תודעה כוזבת

פרויקט הכתיבה הקבוצתית שעליו הכריזה חנית הזכיר לי פרויקט משלי שבמסגרתו תכננתי להעלות לכאן סיפורים ששלחתי בעבר לתחרויות הסיפורים השונות של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה (עד כה הועלה סיפור אחד בלבד). הסיפור הבא נשלח לתחרות מיתוסיפור שנושאה, כמובן, היה מיתוסים, ומכאן הקשר לפרויקט של חנית. כמו כן, סדרת הפוסטים שחנית התחילה בנוגע לבלוגים ומיתוסים […]

במבט לאחור אני שם לב שתמיד הייתי איש של "תוכן גולשים". לא שאני מתנגד לעובדה שאני יכול לקרוא את הגרדיאן או את הניו יורק טיימס מתי שאני רוצה, לא שאני מתנזר מעדכוני חדשות ב-ynet, אבל הרשת, מבחינתי, תמיד היתה בעיקר "תוכן גולשים". עוד בימים הרחוקים של ממשק טקסט יוניקסי התחנה הראשונה בכל סיבוב הייתה קריאה […]

נו, מאז זרובבלה לא היה כאן כל כך שמח. ושוב הסייסמוגרף המוצלח הוא שמה! עם שלושה מתוך ארבעה לינקים בנושא 'כלכלה ועסקים' שמוקדשים לענייני צביקה בשור והקפה. לא שזה חסר חשיבות, ולא שאי אפשר לצאת מכאן לדיונים חשובים, מרתקים ועקרוניים, אבל שלושה מתוך ארבעה? בדיוק ביום שבו מוספי הכלכלה של העיתונים טורחים להפיק כל מיני […]

יש רשימה הולכת ומתארכת של פוסטים שאני חייב לעצמי (ולפעמים גם לאחרים) שממתינים לגיבוש, אבל המציאות מכתיבה לי בעיקר תגובות לפוסטים במקומות אחרים. שוב דבורית שרגל, הפעם בתפקידה כולווט. בפוסט מסכם של ראשי פרקים מורחבים להרצאת ה"מעיתונאית לבלוגרית" שלה שרגל שוטחת את ניסיונה העגום ממפגש עם חבורת חיילים שהעידו על עצמם שהם מעריצי העיתון שלה […]

לארכיון המדור הפסקאות הבאות מודבקות כאן מתוך גליון 276 של הקולקטיב 2. [ירדן] אחת הבעיות של שוק הבלוגים הישראלי היא שיש כבר הרבה תוכן שם אבל רוב הציבור לא יודע שהוא שם, ואם הוא יודע הוא מתקשה למצוא אותו בתוך הררי המילים שנשפכות. וובסטר של חנן כהן היה הראשון שניסה לפתור חלק מהבעיה על ידי […]

אם אורי ברוכין משחרר בקולקטיב הצהרה דרמטית כזו ממש במזל, המאמר הבא מסכם יפה הרבה תופעות שאני חושב עליהן לא מעט בשנים האחרונות. אז זה עניין קצת אישי, אבל בכל זאת הוא בעיני אחד המאמרים הכי חשובים לקריאה שהמלצתי עליהם כאן לאחרונה. שנייה, תנו לי לתקן את עצמי – המאמר הכי חשוב שהמלצתי עליו מאז […]

את 'האייל' גיליתי בשלב מוקדם יחסית של חייו, דרך המלצה של צ'יקי. מעבר לקוריוז המשעשע יש כאן נקודה חשובה. הייתי אז תושב הבועה (במובן פוקס-אוחובסקי, בלי שום קשר להנפקות שרצו אז מסביב) והאינטרנט חדר בהדרגה לבתי ישראל. מתוך איזו התניה הנחתי ש'האייל' מכיל בעיקר אנשים דומים לי, כאלה שנמצאים על הטווח המצומצם למדי ביני לבין […]