קלאסה אחרת, אנפלאגד – ג'וקים (דנית)

הערה מנהלתית קצרה: קלאסה אחרת הולך וצובר יותר דמויות, ואין ברירה אלא להתחיל לתת להן שמות, לפני שהן תפגושנה זו בזו ויווצר בלבול מוחלט של הוא והוא והיא והיא. אז רטרואקטיבית – למי שכתב את הפוסט "מנ שתנה?" נקרא אבנר, ולזאת שקראה אותו ויצאה מהבית נקרא מיכל.

דנית שוכבת על המיטה, מזהה תנועה על הקיר בזווית העין. היא חוששת להדליק את האור, יודעת מה תראה שם. אבל היד נשלחת מעצמה אל המתג. רגע אחר כך היא מזנקת מהמיטה בבהלה, רצה לסלון עם האייפון.

היא מחייגת וממהרת לנתק.

היא לא יודעת מה לעשות. לא מכירה דרך אחרת. אולי תצא החוצה במקום, תסתובב קצת. כשתחזור, היא חושבת, מרשה לעצמה לקוות, אולי הם כבר ייעלמו מעצמם.

אבל היא שוב מחייגת.

הוא עונה אחרי צלצול אחד, עם הצרידות הקבועה, הסיגר של אחרי ארוחת הערב על הגג.

"מה קרה, מתוקה?" הוא שואל כשהיא מתנשפת.

"ג'וקים, החדר שלי מלא ג'וקים" היא עונה בסוף, דמעות בעיניה.

"תיכנסי לאוטו ותבואי הביתה, אני שולח עכשיו מדביר, מחר בבוקר תוכלי לחזור".

"מה עכשיו אבא? יום שישי, אמצע הלילה".

"אל תדאגי, יש לי מישהו שיבוא עכשיו. בואי נגיד שהוא חייב לי כמה טובות".

העיר מתחילה להתפוגג סביבה כשהמכונית נוסעת נגד כיוון המבלים, בורחת צפונה. היא מרגישה מובסת כשהיא חוצה את הירקון. ההודעה על המענה הקולי משגעת אותה. בעוד חודש תצטרך לבקש ממנו לחתום על הצ'קים. השבע מאות שקל האלה בחודש יעלו לה בבריאות. הם שוב ינעצו בה מבטים מאשימים, יזכירו את היחידה הנפרדת שעדיין מחכה לה. הוא יחתום על הצ'קים בסוף, אולי אפילו לא יגיד שום דבר, אבל היא תדע שהוא לא מבין, שהוא מאוכזב, והיא לא תוכל להסביר לו.

בהרצליה פיתוח היא יורדת מהכביש, עוצרת בתחנת הדלק ומתקשרת שוב.

"אני לא באה בסוף, אל תדאג, אני אסתדר איכשהו".

"הוא כבר בדרך, את חייבת לצאת מהבית כשהוא מגיע, תבואי, דורוטה כבר מסדרת לך את המיטה, את רוצה שהיא תבשל לך משהו?"

"לא, לא, זה בסדר, בדיוק התקשרו אליי כמה חברים מהלימודים, אני בטח אצא לפגוש אותם. תמסור לאמא שאני אוהבת אותה".

"עוד משהו?"

"גם אותך".

"בעלת הבית שלך התקשרה אליי היום".

"נדבר על זה ביום ראשון?" היא לא מחכה לתשובה שלו, מנתקת.

הנשימה חוזרת אליה בהדרגה, כשהיא נשאבת לתוך האורות והאנרגיה של העיר. באבן-גבירול היא עוצרת לרגע, עולה על המדרכה ונכנסת ל-AMPM. קונה לעצמה בקבוק קולה גדול מהמקרר ורום ג'מייקני.

שער החנייה נסגר מאחוריה. היא נשארת במכונית, מוזגת משני הבקבוקים לכוס פלסטיק. קודם תשתה קצת, תירגע, אחר כך תלך לרקוד, אולי תפגוש מישהו, אולי ייצא מזה משהו. היא עובדת על זה כבר כמעט שנה וזה לא מצליח. אולי הלילה תיגאל דרך הביבים.

2 תגובות ל“קלאסה אחרת, אנפלאגד – ג'וקים (דנית)”

  1. אין כמו סיפורת מקומית שעושה מחווה לאחת שיודעת.

    [להגיב לתגובה זו]

  2. כל כך אוהבת את הסדרה הזו (סדרת הקטעים, לא גוסיפ גירל, למרות שגם אותה אני אוהבת), שבסתר לבי הייתי רוצה שבסוף כל קטע בה לא יאומבד מקור ההשראה ותשאר הרגשת השותפות לסוד.

    [להגיב לתגובה זו]

השארת תגובה

Subscribe without commenting