אמן הציוץ הקצר י"ד – לכל איש יש ציוץ

לחלקים הקודמים: א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג

יום הזכרון מרחף מעל הפיד מהבוקר, סוחף אותו לקיצוניות של בדיחות אכזריות ולטפטוף של סיפורים אישיים קורעי לב. הוא לא מוצא את עצמו באף אחד מהקצוות. הראש אמנם עובד במתכונת הקבועה, מייצר משחקי מלים מחרידים של שכול וזכרון, אבל הלב לא נותן לו לשחרר אותם אל עוקביו. הוא לא חושש מעוקבים שיעזבו, אלה כבר לא באמת מפריעים לו, ובכל זאת, בכל פעם שהוא שוקל להקליד בדיחה כזו הוא מרגיש את חוסר התוחלת. כשהפיד מתחיל לסעור סביב השיר של עמיר בניון הוא פורש לכמה שעות של מנוחה.

"אולי תבוא לטקס בבית הספר?" אמא שואלת אותו אחר הצהריים. מנסה להזכיר לו את כל החברים ששכח, אולי יחדש את הקשר, אולי יראה קצת אנשים. הוא מנסה להיזכר בהרוגים מהשכבה שלו. שניים, הוא חושב, לא יותר, וגם הם לא סיפורי גבורה שיזכו לתכנית הנצחה בטלוויזיה או לכתבה בעיתון, סתם טרגדיות טיפשיות. סרטן מפתיע באמצע שרות פקידותי בלב תל אביב, ארבעה שבועות של מחלה, הידרדרות מואצת, מוות חסר פשר. תאונת אופנוע באיזו שבת, בדרך לחוף הים. זה הכל. לא פלא שהוא לא מצליח להתחבר רגשית ליום הזה.

במאמץ הוא נזכר במישהו מהטירונות שלו, הכלל צה"לית. קיבוצניק מורעל עם אסתמה קיצונית, הצליח להשתחל אחר כך לתפקיד מנהלתי באיזו סיירת מובחרת, הצליח איכשהו למות בתאונת אימונים. זוכר איך קפא כששמע את השם שלו באותו יום. עכשיו כבר אינו בטוח שהוא זוכר איך נראה.

כמו תמיד בימים כאלה הוא חוזר לשרות הצבאי שלו, לימים שלפני, למבט המאוכזב בפניו של אביו כשחזר מלשכת הגיוס עם הודעה על פרופיל 64. "לא היית חייב לספר להם על כל פיפס שהרופאים אבחנו אי-פעם. מילא דודי הלך לממר"ם, ייצא מנו משהו, אבל אתה, סתם תהיה פקיד באיזה משרד בקריה, לא חבל". כמה נאיביים היו אז, כמה הרבה היה נותן עכשיו כדי לחזור לאותה רשימה של סעיפי ליקוי, חמש שנים לפני שהכל התהפך.

שלוש שעות לתוך יום הזכרון, אחרי שהספיק לברוח מהזחיחות הממלכתית של יאיר לפיד בכיכר רבין, אחרי שבהה בדוגמניות כחושות על המסלול בערוץ האופנה, אחרי ששמע שברי מונולוגים של אלמנות ויתומים בכל הערוצים, הוא קופא מול ערוץ 33. בזה אחר זה חולפים מולו פרטי הנופלים – דרגה, שם, תאריך עברי, תאריך לועזי. הוא בוהה במסך משותק, לא מצליח להתנתק, ההנצחה הזו, השלדית כל כך, מהדהדת בו, ופתאום הוא רואה שם משהו אחר.

לכל איש יש ציוץ בערוץ 33

הוא כותב, ואז חוזר אל הספה.

כמה דקות אחר כך הוא מרגיש החלטה גומלת בליבו. הוא מסובב את שולחן הכתיבה, יושב מול המסך והמקלדת, רואה את השמות ממשיכים להתחלף על מסך הטלוויזיה. והוא מתחיל להעתיק אותם. ציוץ לכל חלל.

הוא לא חושב על מה שיקרה לפיד של עוקביו, על ההצפה, על התגובות הנזעמות שאולי תבואנה. מהר מאוד הוא מבין שלא יצליח לעמוד בקצב, מוותר על התאריך העברי. פה ושם עיניו נעצמות בעייפות והוא מדלג על שם, או שטוויטר מתמהמה להגיב וכמה שמות חולפים לפני שהוא יכול להקליד שוב. אבל הוא לא מפסיק. אין לו זמן לבדוק מה כותבים לו בתגובה, אם בכלל. הוא מסתכל על הרשימה שנמתחת עכשיו במורד המסך שלו, על רקע עטיפת Different Class של פאלפ, עם הלוגו התכלכל של טוויטר למעלה במקום סמלי זכרון ממלכתיים, הרהור קצר ולא מגובש על הפרטת השכול והזכרון עובר בו.

בשעת לילה מאוחרת, כשתאריכי המוות עומדים על שנת 1957 הוא מרגיש את העייפות מכריעה אותו, שם לב ליותר מידי שגיאות הקלדה שמתחילות להצטבר.

מצטער, אבל אני לא מסוגל להמשיך יותר, חייב לישון קצת

כמה שניות אחר כך מישהו מעוקביו כבר כותב

לך לישון, אני אחליף אותך

והרשימה ממשיכה להימתח לאורך הפיד.

מאוחר בבוקר, כשהוא מתעורר, הוא מגלה שעוד שני חילופי משמרות כאלה התרחשו במהלך הלילה, וצמרמורת עוברת בו.

המשך יבוא

7 תגובות ל“אמן הציוץ הקצר י"ד – לכל איש יש ציוץ”

  1. אבל לא באמת.

    אימצת יפה את הפוסט של מרמיט.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. כל שנה בערב יום הזיכרון אני מתגלגל לערוץ 33 איכשהו.
    מחזיק מעמד שבוע בתש"ח, לא יותר.

    באמת יש בזה הרבה עוצמה, בהנצחה השלדית הזאת.
    (הרבה יותר מדבר אלי מסרטי הנצחה שנראים כמעט כמו סרטי חתונה, רק עם מוזיקה עצובה.)

    [להגיב לתגובה זו]

  3. באחד מבתי הכנסת של פראג פשוט כתובים על הקירות שמות כל יהודי העיר שנספו בשואה. כל הקירות. יש לזה אפקט מרשים.
    הנה מקטע: http://www.flickr.com/photos/alyssaholden/496607467/

    [להגיב לתגובה זו]

  4. […] א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, […]

  5. […] א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, […]

  6. […] א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, […]

  7. […] א' ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח, […]

השארת תגובה

Subscribe without commenting