אבל אני לא יודע בשביל איזה צד

הי בחור
לפני שעה עוד הסתובבת
עם ביפר ואקדח
בדיחה גסה עם הנהג

הם יהיו שם הערב, אותה כיכר, עם ביפר ואקדח, בלי בדיחה גסה עם הנהג, יורדים ביחד מהסעות מאורגנות, עם הסרטים והחולצות, זיקוקים לא יהיו שם, עצוב דווקא כן. חלקם מאמינים, באמת ובתמים, שעכשיו מגיע העונש השמימי על חטא ההתנתקות. הם יעמדו שם ויקראו לו להתפטר, האיש שגם כשהיה ראש ממשלה עוד לא ידענו בוודאות איך להגות את השם שלו, השם שעבר כבר כל כך הרבה שיבושים, עיוותים והקטנות, וולמרט, כלומרט, שמאלמרט. ואנשים אחרים יעמדו לצידם, אבירי נקיון כפיים ואיכות שלטון, מאוכזבי העבודה ופרץ, אנשי שמאל ותיקים. כולם ביחד. בנפש מסוכסכת אני מסתכל עליהם, נקרע, ממשיך עם המלים של יוסי בבליקי עוד כמה שורות קדימה

  וכל הזמן המלחמה שמגרדת לך ביד
הייתי בא להילחם אתך
אבל אני לא יודע בשביל איזה צד
אנ´לא יודע בשביל איזה צד

השיר עוד ממשיך, נחתם במלים

אור של תפילות בלי דרך

זורם כמו נהר, זורם כמו נהר

כשהוא מבצע אותו בהופעות של פונץ' בשנים האחרונות מוסיף בבליקי גם את השורות

אור של ממשלה בלי דרך

אור של אני בלי דרך

ואני בלי דרך, והייתי בא להילחם, אבל אני לא יודע בשביל איזה צד, והממשלה בלי דרך.

זה פוסט מבולבל ומסוכסך, כי הבלוג הזה הפך מבולבל ומסוכסך, כי לא רציתי שהבלוג הזה יהיה פוליטי, לא במובן הצר של המילה. כי אני מנסה לדמיין את עצמי עשר שנים אחורה, משרטט בדמיוני קווים אדומים שאסור שייחצו, וחושב שכל הקווים האלה כבר נדרסו מזמן ברגל גסה, ממשיכים להידרס מידי יום ביומו. אני יודע למי אצביע בבחירות הקרובות, אלה שאולי תצאנה לדרך מהכיכר היום בערב, ואני יודע כמה חסרת תועלת וחסרת תוחלת תהיה ההצבעה הזו. והקרב על הכיוון העתידי של הבלוג הזה ניטש בתוכי עכשיו, נפרט למלים בפוסט הזה. הקרב על החיים שלי, אלה שיכולים להיות מהר מידי סכין בשביל מישהו אחר.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדרפור

תגובה אחת ל“אבל אני לא יודע בשביל איזה צד”

  1. עצוב לשמוע
    אבל נכון
    גם אני לא ממש יודע מה לעשות
    אבל אני מנסה לשכנע את עצמי שזה
    פשוט עוד שלב שהתפתחות של המדינה שלנו מילדות לבגרות
    כי הרי מדינה בת שישים זה כמו נער בן 16
    מחפשת את עצמה
    מעניין מה יהיה

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting