טוויט תמונה מורחב בעניין השמאל הלאומי

הויכוח סביב השמאל הלאומי, המניפסט שלו, והלחץ שהפעילו גורמי ימין על צומת ספרים עוד יתגלגל בכל מיני מקומות בקרוב. הוא חשוב, הויכוח הזה. אבל תנו לי להתעכב רגע על הכזות שצצו ברחובות בימים האחרונים.

image

אפקטיבי, הא?

בואו נשחק עם זה קצת.

קחו תמונה של אחד מענקי הרוח העבריים, אתם יודעים מה, בואו נלך בגדול, קחו תמונה של ש"י עגנון. חתכו רצועה צרה מפניו של שמוליק הספרי, אולי בחיוך זחוח מעט, והדביקו אותה על דיוקנו של עגנון.

image

(כן, הכישורים הגרפיים שלי לא משהו)

ועכשיו אתם יכולים לספוק כפיים בייאוש על ההידרדרות האיומה של הספרות העברית ממרומי פרס נובל את תחתית הביבים של "אנחנו הילדים של חורף, שנת 73".

חזק, הא?

זה יעבוד מצויין גם עם תמונה של איזה איש אקדמיה דגול ורצועה מגוחכת מהפרצוף של גדי טאוב.

אם רק הייתי מצליח להבין מה בדיוק עושה אלדד יניב בטח הייתי מבין על מי להדביק רצועה מהפרצוף שלו.

10 תגובות ל“טוויט תמונה מורחב בעניין השמאל הלאומי”

  1. אולי כי הספרי לא מתיימר להיות עגנון, וביבי כן מתיימר להיות בגין?
    אולי כי עמישראל מת לרבין אבל מקבל במקום באכזבה את אהוד ברק?
    אולי כי התדרדרות בהנהגה הפוליטית משמעותית יותר משינויי סגנוני בעולם הספרות?

    המניפסט הזה ממש לא מושלם, רחוק מזה. אבל אין מניפסט מושלם. הרעיונות הכלליים שהוא מביע יפים ומציעים רוח כלשהי של שינוי חיובי. בינתיים די לי בזה.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. אני לא בטוח שזיהיתי את כל הפרצופים. זה בגין-נתניהו, רבין-ברק ובן גוריון-?

    [להגיב לתגובה זו]

  3. יואב,
    זה ליברמן.
    כידוע, ישראל ביתנו היא גלגול של מפא"י, בדיוק כמו שמפלגת העבודה של ברק היא גלגול של המערך ומפלגת העבודה של רבין. ומכיוון שזה טוויט מורחב, ולא פוסט, אפשר להוסיף "אבל לא באמת".

    [להגיב לתגובה זו]

  4. תודה

    אני חייב להודות שאני לא בטוח שבגין כל כך יותר טוב מנתניהו או שברק כל כך יותר גרוע מרבין.

    לגבי ליברמן-בן גוריון, אני הייתי בטוח שמטעמי סימטריה צריך לשים שם תמונה של מישהו מקדימה… לא?

    [להגיב לתגובה זו]

  5. אה, ואלדד יניב, לפחות על סמך אוסף המאמרים שהוא מפרסם לאחרונה, הוא בעיני עצמו פילוסוף, מנהיג המונים ונביא. אתה יכול לקחת תמונה של משה או ירמיהו…

    [להגיב לתגובה זו]

  6. יש משהו מעליב, באמת, בעובדה שהפוסטר מתעלם לחלוטין מהמפלגה הגדולה ביותר בכנסת. ומשמעון פרס.

    [להגיב לתגובה זו]

  7. פחות או יותר מה שנאמר מעלי: ההשוואה לא תקפה כי, למשל, כי גדי טאוב הוא לא ממנהיגי האקדמיה או משהו בסגנון. אקדמאיים ישראליים נחשבים עדיין יש כיום. לא כל דור הולך ופוחת :] הפוליטקאיים בתמונה, לעומת זאת, הם ממנהיגי התקופה.

    (לגבי ספרות אני פחות מבין. מעבר לזה שכמובן שש"י עגנון יש אחד, כמו שייקספיר – אין לנו סופרים ראויים כיום?)

    [להגיב לתגובה זו]

  8. אני בכלל בכלל לא מבין את הפוסטר, אז לא, מבחינתי הוא לא מאוד אפקטיבי. מה הרעיון? אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי? רבין/ בגין/ בן גוריון לראשות הממשלה?
    כן, ארצי שינתה פניה. הפוליטקאים של פעם, גם אם מצאו חן מאוד בעיניי מישהו, כבר, איך לומר זאת, לא במשחק. וכן, הפוליטקאים שמודבקים מעל הם גם המנהיגים הנוכחיים וגם לא מוצאים חן בעיניי. ו? מה אני אמור להסיק מזה?

    [להגיב לתגובה זו]

  9. טוב אז ככה – ההשוואה באמת לא הוגנת, ולא ממש מדוייקת. במחשבה שנייה סביר להניח שצריך הייתי לבחור בעמוס עוז ולא בעגנון, נדמה לי שזה פחות או יותר המעמד שהספרי מכוון אליו.
    אבל הנקודה, מבחינתי, היא שקל מאוד לייצר טיעונים שטחיים ודמגוגיים של "הולך ופוחת את הדור". אני לא מתייחס בכלל לאידאולוגיה של השמאל הלאומי, רק לבחירה, המאוד מעצבנת לטעמי, בכיוון הזה.
    הרי רבין, עד ה-3.11.95, היה יכול להיות מודבק כך על פניו של בן-גוריון וליצור את אותו אפקט, שלא לדבר על בגין. לבן-גוריון אף אחד לא היה עושה תרגיל דומה כי השי"ן בי"ת של אז היה הרבה פחות סלחני מזה שטיפל בענת קם.
    בקיצור, קל מאוד להגחיך את ההווה על-ידי הדבקה נלעגת שלו לסמלי עבר, מדוייקים או מופרכים זה כבר לא משנה.

    [להגיב לתגובה זו]

  10. ופינת היידיש קייט הפרגמטי פעם שניה ברצף – יפתח בדורו כשמואל בדורו.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting