אמן הציוץ הקצר – במקום סיכום

בראש היה לי טקסט מאוד מפורט על שלבים בתהליך הכתיבה, על העובדה שעד לרגע האחרון לא ידעתי אם להכניס אותו לטוויטאפ או לא, על הכוונות המקוריות ועל אלה שנולדו בדרך. אבל ויתרתי עליו. על רובו לפחות.

הנה מה שנשאר.

לאורך חלק ניכר מהכתיבה של אמן הציוץ הקצר זה אמור היה להיות שיר הסיום שלו

הקרב כבר תם

ו(סוג של) ניצחו גם

אז נצהל בקול איתן

אין נפנה מכאן?

גם עכשיו הוא שיר סיום הולם.

רק שזה לא באמת סוף.

בשלב כלשהו של הכתיבה עדיגי שאלה אם יש לסיפור סוף מתוכנן או שהוא פשוט מגיב לאירועי טוויטר. עניתי אז שיש לסיפור סוף מתוכנן, בעצם שניים (ובסוף הגיע שלישי) אבל שיש לי גם אפשרות להפוך את האמן לגירסת טוויטר של אלריק ממלניבונה.

לא ממש חשוב מי היה אלריק. חשוב יותר לדעת שהרבה אחרי שנכתב הספר שבו אלריק מוצא את מותו, מייקל מורקוק המשיך לפרסם סיפורי אלריק. יש מספיק חורים בעברו, ויקום מספיק גמיש כדי לאפשר עוד ועוד סיפורים כאלה.

אז שום דבר לא מתוכנן כרגע באמת, יש לא מעט פרקים שעמדו להיכתב ונשארו בחוץ בסופו של דבר. מי יודע, אולי הם ימצאו את דרכם לכאן.

אבל זה כבר סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת.

תודות

תודה לכל מי שעקב, לכל מי שהגיב, לכל מי שהחמיא, ולכל מי שעזר להפיץ.

תודה מיוחדת ל-@אננס על פרק אורח מרגש.

תודה מיוחדת לשחר טל על פרק הספין אוף שכתב, ועל העיתוי שבו הוא בחר לשלוח אותו.

תודה מיוחדת ליובל, לעלמה עפרונית ולהגר על הדיון בסוף הפרק "כל כך חם". רק שם הבנתי פתאום שיש אפשרות שהוא אכן ייכנס לטוויטאפ.

תודה מיוחדת לכל מי שעושה את טוויטר, באופן אבסורדי, בלתי אפשרי כמעט, לחוויה הכי אנושית באינטרנט.

4 תגובות ל“אמן הציוץ הקצר – במקום סיכום”

  1. לי אישית עצוב מאוד שהסיפור נגמר בדיוק כשאני מתחיל באמת ליהנות מטוויטר. הפרקים הראשונים, שאותם קראתי כשלא ממש הבנתי מה הולך פה, לא ממש היו מובנים לי (אני כנראה צריך לחזור אליהם), אבל עם הזמן נכנסתי לזה. ולכן, אני מאוד שמח על הרמז הזה, שאולי יהיה עוד. אגב, אם כדי שתעשה את הגירסה שלך לארתור קונן-דויל ושרלוק הולמס צריך לאיים באלימות, אני מוכן לספוג אחת בשביל הקבוצה ולאיים. רק תגיד.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. תודה על הסיפור. יהיה נחמד לשמוע הרהורים נוספים עליו אם יהיו לך, מהצד של המחבר. בסוף נשארתי עם המון שאלות ותהיות (שזה טוב).

    ולגבי ההערה החותמת שלך – אני חושב שטוויטר העברי הוא חריג, ואפשר אולי אפילו לומר שזה לא כל הטוויטר העברי אלא רק מעגל מסוים של כמה מאות משתמשים.

    [להגיב לתגובה זו]

  3. רועי: אין צורך באיומים באלימות. גם בסוף של "יש לך את זה!" אמרתי שאני שומר את הדמות לשימוש מאוחר יותר (ועשיתי את זה בעצם, במידת מה בסיפור הזה), אבל שם התייחסתי אליו כאל דמות שאשתמש בה אם יהיה לי משהו להגיד על תהליכים חברתיים באינטרנט הישראלי.
    בין שני פרקים מוקדמים של האמן יצא לי להתנצח כאן עם צביקה בשור. הטענה המרכזית שלי היתה שיש סתירה אינהרנטית בין טוויטר לבין היכולת "לספר סיפור". במובנים מסויימים האמן הוא כמעט הפרכה של הטענה שלי. במובנים אחרים הוא אישוש שלה.
    זה יוצא קצת מבולבל, בעיקר כי אני מבולבל. אבל אם "יש לך את זה!" היה על הסוציולוגיה של הרשת הישראלית, "אמן הציוץ הקצר" ניסה להיות משהו אחר לגמרי – זיקוק של הצורך האנושי, או מערך הצרכים האנושיים שטוויטר מספק להם מענה (וכמו כל התמכרות הוא עונה על הצרכים באותה מידה שהוא מעמיק אותם או מונע את המענה האמיתי שהם צריכים). לכן קל לי יותר להאמין שאוכל להמשיך ולכתוב על האמן גם עכשיו כש"הסיפור" לכאורה נגמר.
    יובל: בהחלט תכננתי לכתוב עוד הרהורים, והיו הרבה כאלה.
    אשמח לשמוע שאלות ותהיות, ואני יכול להבטיח להתייחס לכל אחת מהן, גם אם לא תמיד לענות ישירות.
    לגבי ההערה החותמת – מצד אחד אני בטוח שאתה צודק, מצד שני אני לא חושב שאפשר לשרטט גבולות, אפילו מעורפלים, סביב הכמה מאות משתתפים האלה. אני חושד, כתרגיל מחשבתי בלבד, כי אם ננסה לממש את זה זה יהפוך לרכילות, שאם אבקש ממך לכתוב רשימה של אנשים שהופכים את פינת הטוויטר שלנו לכזו היא תהיה שונה מאוד מהרשימה שאני ארכיב (לא זרה לה כמובן, אבל שונה מאוד).

    [להגיב לתגובה זו]

  4. בחירה מעולה של שיר סיום.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting