אנציקלופדיות, פוסט על-

לצורך הכתיבה של פוסט קודם חשוב היה לי לוודא היכן נולדה לאה גולדברג, סרתי כמובן לסניף הויקיפדיה הקרוב אל ביתי והקלדתי אל תיבת החיפוש "גולדברג לאה", כשאך בדוחק נמנעתי מלשרבב את הפסיק המפריד בין שם המשפחה לשם הפרטי. הופניתי אחר כבוד לרשימת הערכים הבאה, כשהראשון שבהם, ברלוונטיות של 100%, הוא הערך אותו אכן חיפשתי, אבל קצת אחרת, כלומר "לאה גולדברג". מעניין, חשבתי לעצמי, ודפדפתי מעט בדפי ההנחיות לויקיפד המתחיל עד שמצאתי את עמוד מתן שם לערך, ובו ההנחיה הבאה

סדר כתיבת השמות

כדאי לשים לב ליתרונותיה של ויקיפדיה על-פני אנציקלופדית נייר ולנצל אותם. באנציקלופדית נייר "עמנואל קאנט" חייב להופיע באות ק, בצורה הלא טבעית "קאנט, עמנואל", כי אין לה מנוע חיפוש, אבל לויקי יש, ולכן ניתן לתת את הערך בצורתו הטבעית "עמנואל קאנט".

אז זה העניין, לויקי יש מנוע חיפוש, ולכן ההנחיה היא להשתמש בצורה הטבעית יותר. ברור שמנוע החיפוש אכן מייתר מעט את הדיון בשאלת הסדר שבין שם משפחה ושם פרטי, ואף על פי כן, האם זו באמת הצורה ה"טבעית יותר", כמה תלמידי תיכון הנאבקים עם 'החטא ועונשו' יחפשו את "הצורה הטבעית" פיודור מיכאלוביץ' דוסטויבסקי? כמה מהם יחפשו דוסטויבסקי ממש כמו באינדקס מודפס של אנציקלופדיית נייר ארכאית? (לזכות ויקיפדיה ייאמר שאכן קיים הדף דוסטויבסקי ושהוא מפנה מיידית לעמוד הרלוונטי)
אבל אם בויקיפדיה מתעקשים שזו הצורה הטבעית ושהיא תולדה ישירה של מנוע החיפוש אולי כדאי לבדוק מה קורה במקומומת אחרים. נכנסתי לבריטניקה וחיפשתי Bertrand Russell, הופניתי לרשימת ערכים שחלקם פתוחים לקהל הרחב, הערך הרלוונטי הופיע כמובן, שוב, מעט שונה Russell, Bertrand ממש כמו בגרסת הנייר המהודרת של בריטניקה. טוב ימהרו אחדים לפטור את טענותיי, הרי זו גרסה מקוונת, אולי אפילו נספח, לאנציקלופדיה שמרנית ומכובדת שקיומה העיקרי הוא עדיין על מדפי ספריות. נמשיך הלאה, גם באנציקלופדיה הצעירה והשובבית משהו של ynet, זו שנולדה ברשת, אהוד ברק הוא ברק, אהוד.

נדמה לי שאפשר להסיק בשלב הזה שההחלטה הויקיפדית היא לא החלטה טכנית פשוטה, הנובעת מהשחרור שמקנה לה מנוע החיפוש, אלא החלטה ערכית. הפכתי מעט בעניין ומייד עלתה בדעתי סיטואציה אחרת שבה שמות משפחה קודמים לשמות פרטיים, טקס קריאת השמות על-ידי המורה בתחילת השיעור. השימוש בשם המשפחה כמזהה הראשון של התלמידים בא לנתק אותם חלקית מהשם שבו הם רגילים להזדהות בפני חברים, הוא בא לעגן את הריחוק שבין המורה לתלמידים ואת יחסי הסמכות שבין שני הצדדים. גם באנציקלופדיה יחסי הסמכות הם ברורים, הקורא ההדיוט מגיע אל האנציקלופדיה כדי להתייעץ עם בעלי סמכות מרוחקים, לא ידועים (מי שמתעקש יכול כמובן למצוא את שמות חברי צוות הכותבים אבל הקורא הממוצע מתייחס לאנציקלופדיה כמקשה אחת ולא נוהג להפריד בין הכותבים השונים) שאת דבריהם הוא אמור לקבל ללא עוררין, כמו תלמיד העומד מול מורה. בויקיפדיה לקורא יש סמכות שווה לזו של הכותבים, לפעמים הוא באמת ובתמים חלק מצוות הכותבים. לאנשי ויקיפדיה חשוב להדגיש את ההבדל העצום הזה כבר בכותרת הערך, לחרוג מהמבנה הרשמי ומשדר הסמכות של אנציקלופדיות מסורתיות, ולקרוא גם לאנשי שם בדיוק באותו אופן בו קוראים להם בני המשפחה שלהם. יכול להיות שקל יותר להרהיב ולשפר מעט את הערך לאה גולדברג מאשר את הערך גולדברג, לאה.

5 תגובות ל“אנציקלופדיות, פוסט על-”

  1. אם תבדוק את דפי הקטגוריות אשר מאגדים אישים בוויקיפדיה (למשל: משוררים ישראלים), תגלה שהם ממויינים באופן המסורתי, לפי שם המשפחה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. ערן: ראשית אציין שבניגוד לאחרים אין לי מריבה ארוכה עם ויקיפדיה והפוסט הזה לא בא למתוח ביקורת על ההחלטה הויקיפדית אלא רק לתהות על קנקנה.
    שנית, דווקא העובדה שציינת, ושאכן נעלמה ממני במהלך הבדיקות שערכתי, מחזקת את התחושה שלי. הויקיפדים מבינים שהצורה הטבעית לחיפוש (ולפיכך לאינדוקס) שמות אישים היא לפי הסדר המקובל של שם משפחה ואחריו שם פרטי, כך שההחלטה לשנות את הסדר בשם שניתן לערך בהחלט נראית לי כמו ניסיון ל"שבירת דיסטנס" בין הקורא לבין הכתוב.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. זה בסדר, לא חשדתי שאתה בליכטשאים :)

    ועם זאת, אני עדיין עם הוויקיפדים. כי נראה לי שהם מתאימים את החיפוש למדיום ולמגבלות התוכנה. האם, כשאתה מחפש בגוגל, אתה כותב "באך, יוהאן סבסטיאן" או "יוהאן סבסטיאן באך"? אני מנחש שאתה משתמש באיות השני, הכמו-ויקיפדי. כי אתה לא מבדיל בין חיפוש אנשים לחיפוש כללי של מושגים (כמו שתחפש "תיאוריית היחסות הכללית" ולא "יחסות כללית, תיאוריית ה" או "כללית, תיאוריית היחסות ה").

    חיפוש, בניגוד לקיטלוג, שואף יותר לעבוד לפי שפה טבעית. מה שיש בדרך בכלל באנציקלופדיה זה קיטלוג, והיא מגיעה ב-mindset של קיטלוג. בוויקיפדיה יש שילוב של השניים. הערכים עצמם אמורים להיות נגישים לחיפוש, ומנוע החיפוש של הוויקיפדיה יכול להסתדר ברמה מסוימת של הצלחה עם החלפת סדר המילים, אבל זה עדיין מנוע חיפוש, וככזה סביר יותר שתכתוב בו שמות לפי שםפרטי-שםמשפחה, כי ככה אתה רגיל לדעתי לעשות (אגב, מעניין לבדוק את מנוע החיפוש של האנציקלופדיה של ynet – בדקת אותו או שרק שלפת ממנה ערך?). לעומת זאת, בדפי הקטגוריות של הוויקיפדיה יש קיטלוג קלאסי. יש ויכוחים נדירים על ריבוי קטגוריות או לא, דהיינו, מעבר למעשה מקטגוריה לתיוג – כלי נוסף של עולם החיפוש.

    יצא לי לקשר למאמר הזה כמה פעמים לאחרונה, והוא רלוונטי גם כאן: Ontology is Overrated: Categories, Links, and Tags.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. יופי של פוסט. (!)
    וסתם תהיה – האם אתה שם את אהוד ברק באותו סל יחד עם עמנואל קאנט, ברטרנד ראסל, דוסטויבסקי ולאה גולדברג? שלא לומר – ???
    וחוצמזה, אם אתה ב"ליכטשאים", אתה ללא ספק קונה אותי.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. ערן: גם אני עם הוויקיפדים, או לפחות לא נגדם, ברור לי שיותר אנשים יחפשו את "יוהאן סבסטיאן באך" מאשר את "באך, יוהאן סבסטיאן", וברור לי שעוד יותר אנשים יחפשו את "באך" בלבד ואז ירפרפו על התוצאות לגלות את הבאך המתאים (חלק מעצלות וחלק כי הם לא זוכרים את השם המלא), גם באינדקס של אנציקלופדיה הסידור לפי שמות משפחה נובע מהעובדה שבמקרים רבים אנחנו זוכרים בודאות רק את שם המשפחה ולא מכך שיש אנשים שחושבים באמת על "באך, יוהאן סבסטיאן". כל הדיון באספקטים הטכניים הוא כאמור קצת מיותר כי מנועי החיפוש יעשו עבודה טובה בכל מקרה. לכן אני טוען שההחלטה הוויקיפדית היא החלטה ערכית, ובהחלט לא החלטה ערכית שאני מתנגד לה.
    בנוגע למנוע החיפוש של ynet כל החיפושים הבאים "אהוד ברק", "ברק אהוד" ו"ברק, אהוד" הניבו את אותה רשימת הפניות בדיוק, ואף אחד מהם אינו מעביר אותך ישירות לערך המבוקש.
    הכלכלן: ראשית תודה, ובהזדמנות זו תודה גם על תגובות קודמות שלא השבתי להן. שנית, כמו שאמרתי לערן – ליכטשאי אני לא, רק תהיתי מעט על הדינמיקה של הוויקי. את אהוד ברק אני שם בסל אחד עם האחרים כמו שאני שם את האנציקלופדיה של YNET בסל אחד עם האחרות. מכל אנציקלופדיה שלפתי ערך הראוי למידת הכבוד שאני רוחש לה.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting