השעה שמונה ורבע בבוקר, יש לך מושג כמה כסף זה לעזאזל? אתה עדיין מסרב להאמין, עדיין מסרב להכיר בעובדות, לא רוצה לקבל מציאות שבה כיסית את הדף שמולך שוב ושוב במילה האחת המלוכלכת הזו. כסף. כסף. כסף. כסף. כסף מעולם לא היה שיקול עבורך. זה לא מדוייק כמובן, אתה יודע שזה לא מדוייק. אבל אתה […]
השעה שמונה בבוקר, אתה יודע כמה זמן נשאר לך? אשתך והילדה עדיין ישנות, לא מודעות לפצצה שנחתה בפתח הבית לפני שעה וחצי, לא מודעות לדילמה שאתה נתון בה, לא מודעות לאפשרות שבקרוב תודיע שאתה נעלם להן רגע לפני ליל הסדר. אתה יושב מול השולחן, מחזיק עט ביד, מקשקש על הדף שמולך. שבעה ירחי חקיקה שש […]
השעה שבע בבוקר, אתה יודע איפה אתה בסדר? עד לפני חצי שעה הכל היה ברור לך, במקרר נחה עוגת האגוזים שהכנת אתמול בלילה, מתכון טבעונאי שמצאת תוך כדי בחינה של הפעילות בקבוצת פייסבוק שהצריכה התייחסות לפעילות חריגה. כל הערב דילגת בין השיש ומעבד המזון לבין המחשב, צופה בגאווה בבוטים שלכם מפענחים את זרמי המעמקים של […]
השעה שבע בערב, אתה יודע איך להצדיק את עצמך? עוד מעט תתיישבו לשולחן, הצלחות, הסכו”ם והמפיות כבר מסודרים עליו, מהמטבח של הוריך עולים הריחות המוכרים של ילדותך, אליהם מצטרפים כמה חדשים, טעמים נרכשים שנוספו לאורך השנים, נגיעות של תיבול אוריינטלי שסופחו למטבח הכל ישראלי הישן והשגרתי עליו גדלת, פוקאצ’ות אינטלקיות שנקנו במאפייה חדשה ונשלחות לחימום […]
לפני הרבה מאוד זמן במונחי אינטרנט כתבתי כאן בבלוג סיפור בשם יש לך את זה! הסיפור הזה פתח את הדלת לעוד כמה וכמה סיפורים שנכתבו כאן בהמשך. במרכזו עמד, לכאורה לפחות, איזה אושיית רשת מקומית, אחד שממשיך לדשדש ולקפץ בין עבודות מזדמנות ולבזבז זמן וכסף על פרוייקטים טיפשיים ומיותרים כשלפתע הוא מקבל הצעת עבודה מפתה. […]
השעה אחת עשרה בבוקר, ברוסיה סובייטית איפה יודע אתה? כשאלזה מתחילה לדבר כולכם מתקשים לכבוש את החיוך האירוני. על המסך מאחוריה מוקרנת מפה, מבטא גרמני מובהק מתלווה לכל מילה באנגלית שהיא משחררת לחלל החדר. “זה כמו סרטון של הצורר מתעצבן” אתה אומר, מקפיד להחליף את כל המלים שהיא עלולה לזהות, משחרר מכולם גל צחוק קצר. […]
השעה עשר בבוקר, אתה יודע מי האויבים שלך? “כינסתי אותנו כאן” המנכ”ל פותח את הישיבה, “כי אין ברירה כבר, כולנו מרגישים את זה ברמה כזו או אחרת, וגם מי שעוד לא ממש שם צריך לדעת שזה בדרך, חייב להכיר את האויבים שלנו ואת שדה הקרב שבתוכו אנחנו פועלים עכשיו”. “מייד אחרי שנעבור בזריזות על המספרים […]
השעה עשר בערב, אתה יודע מתי כולם יגיעו? לגמרי במקרה שמת לב בכלל, בקלות יכולת לפספס את זה. יכולת לשבת עכשיו בבית מול המסך ולראות איך הכל מתקדם, לוודא ששום דבר לא משתבש. אסור להיכנס לשאננות. בטח לא כשאתם פועלים בתחום כזה, לא כשהמתחרים עובדים קשה מאוד על להשיג אתכם. גם עכשיו אתה מנצל את […]
הרגע הזה שאתם מבינים שאפשר לצאת מבטא סגורה. הרגע הזה שאתם מבינים שחייבים לבחור שם לאפליקציה. הרגע הזה שכולם כבר עייפים ומישהו זורק nitecrawlr וכולם מהנהנים בהסכמה של ייאוש. הרגע הזה שמישהו מוריד את האפליקציה במדינה שמעולם לא ביקרת בה. הרגע הזה שאתה רואה תמונות ממועדונים בכל העולם ולא מצליח להבדיל ביניהם בלי המידע מה-GPS. […]
השעה אחת עשרה וארבעים, אתה יודע לאן אתה רץ? חלק מהרחובות שאתה רץ בהם מוכרים לך, לפחות בשמם, גם אם שנים לא עברת בהם, גם אם הם השתנו לבלי הכר מאז הפעם האחרונה בה ביקרת בהם. שמות המקומות שאתה חולף על פניהם מהדהדים את עבודת איסוף הנתונים שלכם, שקית הניילון של הדיוטי פרי מיטלטלת לצדך, […]
תודעה כוזבת משתמש במנגנון
וורדפרס. ובתבנית LetoPrime שתירגמה אח"י דקר.
רסיסי פוסטים
and רסיסי תגובות.
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 Unported License.
25 באפר, 2014
