תודעה כוזבת

מזל טוב! החלטתם, בשעה טובה, להיפטר אחת ולתמיד מדיסקות הקרטון התאגידיות שמתחזות להמבורגרים, קניתם בשר טרי (רצוי אנטרקוט) אצל הקצב וטחנתם אותו טחינה גסה (ואפילו עדיף, קצצתם אותו בבית בקופיץ משוייף היטב). הוא יותר טעים, ברור, אבל כאן זה רק מתחיל. היתרון הגדול במעבר לקציצות בקוד פתוח הוא המגוון המסחרר של תוספים שתוכלו להתקין עליה […]

הערה מנהלתית אירונית ומודעת לעצמה: יש עמוד פייסבוק לבלוג. תעשו לייק, אפשר גם ישירות דרך הווידג’ט כאן בצד, ותיהנו ממגוון הטבות לחברי מועדון (באמת, יש הטבות כאלה). או כמו שנהוג לומר: תודעה כוזבת – חפשו אותנו בפייסבוק (מצד שני, אם אתם לא בפייסבוק לא באמת תפסידו כלום). אתמול בבוקר, בדרך לעבודה, תקף אותי החשש שכל […]

פייסבוק וטוויטר ניבאו את תוצאות הבחירות בארה”ב קובעת הכותרת בחורים ברשת. עבור מי שבילה חלק ניכר מהשבוע האחרון ברענון מפות התוצאות בניו יורק טיימס ובציפייה דרוכה להכרעה הסופית בקולורדו ובוושינגטון (שלא לדבר על הדרמה המרתקת של אלסקה)  מדובר בכותרת שאי אפשר לעמוד בפניה. אז מה מסתתר מאחורי הכותרת הזו? הנה הנתון המרכזי שמופיע בפוסט: כך […]

אז עידוק פרסם כתבה בהארץ, ואחר כך גירסה מעט מורחבת שלה בבלוג. אחר כך אלי התייחס לנושא ואז דובי כתב מעין מניפסט. הנושא, למי שלגמרי לא בעניינים, הוא ההתפשטות של כפתורי תרומה (לרוב דרך פייפאל) בבלוגים ישראליים. כמו אלי, אני לא חושב שיש משהו פגום מוסרית ברעיון הזה. אני גם מסכים, במידה מסויימת, עם ההקבלה […]

כמה מילות אזהרה: זה הפוסט הראשון בסדרה שמאוד יכול להיות שתתארך למדי. סדרה שאינה אופיינית למה שהתרגלתם לקרוא בבלוג הזה עד היום (בטח שלא לאחרונה). הנושא המרכזי – תיאוריית הזנב הארוך של כריס אנדרסון (נניח) כבר עלה כאן לדיון לא פעם אחת, אבל לא באופן שבו הסדרה הזו תנסה לעסוק בו. כבר כמה שנים שאני […]

רגע לפני השיא (או שמא דווקא האנטי-קליימקס) העלילתי של אמן הסיפור הקצר למאיה ערד עושה זוג הדמויות שבמרכז הסיפור את דרכו בנסיעה ארוכה לאירוע כלשהו בצפון. הוא, אדם טהר-זהב, סופר בשנות הארבעים לחייו ובמשבר מתמשך, והיא, מיטל עינב, חוקרת ספרות בת שלושים עם נטייה לדעות פרובוקטיביות. תוך כדי נסיעה מנסה אדם לפתח שיחה עם מיטל. […]

"לילה טוב טוויטר" הוא מקליד בזהירות, בשתי אצבעות, שעתיים מוקדם יותר מבכל לילה, בקבוק השנאפס המתרוקן שלצידו עשה את שלו, והוא יודע ששגיאות ההקלדה תבואנה עכשיו אם לא ימהר לפרוש, "אל תצייצו שום דבר שנון מידי עד שאחזור" ושוב הקישור הקבוע להופעה של פופלקס באולפן להיט בראש, 1986.  

איך ניטשה היה אומר: וכשאתה מביט אל תוך זנב ארוך, הזנב הארוך גם מביט בך. וידוי פתיחה: כבר כמה חודשים שאני לא מצליח לקרוא את עונג שבת. שישי בערב, שעת העלייה של העונג, הוא זמן אפיסת כוחות. שבת היא יום של משפחה וחיבור רשת בעצימות נמוכה. פעם עוד הייתי מנסה לפתוח את העונג במוצאי שבת, […]

מצטער על ההצפה. בהחלט יכול להיות שהפוסט הזה ראוי היה להיכתב רק כספיח בסופו של הקודם. לפני שש עשרה שנים פחות או יותר הייתי צעיר אכול תסכול על שגילה את הלהקה הגדולה של חייו רגע אחרי שנגוזה ושלעולם לא יזכה לראות אותה בהופעה. ואז, בעיתון שניסה לחיות על גופתו הרוחנית של העיתון שלי מצאתי פתאום […]

כמעט שנה כבר עברה מאז שהכרזתי כאן על פרויקט דורות. כבר אז היה ברור לי שהיומרות שלו חורגות בהרבה ממה שיוכל להתממש כאן. למרות זאת יצא לי להמשיך ולהפוך בו לא מעט לאורך השנה. עד שבא השבוע האחרון וחילץ ממני את הפוסט הזה. זה התחיל עם לינק שאורי ברוכין שיתף לקטע וידאו מוצלח ביוטיוב שממנו […]