ארכיון הנושא 'סחים'

הנך צופה בארכיון הנושא סחים.

בחירות, אתם יודעים

כדורגל זה החוג של האבות. אנחנו עומדים בצד, מסתכלים עליהם מעת לעת, על הבנים שלהם ועל הבת שלי רצים בצהוב-כחול. בין לבין מתגלגלת שיחה. הם מדברים על כל מה שצפוי שידברו – קצת על ספורט, הרבה על כסף, לפעמים על אקטואליה. אני לא מוצא את עצמי בשיחות האלה. זה לא נכתב בגאווה, לפעמים אני חושב […]

הם בכל זמן

“לילה קשה עבר על כוחותינו” בהתחלה הוא נכנס לשם אחת לכמה שעות, אחר כך רק פעם ביום, לאט לאט מתרחב הזמן שבין פעם אחת לאחרת, ימים, שבועות, לבסוף חודשים. הוא יודע שזה מיותר, ועדיין חוזר לשם, כמו מוודא שהאויב המר שלו לא חזר לחיים בדמות ערפד או זומבי שישוב לתקוף. “לילה קשה עבר על כוחותינו” […]

הקומדיה הארץ לעולם לֹאית

אני זוכר את הפעם הראשונה בה נתקלתי בשמו של יובל בן-עמי. זה היה בשלב שבו התחילו תסביכי ההזדקנות שלי. דשדשתי הרחק מסיום הדוקטורט בזמן שאחרים שלמדו איתי התחילו למצוא משרות באוניברסיטאות. צ’יינה מייוויל וזיידי סמית’ הפכו לשני הסופרים המשמעותיים הראשונים שקראתי ושהיו צעירים ממני. ואז הגיע המיתולוגיה הפינית. במובן מסויים היה משהו מפחיד יותר דווקא […]

סחים, הם נדחפים לתמונות

שמח על העסקה לשחרור גלעד שליט, אבל לא שוכח את המחיר הכבד שאנחנו משלמים: מחמאות לנתניהו. כתב עידו קינן בפייסבוק יום למחרת הידיעה על עיסקת שליט ובכך סימן לא רק את המשבר האמיתי אליו נקלעה קהילת האינטרנט העברי, אלא גם, בדיעבד, את האופן הקל והצפוי מידי שבו, לכאורה לפחות, היא הצליחה לצאת מן המשבר הזה. […]

בורגנות ההדחקה, היא קלאסה אחרת

ניסיתי להסביר את עצמי, ניסיתי להסביר לעצמי, ניסיתי לעורר דיון. כי כבר יותר משנה אני גורר את התחושה הזו שמשהו בדיון סביב הסחים בחברה הישראלית (ובכלל) הוא משמעותי, שיש משהו נכון ועמוק מאחורי הלעג הריק לאנשים שיושבים על חוף הים עם בקבוק בירה. זה לא כל כך הלך, לא לגמרי לפחות, ובכל זאת משהו כן […]

סחים, הם קלאסה אחרת (2)

הבטחתי, ואני מתחיל לקיים. נדמה לי שלא אקח סיכון בטענה לפיה אילו טאמבלר הסחים היה ממשיך לפעול היום היינו זוכים לראות בו תמונה של צעירים בחולצות בעלות מסר פוליטי זועקים ברחובות תל אביב, אולי אפילו אוחזים בבקבוק גולדסטאר. מתחת לתמונה היה מופיע, באופן מתבקש, הכיתוב המובן מאליו “סחים, הם דורשים צדק חברתי!”. אבל יחד עם […]

רוטשילד, זה קלאסה אחרת

רבים שואלים אותי “איך זה שהבלוג מתחמק מעיסוק במחאת הדיור והמאהל ברוטשילד?” “תגידו”, אני שואל בתגובה “לא קראתם את קלאסה אחרת שפורסם כאן לפני שנה?” (היי, היום בדיוק יום השנה לפרק הסיום מסתבר). הרי כבר אמרתי פעם אפילו ש”אני יכול, באיזו אקרובטיקה אפולוגטית, לטעון ש”קלאסה אחרת” היתה סדרה פוליטית (היא היתה)” בתשובה לטענה שהמחאה הזו […]

צ’יקיטיו אד אבסורדום*

בזמן אמת, אני חייב להודות, היתה בעיקר אדישות. הכותרת מסיבה בלוויה של סמי עופר בצמוד לשם אלון עוזיאל נשמעה לי כמו עוד הודעה על אירוע היפסטרים בקורדרוי שנסחפת לכיווני מעת לעת ושוקעת בהתעלמות. רק בלילה הבנתי מה קרה. אז מיהרתי לבדוק. ראשית את הדיון שהתפתח אצל עוזיאל עצמו. את הטקסט הרהוט ביותר נגד המעשה סיפק […]

אֱמוֹרִים, הם בכל מקום

סחים, הם בארץ האמורי בלוג חדש בא לעולם, מצוייד במבט ביקורתי וחד על חוליי החברה הישראלית, והוא לא חס על אף אחד. קשה להתעלם ממנו, כולם משתפים בטוויטר ובפייסבוק. אחר כך הדינמיקה מתהפכת. איך זה קורה? כמו כל דבר כזה, בשני אופנים – לאט לאט, ואז בבת אחת. בסיבוב הקודם קראו לו טמבלר הסחים, עכשיו […]

דה מרקר, סחים, היפסטרים, פרופורציות

בדה מרקר החליטו לתרגם כתבה מעניינת למדי מהניו יורק טיימס על ההצלחה המפתיעה של האקונומיסט בשנים האחרונות. הנה פסקת הפתיחה מתוך המקור (ההדגשה שלי): Its fire-engine-red logo peeks out of fashionable handbags and from the back pockets of designer jeans. Bankers read it in first-class seats. Hipsters read it on the subway on their way […]