.

הרעיון הבסיסי: עד היום אתה אוכל את הלב על הפחד ממחוייבות שגרם לה לזרוק אותך לפני חמש שנים והשאיר אותך ערירי ומתוסכל? ספר למי שיתחיל לצאת איתה עכשיו, אולי הוא לא יחזור על הטעויות שלך. עדיין לא מבין איך בזבזת חודשים יקרים על דייטים מיותרים עם מי שהתגלתה כשתלטנית להחריד? למה שלא תחסוך עוגמת נפש לתמים שזה עתה קיבל את מספר הטלפון שלה ועומד לחייג בידיים רועדות? עומדת להיפגש מחר עם האחיין של המזכירה המהשרד? למה לא לבדוק מה מספרות עליו האקסיות שלו?

מודלים אפשריים: אפשר לנסות ולייצר רשת חברתית לכל דבר, כזו שבה לקשר שאושר על ידי שני המעורבים יהיה משקל גדול יותר מלזה שצד אחד מצהיר עליו ומנופף בו למול התעלמות של הצד השני (יצאתי שלושה חודשים עם בר רפאלי, בחיי), עם המלצות מותאמות היסטוריה: "אם יצאת עם אמיר עמרם במשך חצי שנה סביר להניח שתרצי לצאת גם עם יואב ניר (סיכויי הצלחה של 36%)" וכן הלאה. אפשר להיות יומרניים פחות ולאפשר העלאה סיטונאית של מידע מכל נרשם.

מודלים עסקיים: נדמה לי שפרויקט כזה יכול למשוך לא מעט פרסום ממוקד, יש לו קהל יעד מאופיין ומפולח, עם צרכים ברורים, ממש כמו לאתרי הכרויות שפורחים בכל פינה, אבל אפשר גם ללכת הלאה. יש לא מעט מידע בנוגע לדייט פוטנציאלי שאפשר לשמור רק למנויי פרמיום, נסו לשער כמה כסף ישלם רווק תל אביב למוד אכזבות כדי לדעת מראש את רמת המתירנות והפתיחות המינית של זו שהוא אמור לפגוש מחר לקפה היכרות.

בעיות מעיקות: פרויקט כזה מחייב עורך דין צמוד שיעבור על כל מלה. מישהו צריך גם לחשוב איך למנוע דווקא מההורים להיות קהל היעד המרכזי של הפרויקט ("אז בגלל זה לא התחתנת עם אורית והבאת לנו נכדים, חתיכת סוטה"). בנוגע להשקעה הראשונית, כדאי לוותר כנראה על angel ולהתחיל לחפש איזה devil עם מזומנים פנויים.

תגובה אחת ל“רעיונות ב(אימ)פוטנציה 4 – מועדון האקסים”

  1. רעיון נחמד עם בעיה בסיסית. אני לא מכיר הרבה אנשים שבאמת רוצים לחסוך לאחרים את התענוג שבליפול לקורי העכביש מהם הם נחלצו בשן ועין.רבים הסיכויים שהם יישמחו לשבת בצד ולחכך ידיים בהנאה. וכשמדובר בקשרים רומנטיים? אדרבא! מצד שני, ייתכן ש"מוסר הכליות" יעבוד שעות נוספות, ושגברים ונשים נוטשות יסנגרו ביתר שאת על האקס אותו זנחו וזאת על מנת להיפטר מייסורי המצפון. בקיצור – בניגוד ללינקדאין (או לסתם רזומה) כאן יש באמת בעיה בסיסית של אינטגריטי.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting