תודעה כוזבת

ביום ו’ האחרון (10.5) הוקדשה כפולת עמודים ב-7 לילות לפרוייקט מיוחד, “טורניר עשורים” שכתב יהודה נוריאל. משחק מטופש משהו במסגרתו שובצו העשורים האחרונים (החל משנות החמישים) לתחרות נוק-אאוט שבסופה יוכתר העשור המוצלח ביותר מבחינה תרבותית. כבר מהתיאור הבסיסי הזה, אני משער, אפשר להבין שמדובר בפרוייקט מהסוג המעט נלוז, בדומה לרשימות 100 הדברים המשהו ביותר שצצות […]

מזה כמה שבועות משודר בערוץ הילדים ריאליטי כשרונות חדש בשם פרויקט הלהקה. על אף הנוכחות של מיכל אמדורסקי ושל אמיר פרישר-גוטמן (Formerly known as פיי גוטמן) בחבר השופטים (פרויקטורים בז’רגון הפנימי של התכנית) לקח לי הרבה יותר מיד זמן לשים לב שלמרות ההצהרה על הכוונה להרכיב את הלהקה הבאה של ישראל, האודישנים מוקדשים אך ורק […]

ממש כמו כולם (ובהחלט ראוי לתהות בהזדמנות מי הם בדיוק “כולם” אלה) קראתי גם אני לפני כמה שבועות את כתבת האימים “ילדי הון הירח” של ארי ליבסקר בכלכליסט. כותרת המשנה של הכתבה “שלושה ימים עם יזם מלא אמביציה, בן 19, הרני רהב הבא, בן 18, וחבריהם, תיכוניסטים שיום אחד יירשו את העסקים הגדולים בארץ, מספקים […]

אני זוכר את הפעם הראשונה בה נתקלתי בשמו של יובל בן-עמי. זה היה בשלב שבו התחילו תסביכי ההזדקנות שלי. דשדשתי הרחק מסיום הדוקטורט בזמן שאחרים שלמדו איתי התחילו למצוא משרות באוניברסיטאות. צ’יינה מייוויל וזיידי סמית’ הפכו לשני הסופרים המשמעותיים הראשונים שקראתי ושהיו צעירים ממני. ואז הגיע המיתולוגיה הפינית. במובן מסויים היה משהו מפחיד יותר דווקא […]

פוסט קטנוני לכאורה, ראו הוזהרתם. חלק מרכזי מקומת הקרקע של קניון רמת אביב מוקדש בימים אלה לתערוכה בשם Art of Fashion. באתר הקניון אפשר למצוא תיאור קצרצר וכמה פרטים טכניים. 150 צילומיםֿ 60 שנים תערוכה אחת בואו להתרגש עם צלמי ישראל הגדולים, המסכמים 60 שנות אופנה בישראל. חלק מהתמונות הן לא יותר מחלטורות של צלמים […]

הפוסט הקודם שפורסם כאן ביום ראשון קדם לשידור הפרק של “האח הגדול” במסגרתו קרא סער סקלי בפני דיירי הבית את “המולך” מתוך “האו לדור בלי שם”. גם בפוסט ההוא וגם במקומות אחרים התחיל להתפתח דיון שגרם לי לחשוב שככל הנראה לא הצלחתי להסביר את עצמי היטב. אבל אז נפל השרת של “ההם” ולא ממש יכולתי […]

היום בערב, אם תבחרו בכך, כך אומרים, תזכו לצפות בסער סקלי מדקלם בפני דיירי האח הגדול קטע מתוך “האו לדור בלי שם”, הגירסא המקומית-אנכרוניסטית של חבורת הלימה לימה ל-Howl של אלן גינסברג. וזו, ראוי להודות, הזדמנות מצויינת לומר כמה דברים. לא, לא ראיתי, לעת עתה לפחות, אפילו רגע מהעונה הנוכחית של האח הגדול, אבל כן […]

ב-23.11.2011, במסגרת סקירת העיתונות היומית, כתב שוקי טאוסיג כמה דברי טעם על מוסף ספרים של הארץ. טאוסיג נאחז אז בהחלטה מעניינת ונדירה של עורך המוסף (שגיא גרין) להקדיש סיקור רחב מהרגיל לספר החשוב “נשים לגופן”. על רקע שגרת המקריות של המוסף, הפרויקט הצנוע הזה בולט בכך שהוא מציע את קיומה של יד מכוונת – של […]

קלישאה מקובלת (ולפיכך נכונה מן הסתם) טוענת כי הרומן הראשון של כל סופר משמש גם, אולי בעיקר, כדי להיפטר מכל המטען האוטוביוגרפי המחפש דרך לצאת החוצה, רק אחרי השחרור של אותו מטען חופשי הסופר לצאת לדרך עצמאית ולחפש את הקול הספרותי שלו. במקרה של מאיה ערד, נדמה לי לפחות, אפשר לאתר מאוד בקלות את אותו […]

צריך להעריך את שי גולדן. הוא יודע לכתוב, נכון, אבל לא יותר מהרבה אחרים, לא זה העניין. צריך להעריך את שי גולדן על הנחישות שבה סלל לעצמו דרך למקום שבו הוא נמצא עכשיו, על הראייה המפוכחת, יש יאמרו צינית ואכזרית, של עולם התקשורת כפי שהוא מתגבש היום. אפשר לזלזל בו, או לפחות לחשוד בו, במקביל, […]