יש לך את זה! חלק ד' – השקה שקטה

הערת הבהרה: הפוסט הזה הוא החלק הרביעי במעין סיפור מפתח, אבל אין מנעול שמתאים למפתח הזה בדיוק. הסיפור הזה הוא על הבועה והביצה של האינטרנט הישראלי, ועל הרגע הרגיש שעובר עליהן ממש עכשיו. מצד אחד אני מרגיש קרוב מספיק לבועה ולביצה כדי להאמין שהתיאור שלי לא יהיה מופרך. מצד שני אני רחוק ומנותק מספיק (מעולם לא עבדתי בתחום וספק רב אם מי מאנשי הקהילה המדוברת יזהה אותי ברחוב) כדי שהסיפור הזה יישאר בגדר ספקולציה בלבד, כך שאין טעם לנסות ולנחש מי עומד מאחורי הדמות שבמרכזו.

לחלקים הקודמים: א', ב', ג'.

אתה משקיע ימים ארוכים בעבודה על הבלוג הרשמי של החברה, מרוצה מאוד מהאסתטיקה והפונקציונליות של התבנית המקצועית שקנית. פה ושם אתה נהנה לנבור בתוך קבצי ה-CSS, אבל בכל פעם שהמשימה נעשית מורכבת מידי לכישורים הבסיסיים שלך יש מי ששמח לענות לך בטלפון, לשפצר את מה שצריך, להוסיף עוד כמה שעות עבודה לחיוב, ויש לך תקציב שמאפשר לך לעמוד בזה. כמה שונה מהמאבקים הארורים שהתרגלת אליהם.

אתה מכין סיכומים פנימיים של מקרי-מבחן מרתקים מכל העולם, מי ידע ששיווק גרילה של יין אוסטרלי אדום לפלח מתרחב של צעירים סינים עשירים דרך אפליקציות חברתיות ב-QZone יכול להיות מרתק כל כך? אחר כך אתה עורך את הסיכומים האלה, מוציא מהם עקרונות עבודה, כותב את עמוד האודות של הבלוג, עורך פוסטים עם טעימות של כיווני עבודה אפשריים. אתה שוקל בינך לבינך מה יתאים גם לשוק הישראלי, מוצא שאתה מפתח אינטואיציה חדה, גם כאן, אתה מרגיש בוודאות, יש לך את זה!

מפעם לפעם אתה שואל מתי יוצאים עם הבלוג לאוויר, מתי מתחילים לעבוד עם לקוחות. הוא מחייך, טופח על הגב שלך ומפסיק את השיחה כשהנושא עולה "אל תדאג, בקרוב מאוד, ואתה עוד תתגעגע לימים האלה, אבל אני רוצה לעבוד יסודי, ובשביל זה אנחנו חייבים השקה שקטה". אתה רוצה לפרסם קישור בבלוגים שלך, גאה בתוצר של חודשיים של עבודה אינטנסיבית, אבל מקבל בהבנה. קורא עוד ניתוח של חברת ייעוץ – התמודדות עם משבר אמון של לקוחות בעזרת קמפיין ויראלי ביוטיוב.

בוקר אחד הוא מתקשר "שמע, יש לנו כמה חדשות מצויינות, אני אגיע לקראת שתיים עשרה לקחת אותך לצהריים, תתכונן".

אתה כבר למוד אכזבות קטנות, יודע שלא צריך להפליג בדמיון, ועדיין מתפתה לחשוב על טקס דרמטי כזה של אחווה גברית, לרגע שבו איש העסקים הותיק והמשופשף, אפוף בעשן סיגר שממלא את החדר הפרטי במסעדת יוקרה יתוודה על גודל הליבידו שלו (אופס טעות, זה מסיפור "אחר").

הוא מגיע בצהריים, אוסף אותך למאזדה 5 החבוטה שלו. חצי שעה אחר כך אתם כבר מכרסמים צ'יפס בלגי פריך, טובלים אותו בארבע קעריות שונות של קטשופ, מחכים להמבורגר (אתה) ולחזה עוף בתנור (הוא).

"טוב, תקופת השקט שלנו עומדת להיגמר" הוא מודיע לך בחגיגיות כשהבשר מגיע "אני על סף סגירה עם שלושה, אולי אפילו ארבעה לקוחות. אני מאמין שהחוזים ייחתמו עד סוף השבוע".

הוא מנחש את הסקרנות הטבעית שלך. "שמע, עד עכשיו לא ערבתי אותך בצד העסקי, ואני מעדיף להשאיר את זה ככה. שום דבר עוד לא סגור, ואני רוצה את הראש שלך עסוק בדברים שבשבילם אתה כאן. אל תדאג, כשיגיע הרגע תדע. אבל נראה לי שמגיע לנו להרים כוסית".

אתה מתלבט מול כוסית הקאווה הריקה כשאתם מחכים לקינוח, הוא קולט אותך ומסמן למלצרית להביא לך אחת נוספת. ואז זה מגיע.

"יש איזה עניין קטן שאני חייב לסגור איתך".

"אתה פרובוקטור לא קטן, ואני נהנה לקרוא את הפרובוקציות שלך בבלוג. אני רוצה שתדע שחשוב לי שתישאר ככה, לא גייסתי אותך בשביל להוציא ממך את הייחוד שלך. אבל יש משהו שחשוב לי להבהיר. מרגע שאנחנו סוגרים עם לקוח אני מבקש ממך לא לכתוב שום דבר שנוגע ללקוח הזה בשום מקום אחר. לא באף אחד מהבלוגים שלך, לא כתגובה בבלוג אחר, גם לא אנונימית. בכל מה שקשור ללקוחות אתה כותב רק כחלק מהחברה, ורק בהתאם למדיניות שנאשר מראש עם הלקוח".

אתה שוב צעיר זועם, רואה איך גופים מסחריים מאוסים חומסים את חופש הביטוי שלו, גוזלים ממנו את הרשת החופשית והאנרכיסטית. היד שלך נשלחת לכיס, אתה רוצה להשאיר את מפתחות המכונית על השולחן, להגיד תודה על הכל וללכת. אבל הוא מקדים אותך וקם.

"אני יכול לנחש בדיוק מה עובר לך בראש כרגע, אבל אני חייב ללכת לשרותים לכמה דקות. זה ייתן לך זמן לחשוב קצת בהגיון ולהבין שאני צודק. אם לא תהיה כאן כשאני חוזר אני אבין שדרכינו נפרדות".

כשהוא חוזר אתה מחייך אליו במבוכה, והוא מחייך נצחון קטן וידוע מראש. אחרי הכל זאת באמת דרישה הגיונית לגמרי, אתה נאלץ להסכים.

המשך יבוא

4 תגובות ל“יש לך את זה! חלק ד' – השקה שקטה”

  1. אי, זה כואב. באמת לך תתמודד עם כזו בקשה.

    וכרגיל, אתה כותב מעולה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אאוץ'.

    רגע, מותר לי עוד לכתוב בכלליות על זה שהסלולר מרעיל את כולנו, בלי להזכיר את שם החברה הספציפית?

    (סליחה, אני מסיפור אחר.)
    (אחר, לא "אחר".)

    [להגיב לתגובה זו]

  3. […] כמעט במדוייק, התפרסם כאן הסיפור יש לך את זה! (א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting