ברדיו שומעים את הסדקים

פרסומות, מה לעשות, הן לפעמים עדשה טובה לבחון דרכה את התרבות שלנו. סד הזמן והצורך להעביר מסר ברור באופן אפקטיבי מצליחים לזקק לא אחת משהו שמרחף ברקע של יצירות תרבותיות נינוחות ומעודנות יותר.

כל זה תקף אף יותר כשמדובר בפרסומות ברדיו. היעדרו של ממד ויזואלי, אי-יכולת להוסיף תרגום משפות זרות (או כיתוב מטופש בסגנון "המציגים אינם באמת ערפדים") כופים על הפרסומאים ברדיו לא אחת להיות ישירים אף יותר, גלויים אף יותר, אם מקשיבים אפשר לשמוע את הסדקים.

על הסברה ודעה קדומה

אז נכון שאין עוד טעם לכתוב משהו על קמפיין מסבירים, ואף על פי כן, נדמה לי, משהו רע מצליח לקרות לסיפור העלוב מלכתחילה שלו במעבר לרדיו. כשראיתי בפעם הראשונה את פרסומת ה"ישראלים עושים מנגל כי אין להם חשמל וגז" עוד טעיתי לחשוב שמדובר בפרסומת שנונה של זוגלובק (למרות שיום העצמאות עוד רחוק), וכשהגיע הטוויסט, התלווה לאנחת הייאוש גם צל של חיוך.

 

ברדיו לעומת זאת, האמצעים כאמור, מוגבלים יותר, וכך אנחנו נחשפים למונולוג של ישראלי המספר על מלצר ספרדי ששאל אותו "בשביל מה אתה צריך תפריט? לכם בישראל הרי אין חשמל בכלל, אתה בא ממדינה פרימיטיבית". אותו מלצר מסיים את הפרסומת כשהוא אומר(בעברית כמובן כי אין תרגום) ובמבטא ספרדי מגוחך (כי אי אפשר להדביק לו שפם ותלבושת של מטאדור נניח) "אתם רואים, כשמסבירים לנו טוב אנחנו מבינים". אז אולי זה רק אני, אבל נדמה לי שאי-אפשר שלא לשמוע את "כשמסבירים לי לאט אני מבין מהר" מתנגן ברקע.

וכך, בזכות אילוצי המדים הרדיופוני אנחנו זוכים לקבל את הגירסה העירומה והלא מצונזרת של הקמפיין הזה מוגשת לנו במלוא הדרה. הדרך שבה מוכרים לנו מלחמה בדעות קדומות על ישראל היא דרך של הומור מבטאים בזוי וזלזול בוטה ביכולת התפישה של כל אותם גויים נבערים.

שנייה את של חוסר תשומת-לב

גם הפרסומת למערכת הבטיחות המתוחכמת לרכב (אתם בטח יודעים מי אבל לא בא לי להזכיר כאן את השם) הצליחה להטעות אותי בפעמים הראשונות ששמעתי אותה. אני חושד שרק בפעם העשירית פחות או יותר הצלחתי לזכור למה הפרסומת. בכל הפעמים הראשונות הייתי משוכנע שמדובר בפרסומת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

התסריט היה פחות או יותר קבוע. אנחנו נקלעים לעיצומה של שיחה המתנהלת בין נהג לבין מישהו אחר (בבית או במכונית), משהו בשיחה גורם לנהג להסיח את דעתו מהכביש ואז נשמע רעש התנגשות המעיד על תאונה קשה (באחת הפרסומות המוקדמות הגדילו והוסיפו את הילדה המנסה להמשיך שיחה עם האב שכבר לא עונה). "את התאונה הזו אפשר היה למנוע" היה מודיע הקריין ומספק את פרטי ההתקשרות של החברה.

אבל בימים האחרונים, כדאי לשים לב, עברו הפרסומות האלה מתיחת פנים, הקריין הנוכחי מכריז בדרמטיות חד-משמעית "בחיים אל תתעסק עם ה-DVD של הילדים בזמן נסיעה" ואז מוסיף, בטון מתנצל\קורץ "אבל בשביל השנייה הזו של חוסר תשומת-לב יש את…"

סביר להניח שהשינוי הגיע אחרי פניות נזעמות של אזרחים מודאגים לרשות השנייה – פניות שטענו שהפרסומת נותנת לגיטימציה להתנהגות נפשעת של נהגים ששולחים הודעות SMS ועורכים רשימת קניות תוך נהיגה. אבל דווקא עכשיו, אחרי מתיחת הפנים הזו מתגלה הלגיטימציה ביתר שאת. דווקא הצורך הכפוי "לתקן" את חטאן של הפרסומות המקוריות חושף את הצביעות המוחלטת. קודם עוד יכולנו, כמאזינים, לשפוט את הנהגים העבריינים, עכשיו אנחנו מקבלים מהפרסומת את הגינוי הנפוח, אבל יחד איתו גם את ההרגעה "בשביל אותה שנייה".

באחת מאותן פרסומות אנחנו נקלעים לנסיעה של צעירים בדרכם למסיבת גיוס. האם המודאגת מתקשרת לנהג וזה זוכה כתוצאה מכך לצחוקים לועגים מחבריו, עד לתאונה. קשה להשתחרר מהתחושה שהפרסומת מאמצת לעצמה, ולכולנו, את הגישה של אותו צעיר, להרגיע את האם הטרחנית (הרשות השנייה) בתשלום מס-שפתיים אבל להמשיך בשלו על הכביש ולסמוך מערכת הבטיחות.

דווקא הנסיון לתיקון קוסמטי של מה שנתפס כחריגה מגבולות הסביר הוא שמעלה אל פני-השטח את מה שהיה מעוות בה מלכתחילה.

איך אמר תום לא מזמן

בהתמקדות דווקא ברגעים המיוחדים ובמשברים הגדולים, אנחנו מחמיצים לעתים קרובות את היומיומי, את הבנאלי, את הזרמים התת-קרקעיים החלשים המשפיעים על המערכת לא פחות. הסייסמוגרף שלנו רגיש מאוד לרעידות אדמה גדולות; הוא אדיש כמעט לחלוטין לתנודות הקטנות שמתרחשות עשרות פעמים בכל יום ואינן נקלטות בשום מכשיר. אני רוצה להגיד כמה מילים דווקא על רעידות האדמה הקטנות והבלתי מורגשות האלה.

14 תגובות ל“ברדיו שומעים את הסדקים”

  1. ולא פחות גרועה היא הפרסומת הממשלתית נגד העסקת עובדים זרים, בקריינותו השמנונית של קובי מידן, שעלולה לכבס עבור השומעים את המסר הקסנופובי המסריח של הממשלה.

    המסר מסריח עוד יותר למי שזוכר שמספר שתיים בממשלה מואשם בעצמו בהעסקת עובדים זרים בצורה בלתי חוקית, ואני אפילו לא יודע מה נסגר עם החקירה הזאת – מן הסתם נקברה בלא כלום ע"י הגורמים הבכירים.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אבחנה נהדרת על האופן שבו ההפחתה במספר הערוצים והגירויים הופכת את המסר למחודד יותר ומאלצת את היוצרים לוותר על המיסוך שמתלווה לעתים למסר בכלי תקשורת אחרים. וזה מתחבר לי נפלא לכך שבדיוק שמעתי לא מזמן את הפרסומת הרדיופונית נגד העובדים הזרים, וחשבתי לעצמי שיש מדינות שבהן הדברים שנאמרים שם היו לפחות מעוררים איזה סקנדל לאומי, אבל אצלנו זה נשמע כמעט מובן מאליו.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. ואיזה יופי שאמיתי ואני כתבנו את התגובות האלה ממש במקביל. כנראה הפרסומצת הזאת באמת די מדהימה.

    [להגיב לתגובה זו]

  4. הפרסומת על המסבירים סתם פיגור ממשלתי קלאסי (בגיבוי משרד פרסום כלשהו שהיה מתבייש להוציא כזו פרסומת למוצר מסחרי).

    והפרסומת של האייווקס נוראית בעיניי כי היא זורקת לנו בפרצוף את הבהמיות שלנו. בשתי הפרסומות על הצעירים (זו עם הדיסקים וזו עם האמא הטרחנית) הצעירים נשמעים גסים וולגריים שבא לבכות.

    ואגב, מה רע בפרסומת נגד העסקה שחורה של עובדים ללא רישיון? המדינה צריכה להסדיר את מעמדם של העובדים הזרים שנתקעו כאן ולאפשר להם לעבוד בצורה חוקית (כלומר לא לאשר הבאה של עובדים נוספים וכך לחתוך את הענף של סוחרי העבדים). לא כל מה שמזכיר את הביטוי 'עובדים זרים' הוא נורא ופוי ואוי-כה-לא-מוסרי ('מסריח'). אין שום מדינה בה פרסומת כזו הייתה מעוררת סקנדל – כל מדינה דורשת מאזרחים זרים להשיג ויזת עבודה וכל המדינות קמצניות על למאוד בהנפקת הוויזות האלו.

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אורן – אני לא יכול להתייחס להערות שלך לגבי תוכן התשדיר מכיוון שלא שמעתי אותו. אבל אני כן רוצה לתקן את ההערה לגבי "משרד פרסום כלשהו". לשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) מייצרת את הפרסומות הללו בעצמה. הנה הפרטים לגבי הקמפיין הזה מאתר הלשכה.

    [להגיב לתגובה זו]

  6. המחשבה הראשונה שלי אל מול הפרסומת לתאונות דרכים הייתה דווקא על 'דוקטרינת ההלם' – איך הפרסומת הזו חושפת במערומיו את הקשר הקפיטליסטי בין אסון לבין רווח.
    שנים היינו צריכים לנסות לשכנע שתמ"ג זה מדד רע, ואחת הדוגמאות תמיד הייתה שתאונת דרכים מעלה משמעותית את התמ"ג. והינה באה הפרסומת הזו ועושה לנו את הקישור באופן כל כך ישיר ובוטה.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. אורן – אני לא יודע אם שמעת את הפרסומת הזאת בגירסתה הרדיופונית או לא. אם שמעת אותה והרטוריקה שלה כיוונה, לדעתך, להסדרה של מעמדם של העובדים הזרים, אני יכול רק להציע להקשיב שוב.

    [להגיב לתגובה זו]

  8. המבטא הוא ארגנטיני ולא ספרדי. עם השאר אני מסכים.

    [להגיב לתגובה זו]

  9. חנן: אתה סגור על עניין המבטא בפרסומת הרדיופונית? אני לא מומחה גדול, אבל נדמה לי שהוא אכן ספרדי. בכל מקרה, הוא אמור להיות ספרדי ולא ארגנטינאי (בניגוד לפרסומת הטלוויזיונית), אם אתה צודק והם גם לא הצליחו לחקות את המבטא הנכון זה רק מגחיך אותם יותר.
    תום, אמיתי, אורן: אני לא ממש זוכר את הפרסומת הזו, יש להודות. האמת היא שנחשפתי לפרסומות בשבוע האחרון בעוצה מוגברת עקב נסיבות תעבורתיות זמניות, אני חוזר לדיסקים.
    אבל – אני לא חושב שיש בפרסומת ההיא פער בין המסר הרשמי לבין הפרסומת.
    נדב: אני לא משוכנע שאתה צודק באבחנה שלך. תאונות הן בעיה קיימת וסביר שיצוצו פתרונות טכנולוגיים שינסו להתמודד איתה, זה לא פסול בפני עצמו.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. אורן – אני לא זוכר את נוסח הפרסומת במלואו, אבל היא רצופה שקרים בוטים, כמו למשל שהעובדים הזרים לוקחים עבודה מישראלים.

    [להגיב לתגובה זו]

  11. שנייה של חוסר תשומת לב בנהיגה? זה קורה לי בעיקר כשהפרסומות מתחילות ואני ממהר להעביר תחנה. מזל שאני לא נוהג כמעט בכלל, כך שאני לא מכיר אף אחת מהפרסומות המוזכרות.

    צ'מע, הפרויקט הזה מתחיל לדכא אותי. נראה לי שאני אתחיל לכתוב על מסרי זען בספרי ילדים, בשביל האיזון.

    [להגיב לתגובה זו]

  12. ברור שהפרסומת לא כיוונה להסדרה של מעמד העובדים הזרים. אבל האנרגיות שלכם צריכות להיות בכיוון הזה ולא נגד פרסומת שבפני עצמה היא לגיטימית.

    נדב –
    יש משהו קצת מרתיע בפירסומות טרור שמפחידות אותך לפעולה. אבל איך אתה מציע לפרסם מערכת טכנולוגית שמטרתה להציל חיים ולמנוע תאונה (והיא כנראה עושה את זה לא רע)?

    [להגיב לתגובה זו]

  13. שחר ואורן: הבעיה שלי היא לאו דווקא עם הפרסומת, שהיא רק סימפטום, אלא עם תחום העיסוק של אייוקס, שמוכיח את הטענה הזו (שתאונות טובות לקפיטליזם).
    לא סתם הפרסומת של אייוקס נשמעת כמו הפרסומת של הרשות לבטיחות בדרכים. בדיוק כמו שהפרסומות של הסלולר נשמעות אותו הדבר. זה בגלל שאייוקס היא מתחרה של הרשות לבטיחות בדרכים. לאייוקס יש אינטרס שיהיו כמה שיותר תאונות – כי אז כמה שיותר אנשים יקנו את המערכת שלהם. אם אנשים יהיו עירניים בנהיגה, אם יסללו כאן מה שנקרא 'כבישים סלחניים' – זה חדשות רעות מאוד עבור אייווקס.

    אמיתי – זה שהעובדים הזרים לוקחים עבודה מישראלים זה רחוק מלהיות שקר גס – זה פשוט ניסוח מגמתי ומטעה של העובדות. אין ספק שרבים מהעובדים הזרים עובדים במשרות שהיו מתאכלסות בעובדים ישראלים אם הם לא היו כאן. העניין הוא שזה לא העובדים הזרים ש'תופסים', אלא מי שמביא אותם.

    [להגיב לתגובה זו]

  14. עוד פוסט מטלטל. תודה.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting