מיתולוגיה תל אביבית וארבעה שירים
אחד רשע בואו נתחיל מזה שאני אוהב מאוד את מכה אפורה. אהבתי את מכה אפורה עוד לפני שהוא הפך לשיר הפתיחה של פלורנטין. נכון, הייתי קצת צעיר מדי, ועדיין השיר הזה היה תיעוד מדוייק של רגע תרבותי שהייתי שותף לו, שאהבתי לחשוב על עצמי כחלק ממנו (ואפילו הגעתי באיחור). ואני אוהב מאוד גם את מספיק […]